מסע הקסם של וויילס ואיסלנד לא מקרי

מה שמדהים בהישג של הוולשים והאיסלנדים הוא לא רק הניצחונות, אלא גם העובדה שבמשחקי הנוק-אאוט, מול יריבות עדיפות איכותית, שתי נבחרות זעירות הפכו פיגור לניצחון. ואף אחד לא יכול להתלונן שהן גנבו מקום בשלב הבא. הגיע להן, ועוד איך הגיע.

אבל גם עכשיו, אחרי הכותרות הראשיות, אל תצפו שמבקיע השער השלישי לזכות הוולשים, סם ווקס, יתחיל לקבל הצעות ממנצ'סטר יונייטד או ידחה על הסף את אינטר. הוא ימשיך כנראה להתרוצץ כהרגלו בסביבות ברייטון ונוריץ'. לוקאקו, הבלגי, עדיין הרבה יותר מוכשר. בכלל, תנו לכל מאמן את שני הסגלים – הוולשי והבלגי – תבקשו שיבחר צד, והתוצאה תהיה ברורה. אז איך?

צריך לקרוא קצת על העבודה של המאמן כריס קולמן כדי להבין שהישג מדהים כמו שהשיג ביום שישי הוא לא מקרי, ובטח לא רק בגלל שיש לו כוכב-על שקוראים לו גארת' בייל בהרכב. קולמן, במשחקו התחרותי הראשון בתפקיד – מוקדמות מונדיאל 2014 – הפסיד 2:0 לאותה בלגיה, וארבעה ימים לאחר מכן קיבל 6:1 בראש מסרביה. רק שבמקום לקבל את העובדה שמדובר בנבחרת עם פוטנציאל מוגבל, הוא בנה לצדו צוות שכלל פסיכולוג שעובד עם סוונסי סיטי, ד"ר למדעי ספורט, אחראי על ביצועים על המגרש ומאמן כושר. 

איסלנד, אחדות, אמונה והשקעה (AFP)

בסך הכל בצוות המורחב של הנבחרת הוולשית יש 17 אנשי מקצוע. ולא מדובר, חלילה, בניפוח מנגנון ומינוי מקורבים. מיד בתום משחק, עוד באותו ערב, מעבדים את כל החומרים כדי להסיק מסקנות להמשך העבודה. כל הנתונים הפיזיולוגים מועברים ישירות למועדונים, בדגש חזק על יחסי נבחרת-מועדון – הכל בשיתוף פעולה כדי למנוע עומס על כוכבים שנוטים להיפצע כמו בייל וארון ראמזי.

הוולשים לא בונים על מקריות במהלך הדרך. לפני הניצחון על ישראל באיצטדיון סמי עופר הם שלחו איש מטעמם שיצלם את משטח הדשא כדי שבתדריך יוכלו להסביר לשחקנים על מצבו, ואת מה כדאי לנצל. מיותר לציין שקיבלנו מהם חתיכת מכה.

אבל מעל לכל, בונים שם תלכיד חברתי שיכול לאחד לאותה משימה סופרסטאר כמו בייל עם רובסון־קאנו, ששיחק העונה בליגה השניה באנגליה. בנבחרת, שמבחינת איכות לא נמצאת בשמיניה הבכירה ביבשת, חייבים ליצור אגרוף קשיח שיוכל להחזיר. ובווילס לא מפסיקים להדגיש את הגאווה של מדינה קטנה על ידי כל האמצעים העומדים לרשותם.

וויילס של קולמן, תמיד ביחד (AFP)

בחדרים מחלקים ספרוני היסטוריה שבהם יש פרקים נבחרים מתולדות המולדת: מההשתתפות במלחמת העולם הראשונה ועד לאסון מכרה הפחם בסנגניד, שבו נהרגו 439 כורים – אסון המכרות הגדול ביותר בהיסטוריה של האי הבריטי. חלק מחדרי המלון שבהם מתאכסנת הנבחרת נקראים על שמם של גיבורים מקומיים כדי להעצים את השייכות: החל מהזמרת האגדית שירלי באסי ועד הקומיקאי המנוח טומי קופר.

הוולשים מספרים שאחד מרגעי האחווה הגדולים נצפו אחרי אותו ניצחון גדול על נבחרת ישראל. בארבע לפנות בוקר, במקום לשבת בחדר ולשחק קלפים או סתם לצבור שעות שינה, ג'יימס קולינס מווסטהאם ניגן על גיטרה בזמן שרובסון־קאנו והשוער המחליף פון־וויליאמס הצטרפו אליו לשיר של אלטון ג'ון.

לנצח פעם אחת בפוקס זה קורה, אבל להגיע לחצי גמר אליפות אירופה, כשאתה משאיר מאחור את מיטב השמנת, זו כבר מטרה עם תכנית פעולה ברורה. הרי גם אנחנו יכולים להכריח את דקל קינן לנגן בגיטרה, את טל בן חיים לשיר סולו בזמן שאיתי שכטר יקרא פרק ארוך בהיסטוריה. אבל עם כל הכבוד למתכון הוולשי, לא נראה שיש לנו את המצרכים הדרושים. להישג כזה חייבים חומר ממש מיוחד – איכות אנושית של פעם ביובל.