בכיכר של בית העירייה בפריז, הקימה כל מדינה שמשתתפת באליפות אירופה ביתן שנועד לקדם את התיירות. היו שם האירים שזכו לגל ביקורים מאסיבי, והשוודים עם הסאונות האטרקטיביות, אבל הבחורה הוולשית ממש התחננה שאכנס וציידה אותי, לפני שעזבתי, בחומר קריאה עשיר. "כדאי לך מאוד לבקר אצלנו", אמרה. "יש מאות טירות, יש לנו אומגה ענקית באורך קילומטרים שהייתה בעבר מכרה פחם, וכמובן תמיד אפשר להגיע לקרדיף, היכן שגארת' בייל גדל".
בייל הוא מילת הקסם. שחקנה בן ה־26 של ריאל מדריד, שזכה איתה פעמיים בליגת האלופות ונושא בתג מחיר של מאה מיליון יורו. אבל יותר מכל בייל הוא מחולל הנס – האיש שיוביל הערב את וויילס הקטנה לחצי גמר אליפות אירופה מול פורטוגל. "עוזר לנו מאוד שהשחקן הטוב בעולם משחק לצדנו", פרגן האל רובסון קאנו, חברו לנבחרת.
- רוקדים עם דרקונים: צפו בדרך של וויילס לחצי הגמר
- כל מה שצריך לדעת על היורו, כאן
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
עם כל הכבוד לליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, הוולשים משוכנעים שהבשורה מגיעה מקרדיף. למעשה, כבר כשהנבחרת החלה להדהים את היבשת במסגרת הטורניר, באלה, עיירה קטנה הנמצאת 228 קילומטר צפונית לקרדיף, שינתה את שמה לבייל. "מאה אחוז מהתושבים היו בעד המהלך", הסביר ראש העיירה דילווין מורגן, שבה חיים כ־2,000 תושבים. "השינוי ישים את באלה, סליחה בייל, על המפה".
בשביל סמל הדרקון
וויילס היא מדינה במערב האי הבריטי, שמאכלסת כשלושה מיליון תושבים. למרות שיש להם הרבה במשותף עם שכניהם האנגלים, הם שומרים בקנאות על הזהות, ואפילו על השפה שנחשבת אחת העתיקות באירופה. כך למשל, השלטים לצד הכבישים כתובים באנגלית ובוולשית.
סוכנו הוותיק של בייל, ג'ונתן בארנט, התלונן פעם שאילו השחקן היה קצת פחות פטריוט ודואג לחלק הפיננסי שלו, היה יכול לרפד את חשבון הבנק בעוד כמה מיליונים. לבייל הייתה בעבר אפשרות תיאורטית לשחק עבור נבחרת אנגליה. אמנם כעת, אחרי שהאנגלים עפו מהטורניר והוולשים בחצי הגמר, זה נשמע פחות נוצץ, אבל היא עדיין שם הרבה יותר גדול. ההורים של בייל הם וולשים, אבל סבתו אנגלית. בארנט זוכר שהציע למשפחתו את האופציה המעניינת, אבל הם אפילו לא ביקשו לישון על זה ודחו אותה על הסף.
בעוד בארנט משוכנע גם היום שהמדים של נבחרת שלושת האריות היו מוסיפים לבייל חוזי חסות אטרקטיביים, השחקן עצמו כועס כשבכלל מזכירים את האפשרות הזו. "גם אם לא הייתי מגיע בחיים לטורניר גדול, לא הייתי משחק בשביל אנגליה", אמר למי שהעלה את השאלה. "אם אתה וולשי, יש לך יותר גאווה ותשוקה מכל אחד אחר. זה מהדברים שקשה להסביר, אבל אנחנו מרגישים אותם. הסתכל עלינו בזמן נגינת ההמנון, כולנו שרים אותו. היה לנו משחק לפני שנה נגד בלגיה. השחקנים היו עייפים, ואז האצטדיון התחיל לשיר. אין אף אומה שעושה את זה. להיות וולשי – זה מוציא ממך הכל".
בייל והחברים לנבחרת: הסתכלו עלינו בנגינת ההמנון
את דבריו של בייל אומרים גם לא פעם גם שחקני כדורגל אחרים, אבל אצל חלקם ניתן להבחין בזיוף. היום בעולם של כסף וחסויות, לשחקני על ברמתו לא פעם יותר חשוב לשחק בשביל המועדון שמשלם את השכר הגבוה מאשר בשביל הנבחרת. הרי עם כל הכבוד לוויילס, בייל ימשיך לבנות את השם בריאל מדריד, אחד המועדונים הגדולים בעולם.
אלא שהוולשי כבר הספיק לא פעם להטריף את הספרדים כשהפגין נאמנות יוצאת דופן למולדת. הוא היה יוצא למשחק עם נבחרתו הזעירה וחוזר עם פציעה, שנאלצה להשבית אותו ממשחקי ליגה חשובים. אחד השדרים המובילים בספרד טען שבייל צוחק על המועדון, מפקיר אותו בזמן שזקוקים לו.
ב־2013 בייל נרכש מטוטנהאם הלונדונית תמורת סכום מטורף של מאה מיליון יורו, ששבר שיא עולמי, ומאז תג המחיר תמיד מרחף מעליו. דמותו גם מאיימת על הפורטוגלי כריסטיאנו רונאלדו, חברו לבלאנקוס, שיפגוש הערב בחצי גמר אליפות אירופה.
