אחרי ההצגה האדירה נגד רוסיה, בה בישל מארק האמשיק באמנות את השער הראשון של ולדימיר וייס וכבש בעצמו בבעיטה מטורפת בדרך לנצחון קריטי 1:2, יצא מאמן סלובקיה בהצהרה קצת משונה. "הוא ראוי לשחק בקבוצה גדולה באמת. נאפולי כבר קטנה עליו", קבע יאן קוזאק.
ראשית, מדובר כמובן בעלבון משמעותי לנאפולי ולליגה האיטלקית כולה. אחרי הכל, מדובר בסגנית האלופה הגאה בארץ המגף, והקבוצה היחידה שנתנה פייט ליובנטוס במאבק האליפות בעונה החולפת. אם היא לא קבוצה גדולה מספיק מבחינת מאמן סלובקי, המצב לא טוב. האמירה הזו שנויה מאוד במחלוקת גם מפני שהיא גורסת כי כל הכוכבים הבולטים באירופה צריכים להתרכז במספר מצומצם של מועדונים. גם כך יש צפיפות גדולה מאוד בסגלים של מועדוני הפאר, ולראיה, למשל, חאמס רודריגס שלא רואה דשא בריאל מדריד. אם כל שחקן ברמתו של האמשיק חייב לעבור לקבוצות מסוג זה, מה יישאר לאחרות? מי ישחק בנאפולי?
ואולם, אפשר להסתכל על זה גם אחרת. אין עוררין על כשרונו הנפלא של האמשיק, אבל האם מישהו העלה בדעתו לכלול אותו ברשימת 10 הכוכבים הגדולים של הטורניר הנוכחי? או אולי אפילו 30 הכוכבים הגדולים? התשובה שלילית. איכשהו, הוא תמיד נמצא מתחת לרדאר. זה קורה אמנם בין היתר כי הקשר המחונן משחק בנבחרת קטנה, אבל לא רק. גארת' בייל וזלאטן איברהימוביץ', למשל, מייצגים אף הם נבחרות מהדרג השני והשלישי. איש לא מזלזל בהם, כי הם הפכו לסופרסטארים בקבוצותיהם.
עדיין, איכשהו, מתחת לרדאר. האמשיק אחרי השער הענק מול רוסיה (gettyimages)
האם היה בייל מקבל יחס דומה לו היה עדיין משחק בטוטנהאם? סביר להניח שלא. לכן, במובן מסוים, יש טעם בדבריו של קוזאק. התקופה הממושכת בנאפולי מפריעה להאמשיק לבלוט כאחד הכוכבים הבולטים בדורו. היא מגבילה אותו. אמנם הוא צומח עם הקבוצה בהדרגה, והשיג המון ב-9 שנים נהדרות באצטדיון סן פאולו, אך זה טוב רק עבור דרום איטליה. תראו, למשל, את המאזן האדיר של גונסאלו היגוואין. הסקורר הארגנטיני הרשית בעונה החולפת 36 שערים וקבע שיא חדש בליגה האיטלקית. זהו הישג עצום בכל קנה מידה, אך הוא לא זכה לתהודה המספקת. לואיס סוארס, ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו בכל זאת עשו כותרות גדולות יותר. זה לא צודק, אבל זה המצב.
אלילו הגדול של האמשיק בנעוריו תמיד היה פאבל נדבד. הקשר הצ'כי הוא המודל שלו לחיקוי, ואפשר לומר כי הכלל הזה תקף גם לגביו. נדבד פרץ לתודעה בדיוק לפני 20 שנה, ביורו 96, כאשר היה הבורג המרכזי בנבחרת שהעפילה לגמר נגד כל הסיכויים. מיד לאחר מכן הוא חתם בלאציו, שהייתה אחת הקבוצות העשירות בעולם באותה תקופה. במדי הנשרים זכה נדבד בדאבל מפואר בשנת 2000, וגם ליקט גביע איטלקי נוסף ואת גביע המחזיקות. הוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר באיטליה ובאירופה כולה, אך את ההכרה האמיתית קיבל בכל זאת רק אחרי המעבר ליובנטוס ב-2001. רק כאשר שיחק אצל הגברת הזקנה, התאפשר לנדבד להיבחר לשחקן השנה באירופה ולקבל את כדור הזהב ב-2003. לו היה נשאר בלאציו, הוא לא היה נבחר. זה לא צודק, אבל זה המצב.
נדבד, קיבל הכרה רק אחרי שעבר ליובנטוס (gettyimages)
האמשיק דחה בביטול את דברי קוזאק והבטיח לאוהדי נאפולי שאין בכוונתו לעזוב. הוא לא משקר, אך לתכניות יש נטיה להשתנות בעיתוי מפתיע. תארו לעצמכם הצגה אדירה הערב גם נגד אנגליה. האפשרות הזו ריאלית אפילו יותר לאור המהפכה שמתכנן רוי הודג'סון בהרכב. רוסיה ידעה שהאמשיק הוא איש המפתח מבחינת הסלובקים, ובכל זאת לא השכילה לעצור אותו. אם גם האנגלים ייפלו בפח, והסלובקים יסיימו את בית 2 במקום הראשון, העניין בכוכב הגדול שלהם עשוי להאמיר.
קחו בחשבון כי האמשיק יחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-29. לכן, אם וכאשר אכן יקבל הצעה מפתה ממועדון על, עם שכר נאה בצידה, יהיה לו ברור שזו ההזדמנות האחרונה. זה עכשיו או לעולם לא. גם נאפולי לא תוכל לעמוד בדרכו. הוא יעמוד בפני הדילמה הגדולה – להישאר נאמן למועדון בו הוא מרגיש בבית כבר כמעט עשור או לצאת להרפתקה עם סיכויי הצלחה לא ברורים.
באופן אישי, אני מקווה שיבחר באופציה הראשונה. הכדורגל האירופי ממוסחר מדי גם כך, וסמלים מסוגו של האמשיק בנאפולי חשובים מאוד לעתידו. אבל אף אחד לא שואל אותי. למעשה, לא שואלים אפילו את קוזאק. האמשיק יקבל את ההחלטה לבד, וייתכן כי למשחק הערב נגד האנגלים תהיה השפעה על בחירתו.
הסמל של נאפולי ימשיך הלאה? (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?