יציאה מעבדות לחירות. שלוש מילים שבחיבור יחד יוצרות עוצמה בלתי רגילה. בגיל מסוים זה הרגע בו אתה מחליט בעצמך מתי הגיע הזמן לישון. אחר כך מגיעה היכולת לבחור עד איזה שעה אפשר להיות מחוץ לבית, החופש שבסיום בית הספר או השחרור מהשירות הצבאי. ויש אנשים שעבורם זו שאיפת חיים, החרך בחלון שנפתח ומאפשר לנשום. משב אוויר נקי, מרענן, עצמאי. זה כל מה שרצו סוקרטס וחבריו בתקופה בה חשו חנוקים מכל עבר.
זהו לא סיפורו של פילוסוף מיוון העתיקה, אלא של הוגה דעות מודרני יותר. אדם חכם שידע להשתמש בשכלו לא פחות טוב משהצליח ללהטט בעזרת רגליו. דוקטור סוקרטס, כך קראו לו בברזיל, היה המוח שמאחורי המהפכה הגדולה בהיסטוריה של הכדורגל ולא חשש גם להיות הפנים שלה.
סוקרטס ברזיליירו סמפאיו דה סווזה ויירה דה אוליביירה, או בקיצור סוקרטס, נולד לפני למעלה מ-60 שנה בעיר בלם שבצפון ברזיל. הוא זכה לשם משום שאביו, עובד מדינה חובב ספרות, קרא באותה תקופה את החיבור "הרפובליקה" של אפלטון. במשך השנים נדדה המשפחה בעקבות משרתו של האב וכבר בגיל מוקדם החל הפילוסוף הצעיר לשחק כדורגל.
כשהיה בן 10 נחשף סוקרטס למחזה ששינה את חייו. בצל ההפיכה הצבאית שהתרחשה בברזיל, במסגרתה בוטלו רוב המפלגות והשלטון רדף ופגע בכל מי שנחשד בהבעת דעות אחרות, צפה הילד באביו שורף בחשאי את ספריו האהובים. הפחד חילחל גם לביתם והאב חשש שיהפוך למטרה בעצמו. בנו המזועזע, אחד משישה ילדים, לא שכח את אותו רגע כל ימי חייו.
סוקראטס במדי בוטאפוגו, שם הכל החל (האתר של בוטאפוגו)
בגיל 16 החל סוקרטס לשחק במדי קבוצת הנוער של בוטאפוגו, אחד מהמועדונים הגדולים של העיר סאו פאולו. בהמשך נרשם לפקולטה לרפואה באוניברסיטה המקומית והחל ללמוד. הכשרון על המגרש לא נעלם מעיני המאמנים והאוהדים ובגיל 19 החליט הכוכב הצעיר להתמקד בכדורגל. הוא לקח הפסקה מלימודיו, אותם השלים כעבור כמה שנים, והפך לאחד השחקנים המבטיחים ביותר בעידן שאחרי הנבחרת הגדולה של פלה.
כשהיה בן 24 חצה סוקרטס את הכביש והחל לשחק במדי היריבה העירונית קורינתיאנס. כבר בעונתו הראשונה הבקיע 20 שערים בדרך לזכיה באליפות המקומית ולכולם היה ברור שה"טימאו" (הקבוצה הגדולה) לא החתימה רק כוכב, אלא גם מנהיג. זה בא לידי ביטוי דווקא אחרי נקודת שפל נמוכה במיוחד.
ב-1981 סבלה קורינתיאנס מעונה גרועה במיוחד. היא לא הצליחה להתברג אפילו בין ארבע הראשונות באליפות של סאו פאולו ודורגה במקום ה-24 בלבד בליגה הברזילאית. המשבר על המגרש השפיע גם על ההנהלה. נשיא המועדון הוחלף ויורשו היצירתי החל מיד במהפכה. הוא מינה לתפקיד המאמן סוציולוג בעל רעיונות חדשניים ופתח את הדלת בפני ולדימיר וסוקרטס, שני השחקנים הדעתנים ביותר בסגל, להתערב בקבלת ההחלטות.
דעתן גם על המגרש (Gettyimages)
ברזיל הייתה עדיין תחת שלטון צבאי, שראשיו ראו מסביבם דיקטטורות דומות מתפוררות בכל רחבי העולם. במקום לשחרר מעט את הרסן, הגבירו השלטונות את אחיזתם בכל תחומי החיים והמפלט היחיד של סוקרטס וחבריו בא לידי ביטוי בתוך הקבוצה. הם בנו יחד מערכת של הצבעות על נושאים חשובים כמו חוזים, פיטורים, צירוף שחקנים ובחירת שיטת המשחק. כולם מחליטים, כל הקולות שווים. יותר ממאה שנות כדורגל קודם לכן זה לא קרה, גם לא מאז.
"הדמוקרטיה הקורינתיאנית", כפי שכינה אותה ההוגה וושינגטון אוליבטו, הפכה להיות תנועה פוליטית של ממש. בלי שיוך מפלגתי, אבל נגד שלטון הרודנות הצבאי. הם הדפיסו על חולצות השחקנים ססמאות כמו "בחירות ישירות עכשיו" ו"אני רוצה להצביע לנשיאות" ובהמשך אף עלו לשחק כשהכיתוב המתריס "דמוקרטיה" מתנוסס על גבם. במדינה בה אמנים פחדו להביע את דעתם בשיחות חבריות ומשכילים כמו אביו של סוקרטס שרפו ספרי פילוסופיה מחשש לחייהם, מעשיהם של כוכבי קורינתיאנס מול מיליוני אוהדי הכדורגל הכו שוב ושוב כמו אגרוף מכוון באפם המדמם של העריצים.
הרעיונות שהביאו סוקרטס וחבריו הפיחו רוח חיים במועדון, במגרשים ובקרב האוהדים. אחרי אותה עונת נפל מזעזעת, קורינתיאנס הגיעה לחצי גמר אליפות ברזיל וזכתה פעמיים ברציפות באליפות סאו פאולו. היציעים התמלאו בתומכים, כל חובות המועדון כוסו, רווחים בסך 3 מיליון דולרים נצברו וראשי הדיקטטורה איבדו סבלנות. בשלב מסוים הגיעו מים עד נפש. הבריגדיר ז'רונימו באסטוס, ממנהיגי החונטה הצבאית, העביר מסר ברור לראשי קורינתיאנס: הפסיקו עכשיו או שתשלמו ביוקר. חיים במסגרת המגבלות או היעלמות מסתורית, במקרה הטוב – זו הייתה המשמעות.
איים לעזוב והתעופף לפיורנטינה, סוקראטס במדי קורינתיאנס (Gettyimages)
רעיונות הדמוקרטיה של קורינתיאנס החלו לחלחל למועדונים אחרים, אבל לסוקרטס היו שאיפות גדולות יותר. הוא רצה להביא חופש לברזיל כולה. בשלב מסוים אף איים שאם ההצעה לערוך בחירות ישירות לנשיאות לא תתקבל, הוא יעזוב את המועדון. המהלך נבלם, הכוכב עלה על מטוס וחתם בפיורנטינה מהליגה האיטלקית.
שנה לאחר מכן העבירה ממשלת ברזיל את האחריות לידי ממשלה אזרחית, בראשה עמד בתחילה נשיא שתמך בזמנו בשלטון הכת הצבאית. הדיקטטורה החלה להתמוסס וגם סוקרטס חזר לאחר שנתיים הביתה. רק ב-1989, שבע שנים אחרי הקמת דמוקרטיה של קורינתיאנס, נבחר נשיא ברזילאי ראשון בבחירות דמוקרטיות.
דוקטור סוקרטס המשיך להיות מעורב בפוליטיקה, עבד כמאמן, הוציא אלבום שירה, הקים מרכז רפואת ספורט ושימש כפרשן כדורגל. בכל השנים הוא גם שתה לא מעט אלכוהול ושילם על כך ביוקר. כשהיה בן 57 החלו הסיבוכים הרפואיים עם דימום חריף במערכת העיכול. הוא אושפז בבית החולים על שם אלברט איינשטיין ובחודשים הבאים בילה הרופא-הכדורגלן-הפילוסוף בלא מעט טיפולים רפואיים. גופו קרס ובקיץ של אותה שנה הוא הלך לעולמו.
לא נטש את האלכוהול אף פעם (Gettyimages)
"על המגרש, עם כשרונו ומגעו המתוחכם, הוא היה גאון", ספדה לו נשיאת ברזיל דילמה רוסף. "מחוץ למגרש הוא היה פעיל פוליטי שדאג לעמו ולארצו". הודעת הפרידה של קורינתיאנס פשוט הסתיימה במילים הבאות: "תודה על השערים היפים, על נגיעות הגאונות, על הכדורגל המופתי של סוקרטס. תודה דוקטור".
המיזם האחרון עליו עבד סוקרטס היה כתיבת ספר בדיוני אודות קורותיה של נבחרת ברזיל בגביע העולם שבפתח. למזלו, מבחינה ספורטיבית כמובן, הוא לא היה שם כדי לראות את הצהובים-ירוקים מושפלים בטורניר הביתי מול 200 מיליון ברזילאים כואבים. למזלו, מכל בחינה אחרת, הוא הספיק לראות את אותם מיליונים יוצאים מעבדות לחירות ולוקחים חלק בקביעת גורלם שלהם.
פורסם במגזין הנוער "מקום בעולם"
מה דעתך על הכתבה?