מפלאטיני ועד מאנצ'יני

התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

רגע לפני פתיחת יורו 2012, מיכאל יוכין נזכר בשני משחקי הפתיחה הטובים ביותר של אליפויות אירופה עד כה. האם ייתכן שפולין ויוון יגיעו לרמה הזו?

(גודל טקסט)

מאת: מיכאל יוכין

 

אז נכון, משחק הפתיחה בין פולין ליוון אולי לא המרגש ביותר שאפשר היה לקבל, אבל גם הוא עשוי להתברר כמעדן. נכון, המשחקים הטובים תמיד נשמרו להמשך הטורניר, ובכל זאת היו לפעמים דרמות לא רעות גם ביום הראשון. קחו למשל את הניצחון היווני 1:2 על פורטוגל ביורו-2004 שהיווה את ההפתעה הגדולה במשחקי פתיחה, ובהמשך התברר כי היה הפרומו למשחק הגמר בין היריבות האלה בדיוק.

 

יורו 2012 – ראיונות עם כוכבי היורו, דרכי הנבחרות לטורניר, כתבות מרגשות מהעבר, תקצירים בלעדיים ושידורים ישירים. רק באיזור היורו של ספורט 2

 

גם התיקו 1:1 בין אנגליה לשווייץ ביורו-96 היה מרתק – רק חבל שרוי הודג'סון התפטר מתפקיד מאמן השווייצרים לפני הטורניר אחרי שעשה עבודה מעולה במוקדמות. כדי להיזכר במשחקי הפתיחה הטובים ביותר, עם זאת, צריך להרחיק עד שנות ה-80.

 

צרפת – דנמרק 0:1, יורו-84

 

לא נגזים אם נאמר שהיה זה משחק הפתיחה הטוב בתולדות אליפויות אירופה. עבור דנמרק היתה זו הופעת בכורה בטורניר גדול כלשהו, והמאמן ספ פיונטק הביא לצרפת את הסגל שחולל מהפכה תודעתית באמצע שנות ה-80'. נבחרת הדינאמיט, עם מיכאל לאודרופ הגאון שהיה בסך הכל בן 19, סורן לרבי ששיחק עם הגרביים מגולגלות למטה, פרנק ארנסן האלגנטי מורטן אולסן כמנהיג ההגנה, ופרבק אלקיאר הפנומנלי כקטר בהתקפה, היתה הלהיט הגדול של אירופה. מנגד התייצב דור הזהב של צרפת, הרומנטיקנים הגדולים של המאמן מישל הידאלגו, עם מישל פלאטיני בכושר הטוב ביותר בקריירה.

 

שערים רבים אומנם לא נכבשו בפארק-דה-פרנס, אך היתה זו תצוגת תכלית של כדורגל ברמה הגבוהה ביותר. שתי חוליות הקישור העילאיות נלחמו זו בזו, ו-12 דקות לסיום הכחולים ניצחו. ז'אן טיגאנה האנרגטי גנב את הכדור במרכז המגרש, חילק מסירת אמן לאלן ז'ירס, ניסיונו למצוא את ברנאר לאקומב ברחבה עלה בתוהו, אך פלאטיני היה במקום הנכון כדי להפציץ לרשת מחוץ לרחבה, בעזרת הסטה קלילה מהמגן הדני סורן בוסק.

 

כוכב יובנטוס רץ בשמחה אדירה לעבר הקהל – תנועה שתשוחזר בטורניר עוד פעמים רבות. 9 שערים כבש פלאטיני ביורו-84, שיא שלא נשבר עד היום. הוא מצא את הרשת בכל אחד מ-5 המשחקים של צרפת. מול בלגיה ויוגוסלביה זה הסתיים בשתי שלישיות רצופות. בחצי-הגמר מול פורטוגל, באחד המשחקים הדרמטיים והאיכותיים אי פעם, הוא הבקיע את שער הנצחון על סף סיומה של ההארכה. בגמר מול ספרד שיחק לו המזל כאשר השוער ארקונאדה איפשר לכדור חופשי פשוט לחמוק לרשת מתחת לבטנו. 1984 היתה השנה האולטימטיבית של נשיא אופ"א הנוכחי.

 

 

לאודרופ כשחקן. לא יכל על צרפת ופלאטיני

 

ומה באשר לדנמרק? גם היא המשיכה לחצי-הגמר, שם נכנעה רק בפנדלים לספרדים. ספרד היתה גם זו שקטעה את חלום נבחרת הדינאמיט המדהימה כעבור שנתיים במונדיאל במכסיקו, עם 1:5 מוחץ וסנסציוני בשמינית-הגמר מרביעיה של אמיליו בוטראגניו. פיונטק המשיך לעמוד על הקווים גם ביורו-88 הכושל, בו לא צברו הדנים נקודה. מעניין בעד מי יהיה המאמן הוותיק כאשר יצפה במפגש בין גרמניה לדנמרק ביורו-2012.

 

מערב גרמניה – איטליה 1:1, יורו-88

 

מבחינת מעמד היריבות, היה זה משחק הפתיחה שיצר את הציפיות הגבוהות ביותר. מצד אחד המארחת, סגנית אלופת העולם, הפייבוריטית הברורה לזכיה עם פרנץ בנקבאואר על הקווים. מנגד איטליה, רעבה ומתחדשת, שהגיעה בדיוק במצב בו היא נמצאת היום – אלופת עולם מלפני 6 שנים שהתפרקה ואיכזבה בניסיונה להגן על התואר, והחליפה את המאמן האגדי בדמות מוכרת פחות.

 

אנצו בארזוט פינה את מקומו לאזליו ויצ'יני, בדיוק כמו מרצ'לו ליפי שנטש את הבמה לטובת צ'זארה פראנדלי ב-2010. היה רק הבדל קטן אחד – אז התכוננה איטליה לאירוח המונדיאל ב-1990, וזו היתה משימתו העיקרית של המאמן החדש.

 

 

רוברטו דונאדוני. משחק ענק מול גרמניה

 

ויצ'יני בנה את ההתקפה סביב צמד החלוצים הצעירים של סמפדוריה, ג'אנלוקה ויאלי ורוברטו מאנצ'יני, שניהם בני 23. הקישור היצירתי כלל את רוברטו דונאדוני הווירטואוז ואת ג'וזפה ג'אניני, הנסיך של רומא, כשמאחוריהם קרלו אנצ'לוטי. פאולו מאלדיני בן ה-19 שיחק לראשונה על הבמה הגדולה. המתכון הזה עבד לא רע מול הגרמנים, ששיתפו לראשונה בטורניר גדול את הכוכב הצעיר העולה שלהם, יורגן קלינסמן, לצידו של רודי פלר.

 

המחצית הראשונה התנהלה ביתרון של סקואדרה אזורה, והיא באה על שכרה קצת אחרי ההפסקה, כאשר דונאדוני זכה בכדור באגף הימני וסידר מיד מצב נוח למאנצ'יני. היתרון החזיק מעמד 3 דקות בלבד, בעיקר בגלל הקפדנות של השופט האנגלי קית האקט שהחליט כי ואלטר זנגה עשה יותר מדי צעדים ברחבה עם כדור בידיו. הוא פסק על בעיטה בלתי ישירה בתוך הרחבה, ופייר ליטבארסקי הסיט למומחה הגדול במצבים אלה – אנדראס ברמה. המגן השמאלי האגדי, שכבש כעבור שנתיים את הפנדל שהניב נצחון בגמר המונדיאל על ארגנטינה, לקח את ההזדמנות והישווה ל-1:1 דרך החור בחומה האיטלקית.

 

המשחק חשף בעיות רבות במשחק הגרמני, והציפיות של הקהל המקומי ירדו מעט. ובכל זאת, רבה היתה אכזבתו כאשר הפסידו הגרמנים בחצי-הגמר להולנד, משער של מארקו ואן-באסטן בדקה ה-89. גם איטליה עלתה לחצי-הגמר, אך סיימה את דרכה בהפסד 2:0 כואב למכונה של ואלרי לובאנובסקי. ויאלי ומאנצ'יני היו אמורים לעשות את הכותרות בגביע העולם הביתי, אך בפועל גנבו להם רוברטו באג'יו וסלבאטורה סקילאצ'י את ההצגה.

 

תמונות: gettyimages

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי