תארו לעצמכם את אנטואן גרייזמן משחק הערב בגמר היורו במדי נבחרת פורטוגל. מחשבה הזויה לחלוטין, אבל לא בלתי אפשרית מבחינה תיאורטית. מלך שערי הטורניר והכוכב הבולט של צרפת הוא חצי פורטוגלי, ולפני שלוש שנים בלבד שקל ברצינות לקבל אזרחות במולדת סבו וללבוש את החולצה האדומה.
התקרית שקדמה לכך התרחשה בנובמבר 2012, לפני משחק הגומלין מול נורבגיה במוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21. גרייזמן ומספר שחקנים נוספים יצאו לבילוי במועדון לילה בפריז, בניגוד מוחלט להוראות, ולמחרת הפסידו ואיבדו את הכרטיס ליורו 2013 שנערך בישראל.
הזעם בהתאחדות היה עצום והחבורה הפרועה ספגה עונש חמור מאוד, השעייה מהמדים הלאומיים למשך יותר משנה. זאת היתה מכה כואבת לכוכב, שבדיוק החל את הנסיקה המטאורית שלו בריאל סוסיאדד.
ואז הגיע הטלפון מההתאחדות הפורטוגלית, מולדת סבו של גרייזמן. הסב, אמארו לופס, היה בלם לא רע בכלל במדי פאסוש פריירה, לפני שהיגר עם אשתו לצרפת ב-1957 במטרה לברוח מהמשטר הדיקטטורי ששלט בפורטוגל. הם השתכנו בעיר מאקון, לא הרחק מליון, והיו מחלוצי הקהילה הפורטוגלית הענפה באזור. אמו של גרייזמן כבר נולדה בצרפת, והתחתנה עם אלן גרייזמן, גרמני מחבל אלזאס. זה המקור לשם משפחתו "הגרמני" של החלוץ.
גרייזמן. יש לו מאזן של 0:2 על פורטוגל, אבל במשחקי ידידות (Getty)
גרייזמן נולד ב-1991 ולא זכה להכיר את סבו שהלך לעולמו שנה לאחר מכן. מורשת הסב נשמרה במאקון וכך למשל טורניר הכדורגל השנתי נושא את שמו של אמארו לופס, וגם לקבוצה הגדולה של העיר קוראים ספורטינג, כי היא מורכבת בעיקר מיוצאי פורטוגל.
תיאו גרייזמן, אחיו הצעיר של אנטואן, משחק עד היום בשורותיה. רוחו של הסב אחראית יותר מכל בבחירתו של הילד לעסוק בכדורגל. מדי קיץ הוא נסע לחופשה בפורטוגל אצל דודיו. "סיפרנו לו המון על סבא, ולימדנו אותו לשחק. כבר אז ראינו שיש משהו דומה בסגנון שלו ובשליטה בכדור לאבא שלי", סיפר לימים הדוד, ז'וזה לופס.
בקיצור, הדרך לנבחרת פורטוגל הייתה טבעית למדי, מה גם שאנטואן כבר חווה אכזבות קשות במולדתו כנער. אלן גרייזמן היה מאמן באחת מקבוצות החובבים של מאקון, והכישרון של בנו היה ברור לו כשמש, אבל כל המועדונים סירבו לקבל את הילד הצנום לאקדמיות שלהן. אנטואן אהד תמיד את ליון, אך קיבל תשובה שלילית כי נחשב לחלש פיסית.
גרייזמן כובש במדי סוסיאדד. הקבוצה היחידה שהאמינה בו (Getty)
כשגם סנט אטיין, מץ וסושו דחו את גרייזמן האב החל לאבד את הסבלנות. למזלו, דווקא הסקאוטים של ריאל סוסיאדד הבחינו בבחור בן ה-13 והציעו לו מקום של כבוד באקדמיה. על מנת להקל על המעבר, התגורר גריזמן בעיר באיון בחלק הצרפתי של חבל הבאסקים, ועשה מדי בוקר את הדרך לסן סבסטיאן בחלק הספרדי.
אבא גרמני, סבא פורטוגלי, חינוך באסקי, משחקים בליגות הנוער של ספרד – זה היה החינוך המגוון של אנטואן, ואת הבכורה בקבוצה הבוגרת של ריאל סוסיאדד העניק לו המאמן האורוגוואי מרטין לסארטה, שהפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר על הקריירה שלו. האליל הגדול של ילדותו היה בכלל פאבל נדבד הצ'כי, והמאמן הנוכחי שהפך אותו לסופרסטאר באתלטיקו מדריד הוא דייגו סימאונה הארגנטיני. פסיפס שכזה.
אחרי ההשעייה, שנתפסה כעונש מוגזם, האופציה לייצג את פורטוגל היתה על השולחן. היא נשקלה ונדחתה בסופו של דבר, אבל המחשבה לא עזבה את גרייזמן עד שדידייה דשאן זימן אותו לסגל מיד עם תום ההשעיה בתחילת 2014, הפך אותו לשחקן מרכזי בתכניותיו וכלל אותו בסגל למונדיאל בברזיל. כך החלה דרכו של אנטואן בנבחרת "הנכונה", אבל המשחקים מול פורטוגל תמיד היו מיוחדים עבורו.
רצה הגורל, וצרפת, כנבחרת המארחת של היורו, שובצה כנבחרת נוספת לקראת מוקדמות יורו 2016 דווקא בבית של פורטוגל. באוקטובר 2014 נערך המפגש הראשון, וגרייזמן הצהיר: "זה יהיה מרגש מאוד מבחינתי. אחשוב על סבא שלי, ואני עוד לא יודע כיצד אוכל לכבד אותו". החלוץ היה נהדר וצרפת ניצחה 1:2 בסטאד דה פראנס. גם הגומלין הלך לכיוון של הטריקולור עם 0:1 בליסבון. אבל אלה בכל זאת היו משחקי ידידות והפעם זה גמר היורו. מה יחשוב הפעם גרייזמן על סבא אמארו.
מה דעתך על הכתבה?