לוקאס סאשה: "חולם על חזרה להפועל תל אביב"

סאשה לוקאס במדי קבוצתו הבולגרית
סאשה לוקאס במדי קבוצתו הבולגרית | צילום: האתר הרשמי של לודוגורץ

קשר לודוגורץ קרוב לאליפות, אבל מתגעגע לאדום: "נשמתי לרווחה כשהיא נשארה בליגה"

(גודל טקסט)

איזה עולם. בשעה שהפועל ת"א סיימה מעשית את העונה בשבת עם המון דפיקות לב מואצות לאוהדיה, שנחרדו מהסיטואציה אליה היא נקלעה בתחתית, חגג בשבוע שעבר הקפטן שלה שי אבוטבול אליפות היסטורית עם מכבי שעריים ועליה לליגה הלאומית. אם לא יקרה משהו באמת בלתי צפוי, אז גם עונד סרט הקפטן השני אצל האדומים, הברזילאי לוקאס סאשה, יחגוג במוצאי שבת אליפות עם לודוגורץ הבולגרית.

 

ובכל זאת, גם בימי האופוריה של רגע לפני הזכיה בכתר, ושני רגעים לפני ההשתתפות במשחקי ליגת האלופות, אומר סאשה בשיחה מיוחדת ל"מעריב-השבוע", שנערכה על הגבול הבולגרי-רומני: "החלום שלי הוא לחזור ולשחק בהפועל ת"א".

אחד משלנו: צפו ברונאלדו מדבר עברית בתשדיר חדש

 

הוא אמנם כבר לא מכיר כמעט אף אחד מהשחקנים ("כולם עזבו, אפילו ההנהלה היא אחרת, וגם מורדי דדון כבר לא שם"), אבל ממשיך לעקוב מדי שבוע אחר תוצאות הקבוצה. "נשמתי לרווחה כשהובטחה ההישארות. הייתי בלחץ גדול כאילו אני חלק מהקבוצה. לא יודע להסביר את זה לעצמי, אבל מאוד נקשרתי להפועל ת"א. מאוד אהבתי את החיים שם, ולמרות שאצלנו בבולגריה הייתה לקבוצה ולי עונה נהדרת, המשכתי לעקוב כל שבוע אחרי הפועל".

 

סאשה לבש במשך שנתיים את החולצה מספר 10 אצל האדומים. העונה הראשונה הייתה מוצלחת מבחינה קבוצתית והסתיימה במקום הרביעי בטבלה, ומבחינה אישית כששותף ב-32 משחקים וכבש בהם ארבעה שערים. העונה שעברה הייתה פחות מוצלחת לכולם, הפועל ת"א שיחקה בפלייאוף התחתון והוא שותף ב-25 משחקים וכבש בהם שלושה שערים.

 

לוקאס. מתגעגע לבלומפילד (האתר הרשמי של לודוגורץ)

 

"אני אמנם משחק היום באלופת בולגריה, ויש לנו תנאים מצוינים מכל הבחינות, אבל האווירה בהפועל ת"א נתנה לי כשחקן הרגשה נפלאה. הן מבחינת המועדון והן מבחינת הקהל שסביב המועדון. אי אפשר להשוות בין משחק ביתי בבלומפילד למשחק ביתי שלנו בבולגריה. ההבדלים עצומים. הקהל בבלומפילד דוחף לניצחונות", אומר סאשה. בתשובה לשאלה כמה צופים מגיעים למשחקי לודוגורץ הוא מעקם מעט את הפנים, מנסה לחשב את המקסימום של המקסימום, ואז אומר: "5,000 בלחץ, אבל היו הרבה משחקים עם פחות צופים".

 

בניסיון להשוות בין הכדורגל הבולגרי לישראלי הוא אומר: "אם אתה מתכוון לליגה כולה, אז בישראל יש הרבה יותר טכניקה. שחקנים הרבה יותר מוכשרים, אבל הקבוצה שלי היא יוצאת מן הכלל בליגה הבולגרית ולכן היכולת הטכנית שלה לא נופלת מזו של ישראל. יש לנו בקבוצה שישה שחקנים ברזילאים, שלושה רומנים, קולומביאני, קונגולזי, הולנדי ואפילו שחקן ממדגסקר. אנחנו קבוצה מעל הליגה".

