ספרד תשוב להיות הלוזרית של אירופה?

פעם, ממש לא מזמן, לפני פחות מעשור, הייתה ספרד הלוזרית הגדולה ביותר באירופה. אפילו יותר מאנגליה – כן, זה בהחלט אפשרי. לכל טורניר הביאו הספרדים סגלים עמוסים בכשרונות, ותמיד חזרו הביתה בידיים ריקות, בדרך כלל הרבה לפני הגמר. התואר היחיד שלהם הושג ב-1964 כאשר זכו באליפות אירופה שנערכה על אדמתם. מאז – כלום ושום דבר. דורות שלמים של אוהדים גדלו על אכזבות והתרגלו אליהן. כולם התייחסו לספרד כנבחרת מבטיחה שאף פעם לא מקיימת, ולעולם לא תקיים. המזל תמיד יהיה לרעתה, וגם סף השבירה המנטלי שלה היה נמוך להחריד.

תשמעו סיפור – ספרד הפסידה לאנגליה בפנדלים. נשמע מופרך? היא הנבחרת היחידה שעשתה זאת, כאשר פגשה את שלושת האריות ברבע גמר יורו 96'. שני שערים נפסלו לה מול המארחת, 120 הדקות הסתיימו בתיקו מאופס, ואז דייקו האנגלים בכל הבעיטות, בעוד פרננדו היירו ומיגל אנחל נדאל מחמיצים. וזה לא הפיאסקו הגדול ביותר של ספרד, כמובן. ההיסטוריה שלה רצופה בכשלונות מפוארים.

ב-1982 היא אירחה את המונדיאל עם צפיות בשמיים, אבל כמעט הפסידה להונדורס במשחק הראשון וסיימה בתיקו רק בעזרתו האדיבה של השופט. לאחר מכן היא השכילה להפסיד לצפון אירלנד, עלתה בקושי רב לשלב הבא ונכנעה שם למערב גרמניה ולאנגליה. בסך הכל השיגו הספרדים ניצחון מסכן אחד ב-5 משחקים בטורניר הביתי, והמאמן חוסה סנטאמריה, כוכב ריאל מדריד לשעבר, גורש בבושת פנים ולא עבד עוד בשום מסגרת.

כל כך הרבה אכזבות בעבר. אמאביסקה ביורו 96' (gettyimages)

שנתיים מאוחר יותר, ביורו 84', הצליחה ספרד איכשהו להעפיל לגמר – וזו הייתה הפעם היחידה שעשתה זאת מזה 20 שנה. היא אפילו התמודדה בכבוד מול המארחת צרפת, אבל אז ביצע השוער המצוין לואיס ארקונדה טעות אומללה ואיפשר לכדור חופשי פשוט של מישל פלאטיני לחדור לרשת ממש מתחת לבטנו. זה נגמר בהפסד 2:0, והסדר שב על כנו. עוד שנתיים חלפו, ונבחרת ספרדית מעולה עם מיצ'ל ואמיליו בוטראגניו פירקה את דנמרק 1:5 בשמינית הגמר רק כדי להפסיד לבלגיה בפנדלים ברבע הגמר. זה היה התסריט המוכר. 

כאן לא המקום להזכיר את כל הכשלונות – הם פשוט רבים מדי. השופט הרס לספרד את המונדיאל בדרום קוריאה ב-2002, כאשר פסל לה שני שערים חוקיים מול המארחת ברבע הגמר – וגם אז זה נגמר בהפסד בפנדלים. בגביע העולם ב-2006 קיוותה המדינה שהכל ישתנה סוף כל סוף, כי השלד שהביא לגרמניה לואיס אראגונס היה מצוין, אבל אז באה צרפת ופירקה את הספרדים בשמינית הגמר 1:3 בהצגה גדולה של פרנק ריברי, תיירי הנרי, פטריק ויירה וזינדין זידאן.  

כך הגיע לסיום מונדיאל 2002… (gettyimages)

זו הסיבה בגללה מעטים מאוד האמינו בחבורה של אראגונס גם ביורו 2008. זה לא אומר שלא העריכו אותה. היו אפילו רבים שהעריצו אותה. היא הפגינה כדורגל מצוין, והשיגה ניצחונות בכל המשחקים בשלב הבתים, מול רוסיה, שבדיה ויוון. דויד וייה ופרננדו טורס היוו את חוליית החוד הטובה בטורניר. הקישור היה טוב אפילו יותר, עם צ'אבי, אנדרס אינייסטה, דויד סילבה ומרקוס סנה הקשוח מאחוריהם. בשער עמד הקפטן איקר קסיאס בכושר שיא. סרחיו ראמוס, קרלס פויול, קרלוס מרצ'נה וז'ואן קאפדבילה איישו את ההגנה. זו הייתה הנבחרת הטובה ביותר בטורניר – אבל היא הייתה צפויה להיכשל. כי היא תמיד נכשלה. אלה היו חוקי הטבע.

לכן, כאשר איטליה הקשוחה והאפרורית של רוברטו דונאדוני פגשה את הספרדים ברבע הגמר, תמונת המצב הייתה ברורה. האדומים ישלטו, הכחולים ינצחו. והכל הרי הלך לשם. ספרד הייתה טובה הרבה יותר במשך 120 דקות, אך לא מצאה את הרשת של ג'יג'י בופון. בדו קרב הפנדלים הספרדים תמיד היו נחותים, ומהמרים רבים שמו את כספם על אלופת העולם. אפילו אחרי ההחמצה של דניאלה דה רוסי מהנקודה הלבנה זה לא היה גמור. דני גוויסה, חלוץ הספסל שהחליף את טורס, התרשל בבעיטה הרביעית. ואז קרה הנס. גם אנטוניו די נטאלה החמיץ מול קסיאס, וססק פברגאס דייק בבעיטה החמישית כדי לשלוח את החבורה של אראגונס לחצי הגמר.

ואז פנדל של פברגאס שינה את ההיסטוריה (gettyimages)

זה לא היה צפוי, כמעט סנסציוני. זה גם היה הרגע בו הבינו האדומים שזה חייב להיות הטורניר שלהם, שצריך לשים את הלוזריות בת 44 השנה מאחוריהם. הם אכן עשו את זה. אחרי שטיאטאו את רוסיה של חוס הידינק 0:3 בחצי הגמר, כבש פרננדו טורס מול הגרמנים בגמר, וקסיאס הניף את הגביע. הנאחס הנצחי נעלם כלא היה.

משם יצאה ספרד לרצף ההישגים הפנומנלי. היא זכתה במונדיאל בדרום אפריקה, שמרה על תואר אלופת אירופה כאשר הביסה את אותה איטליה 0:4 בגמר ב-2012, ובאופן כללי שמרה על רשת נקיה במשך 10 משחקי נוק-אאוט רצופים בטורנירים גדולים. היא הפכה מהלוזרית האולטימטיבית לווינרית הכי גדולה שיש.

המונדיאל בברזיל שינה את המגמה, אך זו עשויה להיות מעידה חד פעמית. לכולם מותר לפשל מדי פעם. מצד שני, פיאסקו שני ברציפות עלול להחזיר את ספרד לתפקיד המפסידנית. כעת, כאשר איטליה של אנטוניו קונטה – נבחרת בינונית מבחינה התקפית, אבל בעלת ההגנה הטובה בתבל ואופי מברזל – עומדת מולה בשמינית הגמר, השדים מלפני 8 שנים עשויים לצאת החוצה. ספרד יצאה לדרך חדשה בזכות המשחק מול איטליה. הדרך הזו עלולה להסתיים מול הסקוודרה אזורה. אי אפשר להגזים בחשיבות המפגש הזה לא רק בטורניר הנוכחי אלא גם עבור העתיד של ספרד.

הימים השחורים יחזרו? ראמוס (gettyimages)