בייל ורונאלדו הם כוכבי על בעלי אופי לגמרי אחר. רונאלדו הוא מכונת כדורגל משומנת ומוחצנת שבעיקר מבקשת שהמערכת תעבוד לפי לוח הזמנים שלה. בייל מצדו הוא איש עבודה, שלא מוריד ראש בשביל אחרים, יודע בדיוק מה מקומו ולאן הוא הולך. הוא מחשיב את עצמו לשחקן לא פחות טוב מהסופרסטאר הפורטוגלי.
בייל ורנאלדו. אופי אחר לגמרי (gettyimages)
"שחקנים חדשים שמגיעים למדריד ופוגשים את הכוכבים הגדולים בעולם – לפעמים מושפעים מזה", סיפר המאמן האיטלקי קרלו אנצ'לוטי, שקלט את בייל במועדון הספרדי. "הם עולים על המגרש בזמן שהקבוצה מתאמנת, מסתכלים מסביב, מזהים פרצופים ושואלים את עצמם: 'האם אני שייך לפה?' זה לא היה הסיפור עם בייל. הוא הרגיש בבית ברגע שהכדור הראשון נחת ליד הרגל".
שערים ותארים
הנוכחות של בייל במועדון לא נעמה לרונאלדו, שהיה שם לפני וכבר הוכרז בלעדית כמלך. והמתח בין השניים הורגש על המגרש ומחוצה לו. אפילו בארנט לא התאפק, וזרק לאוויר שהשחקן שלו רוצה להיות הכדורגלן הטוב בעולם ולא הטוב ביותר במכירת תחתונים, רמז עבה לתדמית הממוסחרת של הפורטוגלי.
העיתונות והאוהדים דווקא הלכו עם רונאלדו. רובן חימנז מ"המארקה" סיפר: "כריסטיאנו הוא לא עוד שחקן בריאל מדריד. הוא הכל. השכר הכי גבוה, כובש השערים הגדול בהיסטוריה, התמונה שלו נמצאת אצל מיליוני אוהדים, ופתאום כוכב עולמי חדש נכנס לבית שלו וזה קשה". יותר מאוחר הודה חימנז: "אני בטוח שלא היינו הוגנים עם בייל. לא נתנו לו זמן להתאקלם לארץ חדשה, שפה חדשה וקבוצה חדשה".
בייל היה צריך לזכות בכוחות עצמו בכבוד. שערים מכריעים ותארים עשו את שלהם. זה הגיע למצב שהנהלת ריאל מדריד שקלה מאחורי הקלעים להיפטר מהפורטוגלי ולהשאיר את ההובלה ברגליו של הוולשי. "לא הייתי אומר שעברתי ימים שחורים", ביקש בייל להבהיר ממחנה האימונים של נבחרת וויילס. "יש תקופות שאתה רוצה לשחק יותר טוב, אבל במקום זה אתה מגלה דברים על האופי שלך ואיך לעבור תקופות קשות. יצאתי חזק, לוחם. הראיתי לכולם איזה טיפוס אני".
"הוא שחקן מדהים", תיאר אותו פעם הארי רדנאפ, שאימן אותו בטוטנהאם. "יש לו הכל, לא סובל משום נקודת תורפה. הוא יודע לנגוח, חזק כמו שור, מהיר, מכדרר, בועט, אבל הכי חשוב, הוא בחור נפלא".
רדנאפ: "שחקן מדהים" (gettyimages)
בייל הבקיע במדים הלאומיים 22 שערים ב־60 משחקים והעלה את הנבחרת הקטנה בפעם הראשונה בתולדותיה לאליפות אירופה. אם זה לא מספיק, הוא כעת גם מוביל אותה לחצי הגמר, ובוויילס משוכנעים שאיתו השמיים הם הגבול.
אם בנבחרת פורטוגל, היריבה הערב, רונאלדו זרק את המיקרופון של אחד הכתבים לאגם משום שכעס על הסיקור, בייל מופיע בפני התקשורת מתי שהיא רק מבקשת, נינוח וחביב.
"אנשים כותבים שאנחנו נבחרת של איש אחד ואני לא מתייחס לזה", אמר כשהזרקורים שוב ביקשו להתמקד רק בו. "בתוך תוכנו אנחנו יודעים שהנבחרת זה הדבר החשוב. לא אוכל להבקיע אם מישהו לא ימסור לי כדורים, ולא ננצח אם לא נשמור על שער ריק". כששאלו אותו על הלחץ, על המעמד המחייב, בייל השיב: "אני פשוט יוצא למגרש לשחק כדורגל. אני באמת לא מסתכל על זה כלחץ. יוצא עם החברים לשחק ומנסה לנצח".
איסלנד, הקטנה, הובסה ביום ראשון על ידי צרפת ברבע הגמר והשאירה את וויילס כסינדרלה היחידה בטורניר, רחוקה שני ניצחונות מהסנסציה הגדולה בתולדות הכדורגל האירופי. כולם מחכים למסיבת הפרידה, בכל זאת מדובר באנדרדוג האולטימטיבי, רק שעם בייל אין לדעת מה יהיה הערב.
מה דעתך על הכתבה?