עוד הרבה לפני השעה שבה החל המשחק בין אירלנד לבלגיה, החל קורקורנ'ס, הפאב ברחוב מונמארטר, שבמרכז פאריז, להתמלא באוהדים. לפעמים נדמה שיש בעולם יותר אירים מסינים, בטח לפי כמות הפאבים שהם פותחים בכל חור.
בכלל כדורגל הולך טוב עם בירה, זה הרי כלל ידוע ולא משנה שזו הייתה שעת צהריים יחסית מוקדמת, אל הכוסות נמזגה גינס מרה ועכשיו רק היה צריך גול קטן של שיין לונג בכדי להתחיל את החגיגה.
לפתע נכנסה חבורה של אוהדים צפון אירים, שבטח לא קיבלה הזמנה רשמית בדואר. הצפונים ממתינים למשחק מחרתיים נגד גרמניה, בסטאד דה פראנס, יש להם קצת זמן לשרוף.
אחרי הניצחון המתוק על אוקראינה הם באו בטוחים בעצמם, סטייל הם וספרד באותה כיתה בגימנסיה. במקום התפתח קרב מהיר של שירי עם קצביים. לא מעבר לזה. עם כל הדם הרע, שזורם בין הקתולים מדבלין לפרוטסטנטים מבלפסט, היינו צריכים לחכות שהבלגים יתחילו בשחיטה בכדי להיווכח במו אוזנינו על מה הרעש.
המשחק מול בלגיה התחיל בתשואות ונגמר בדממה (Gettyimages)
שלושה מסכי ענק ועוד עשרה מסכים קטנים קלטו באיכות נפלאה כל הרחקה של ג'ון אושיי. מההתחלה אפשר היה הבין שכוחות לא יהיו במשחק, לכן כל פעולה ההגנתית של הנבחרת האהודה התקבלה בתשואות וכל כדור גובה היה מבחינתם הזדמנות ודאית לשער.
לוקאקו שם את בלגיה על לוח התוצאות. האוהד האירי, שישב לפניי, הגיב במסכת קללות ועוד הוא מתבכיין על המחדל הענק, חצה את החדר בלגי חמוש בדגל ועשה סיבוב ניצחון. הבלגי מיד הוגלה לחדר צדדי שם כבר הצטופפו הצפון אירים והאוסטרים, שבכלל שייכים לסיפור אחר.
אוהדי אירלנד. התבוסה הוציאה להם את החשק לראות כדורגל (AFP)
אירלנד לא הייתה במשחק. האוהדים ביקשו סיבוב שני של בירה אולי האלכוהול יטשטש במעט את הבושה, אבל אז הצפון אירים נכנסו לפעולה, כמו שהבטחנו. אחרי שוויטסל ולוקאקו דחקו את השני והשלישי, הם לא היו צריכים יותר בכדי לסמן באצבעות לאיפה האירים יכולים לדחוף את עצמם.
הקהל המפסיד החל לעזוב והבארמן ביקש מהם לחזור בערב לראות את פורטוגל נגד אוסטריה. שמעתי מישהו עונה שאין לו חשק לראות יותר כדורגל אז המוזג חייך. "אתה בא בשביל השתייה, או המשחק?". התשובה, במקרה הזה, הייתה ברורה.
הוראה מגבוה לאפס סובלנות
ליחידה המיוחדת של הצרפתים ללוחמה באלימות, בין היתר בחוליגנים של המגרשים, קוראים סה.אר.אס, ובטורניר אנשיה כנראה קיבלו הוראה מגבוה לאפס סובלנות במקרה הצורך.
השוטרים האלה נראים חצי רובו-קופים. יש להם שריון מפלסטיק קשיח בכתפיים וברגליים. אלות, מגנים. לפני המשחק בין פורטוגל לאוסטריה הם הכינו שתי טבעות הגנה ברחובות הסמוכים לאצטדיון, הראשונה במרחק של מאתיים מטרים מהחומות, כשכל תיק נבדק בקפידה.
במשחק בין פולין לגרמניה הם עמדו בכניסה לרכבת שהובילה בחזרה לפאריז. זה מבצע מסובך להכניס לתחנה טיפין, טיפין שלא ייוצר לחץ מיותר ברציפים וש-74 אלף איש יגיעו הביתה ללא שריטה.
נראים כמו רובוקופים (Gettyimages)
השוטרים חסמו בגופם גרמנים ופולנים שכבר לא ראו בעיניים מעייפות ואלכוהול בסוף איזה פולני שאל קצת בתוקפנות. "מה קרה? תנו לנו להיכנס".
שוטר, שקלט אותו, סינן בלי אזהרה. "אתה רוצה לבוא איתי עכשיו לתחנה?". הפולני בלע את הרוק והתכווץ במקום.
צרפת כל הזמן נעה בחשדנות. זה רצח השוטר וזוגתו, המעצרים בבלגיה, והחוליגניזם שרק מחכה לרגע בו יכול להתפרץ. לא מקנא באנשי המשטרה האלה שפותחים עין ורק מתפללים לעבור את החודש הזה בשלום.
מה דעתך על הכתבה?