 

לודוגורץ מובילה את טבלת הליגה בבולגריה בהפרש של 14 נקודות לפני לבסקי סופיה, ממנה נפרדה במשחק האחרון בתיקו 0:0. ניצחון ביתי במוצאי שבת על לוקומוטיב פלובדיב יבטיח לה תואר אליפות רביעי ברציפות. "אני יכול להגיד שמבחינת אגרסיביות בבולגריה משחקים יותר חזק מאשר בארץ. אל תסתכל עליי שאני קטן וצנום, גם אני משחק נוקשה כשצריך. מבחינה טקטית המשחק בישראל יותר חופשי מאשר בבולגריה, פה לא נותנים לך להתנהל איך שאתה רוצה. מאוד מגבילים את המשחק שלך. עזוב, בשביל מה צריך לעשות השוואות? אני מעדיף את ישראל מכל הבחינות. רוצה את הכדורגל שלכם".

 


סאשה חוגג, "חולם לחזור להפועל" (עדי אבישי)

 

לודוגורץ היא מהעיר ראזגרד, השוכנת בצפון מזרח בולגריה והיא בירת מחוז ראזגרד. מספר התושבים שלה קטן ממספר התושבים שיש בבת ים, מקומות הבילוי שלה מוגבלים מאוד, אם בכלל, וגם כדי לאכול במסעדה טובה נאלץ סאשה לקחת את אשתו לנסיעה של שעה ולעבור את הגבול לרומניה.

 

"כשהקבוצה שיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות היא נאלצה לארח את משחקיה בעיר הבירה סופיה", הוא מזכיר לנו את הימים שבהם פגשה לודוגורץ בשלב הבתים את ריאל מדריד, ליברפול ובאזל. "עד היום מדברים כאן על אותו משחק בלתי נשכח נגד סטיאווה בוקרשט, שהגיעה לפני העלייה לשלב הבתים עם יתרון 0:1 מהמשחק הראשון, ובדקה ה-90 לודוגורץ כבשה שער, ניצחה 0:1, הייתה הארכה ושתי דקות לפני סיום הארכה הורחק השוער של לודוגורץ. בלית ברירה נכנס לשער הבלם הרומני קוסמין מוצ'י, שהיה פעם הבלם של דינמו בוקרשט היריבה השנואה של סטיאווה. בפנדלים הוא בעט את הראשון ואז נכנס לשער והדף שני פנדלים שהפכו אותו לגיבור הגדול של הקבוצה בכל הזמנים. הוא משחק איתנו ונחשב לכוכב הכי גדול של המועדון".

 

לוקאס בליגה הבולגרית. בדרך לעוד אליפות (האתר הרשמי של לודוגורץ)

 

חוזרים לכדורגל הישראלי. "תשמע", הוא אומר, "מה שערן זהבי עושה בליגת העל זה לא ייאמן. שאלו אותי בקבוצה אם יש לו יכולת לשחק בליגה האנגלית, ואמרתי להם שביכולת שלו עכשיו הוא יכול לשחק בכל מקום בעולם. איפה שהוא רוצה. אני חושב שהוא שחקן ענק".

 

כשהזכרנו לו את הפועל ב"ש, חייך סאשה ואמר: "בוא שמע סיפור ענק. בחלון העברות בינואר, הם רצו את הקשר שלנו, אניסט אבל, ממדגסקר. שחקן עם עבר באוקזר, בצסק"א סופיה ובפלובדיב. באר שבע הציעו בהתחלה סכום של 250 אלף יורו, הבוס שלנו ביקש 600 אלף. באר שבע הסכימה לסכום הזה, ואז הבוס ביקש 700 אלף. באר שבע הסכימה גם לסכום הזה, ואז הוא העלה את המחיר והמו"מ התפוצץ. הסיפור המוזר הוא שמדובר בשחקן שבמקרה הטוב יושב אצלנו על הספסל. שיחק אולי שני משחקים מלאים העונה, ופעם אחרונה שראה מגרש היה לפני איזה חודשים לדקה או שתי דקות. בשורה התחתונה, אני רואה שבאר שבע מסתדרת טוב גם בלעדיו".  

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי