"לפעמים אתה הכלב, לפעמים אתה העץ". את הציטוט הנהדר הזה יזכרו למריו גצה תמיד, והוא מנסה לקחת את החיים בקלות לאור הביקורת הקטלנית על יכולתו בשלב הבתים והירידה לספסל. כעת, כשהוא מוגדר כעץ (או אולי אפילו עציץ), החזרה למעמד הכלב נראית רחוקה מתמיד, אבל כדאי לזכור שגם במונדיאל בברזיל לפני שנתיים הוא לא בדיוק ליקק דבש.
למעשה, יש הקבלה בין התסריטים שעובר הכוכב של באיירן מינכן בשני הטורנירים האחרונים. בשני המקרים, פציעות של מרקו רויס סללו את דרכו להרכב. ב-2014 פתח גצה בשני המשחקים הראשונים, ולא הרשים בלשון המעטה. המאמן יואכים לב העניק לו הזדמנות נוספת בשמינית הגמר נגד אלג'יריה, והיא לא נוצלה. אז גצה צפה במתרחש מהספסל בשלבים המכריעים ולא שותף כלל ב-1:7 ההיסטורי על ברזיל בחצי הגמר, אבל אז – כאשר נשלח במפתיע לדשא לקראת ההארכה מול ארגנטינה בגמר – הוא הבקיע באמנות את שער הניצחון והפך לגיבור האומה. הוא היה חתיכת כלב, לפחות לברדור.
גם ביורו 2016 הצהיר לב שהוא סומך על גצה בעקבות הפציעה של רויס. "מריו זקוק למאמן שלא מטיל בו ספקות", אמר הבוס, וניסה לשדר בדיוק את הגישה הזו. גצה שיחק 90 דקות מול אוקראינה, היה חלש למדי, ובאופן ביזארי דווקא בסטיאן שוויינשייגר שהחליף אותו בזמן פציעות עשה יותר ממנו ומצא את הרשת. בתיקו המאופס המאכזב נגד פולין, גצה הוחלף כבר בחלוף שעה.
מול צפון אירלנד, כאשר בחר לב לפתח לראשונה עם חלוץ רחבה טבעי בדמותו של מריו גומז, הוא סיפסל את יוליאן דראקסלר לטובת גצה ששובץ באגף. התוצאה שוב הייתה מאכזבת. אז את שמינית הגמר מול סלובקיה הוא כבר ראה מהספסל, בעוד דראקסלר חזר כמו גדול והצטיין עם שער ובישול. גם גומז הבקיע בשני המשחקים בהם שותף. זה נראה כעת ההרכב האופטימלי, אבל אם זוכרים את האירועים לפני שנתיים, מי יודע – אולי העץ עוד לא אמר את המילה האחרונה.
גצה מול צפון אירלנד. גם שינוי עמדה לא עזר (AFP)
בינתיים, גצה מתמודד גם עם מצב לא פשוט במועדונו. הוא קיווה שהעזיבה של פפ גווארדיולה תשפר את מעמדו, אך התבדה. קרלו אנצ'לוטי הבהיר לחלוץ חד משמעית את סדר העדיפויות, והנהלת באיירן עשתה זאת באופן נחרץ אפילו יותר.
הנשיא קרל היינץ רומניגה היה משוכנע שהשחקן יבין את הרמז ויעדיף לעבור לקבוצה בה יקבל דקות רבות יותר. בפועל, גצה החליף סוכן והחליט להילחם על מקומו במקום להתאחד עם יורגן קלופ בליברפול. מבחינת הבווארים, מדובר באכזבה ואף מכה כלכלית. חוזהו של גצה מסתיים בקיץ 2017, והוא יוכל לעזוב ללא תמורה. יש הטוענים כי תהיה זו נקמה מתוקה קטנה של דורטמונד שתחזיר אותו חינם, בדיוק כפי שאיבדה לפני שנתיים את רוברט לבנדובסקי לטובת היריבה הגדולה.
בבאיירן תלו תקוות ביורו – הופעות טובות של גצה היו עשויות לא רק להעלות את מחירו, אלא גם להביא הצעות מפתות מבחינת הכוכב עצמו. נכון לעכשיו, המצב הפוך ב-180 מעלות, ונדמה כי רומניגה ואנצ'לוטי ייתקעו עם שחקן לא רצוי בסגל. אם גצה ימשיך לשמש עץ, זה לא יתרום לאווירה בחדר ההלבשה.
הצעות? המצב השתנה ב-180 מעלות (AFP)
מנגד, עושה גומז קאמבק מפואר. לפני שנתיים הוא צפה בשער הגדול של גצה בטלוויזיה. הוא לא זומן למונדיאל בגלל ספקות לגבי כשירותו והרצון לבנות על מירוסלב קלוזה בלבד, נפגע עד עמקי נשמתו, אבל התאושש והבטיח לחזור בגדול. לב לא זנח אותו, שמר על הקשר וצפה בביצועיו במדי בשיקטאש בעונה החולפת. המעבר לליגה הטורקית החזיר את הביטחון העצמי שאבד בפיורנטינה, הבעיות הרפואיות נעלמו, והסקורר סיים כמלך השערים תוך שהוא מצעיד את הקבוצה לאליפות סנסציונית. חברו לבשיקטאש, ריקרדו קווארסמה, כבר עלה לחצי הגמר עם פורטוגל, וכעת מצפים אוהדי הקבוצה לראות שם גם את האליל הגדול. מי יודע, אולי הם עוד ייפגשו בגמר בסוג של דרבי פרטי של הצד השחור-לבן של איסטנבול.
קאמבק מפואר שהחל באיסטנבול (AFP)
ואולם, כדי שזה יקרה, צריך גומז להוכיח את עצמו מול הגנת הברזל של איטליה (22:00, ספורט2), וזה לא דבר של מה בכך. למעשה, יש פרשנים המעריכים שיעילותו מוגבלת מול לאונרדו בונוצ'י, ג'ורג'ו קייליני ואנדראה ברזאלי, ונחוץ שחקן מתוחכם וזריז יותר. כמו גצה, למשל.
החלוץ המרכזי עשוי לפתוח בהרכב, אבל השינוי הזה עוד עשוי להתבצע במהלך המשחק, אם וכאשר גרמניה תיתקל בקשיים. הייתכן שגצה יהיה הגיבור שיציל את גרמניה גם הפעם, כפי שעשה בגמר לפני שנתיים, ויהיה שוב הכלב? בבאיירן בוודאי לא יתנגדו לכך.
מה דעתך על הכתבה?