המשחק מול מנצ'סטר יונייטד בשמינית גמר הגביע האנגלי אמור לגרום לזיכרונות נעימים אצל אוהדי בלקבורן. פעם, לפני 22 שנה, הם זכתה הקבוצה באליפות היסטורית וסנסציונית על חשבונם של השדים האדומים במחזור הנעילה הדרמטי. עם אלן שירר המופלא בחוד, כריס סאטון האלגנטי לצידו, הקפטן טים שרווד בקישור, קולין הנדרי האימתני בהגנה וטים פלאוורס בין הקורות, היה זה סגל חלומי שנבנה בקפידה על ידי המנג'ר קני דלגליש והבעלים ג'ק ווקר. אף אחד ביציעי איווד פארק לא חשב שההצלחה המסחררת תימשך לנצח, אך איש גם לא העלה בדעתו שהמועדון עלול לעמוד על סף קריסה מוחלטת.
ואולם, זה המצב כיום, ולכן אפילו הקרב מול יונייטד במעמד המחייב לא מעורר התלהבות בקרב האוהדים. בלקבורן מדורגת מתחת לקו האדום בליגת המשנה, חובותיה נאמדים בכ-120 מיליון ליש"ט, וההנהלה השנואה גורמת לעיר כולה לסלוד לא רק ממנה אלא אפילו מהמועדון. פחות מ-10 אלף צופים היו באיווד פארק בדצמבר כאשר בלקבורן אירחה את ברייטון החזקה, וזה הנתון הנמוך ביותר מזה רבע מאה. עם 38 אחוזי תפוסה, האצטדיון של בלקבורן מדורג אחרון בליגה השניה, ואפילו היום כאשר החבורה של ז'וזה מוריניו מגיעה להתארח ייתכן שנראה לא מעט כיסאות ריקים. לאנשים נמאס, והם לא מאמינים בנסים. החלום הגדול ביותר הוא הישרדות, ולא מעבר לכך. כפי שהגדיר זאת אוהד ותיק, "אני מעדיף 3 נקודות ליגה במקום ניצחון על מנצ'סטר".
מנגד, ראשי החברה ההודית ונקי ממשיכים לפזר הצהרות על העפלה קרובה לפרמייר-ליג, ורק מתסכלים עוד יותר את האוהדים. ונקי, הפעילה בעיקר בתעשיית עופות, רכשה את בלקבורן בנובמבר 2010 מידי יורשי ווקר שהלך לעולמו בשנת 2000. מעמדה של הקבוצה היה איתן אז, וההודים הבטיחו לתת גיבוי למנג'ר סם אלרדייס. עם זאת, הוא פוטר כעבור שבועות, וסטיב קין מונה במקומו, בעיקר בזכות הקשרים ההדוקים של סוכנו עם ונקי. תוך שנה וחצי, המועדון רוסק מקצועית, וירד ללא קרב לליגת המשנה במאי 2012. מאז, המצב רק הולך ומחמיר, החובות מעמיקים, ותחלופת המאמנים הפכה את רוברס לבדיחה.
הנינג ברג הנורבגי קיבל בספטמבר 2012 חוזה ל-3 שנים ופוטר כעבור 57 ימים. מחליפו מייקל אפלטון החזיק מעמד 67 ימים. גארי בוייר שרד איכשהו שנתיים, אבל פול למברט הסקוטי שהחליף אותו התפטר תוך פחות משנה והצהיר שאינו מעוניין לשמש כדובר המועדון, אחרי שהופקר לחלוטין על ידי ההנהלה. הרכש שהובטח לו לא הגיע, המחאות גברו, אבל אף אחד לא טרח לבוא לעזרתו ולהסביר את ההרחשויות.
הנינג ברג, גם הוא התייאש (AFP)
בפועל, הסגל רק הלך והתדרדר מאז. אפשר לדבר עוד עשרות שנים על השאיפה לחזור לליגה הבכירה, אבל בשנתיים האחרונות קיבלה בלקבורן כ-30 מיליון ליש"ט ממכירת כוכבים, והשקיעה 250 אלף בלבד. שחקנים רבים הובאו בעסקאות השאלה זמניות, ללא כל אסטרטגיה ארוכת טווח, ולמנג'ר הנוכחי אואן קויל אין סגל ראוי. תוסיפו לכך את העובדה כי קויל עצמו לא זוכה לאהדה ביציעים של עברו בשורות היריבה האיזורית המושבעת ברנלי, ותקבלו תמונה כללית קודרת במיוחד. עם הנהלה כושלת, מאמן מפוקפק וסגל רעוע, בלקבורן בקושי מתפקדת.
היא פתחה את העונה עם שתי נקודות ב-7 המחזורים הראשונים, וכעת מדורגת במקום הלפני האחרון עם שני נצחונות בלבד ב-13 המשחקים האחרונים. כל יתר קבוצות התחתית, למעט נועלת הטבלה רות'רהאם, נמצאות במומנטום טוב הרבה יותר, אבל בלקבורן כמעט הפסידה לפני שבועיים אפילו לרותרהאם עצמה. הירידה לליגה השלישית, בהינתן המצב הפיננסי הקטסטרופלי, עלולה להוות גזר דין מוות למועדון הגאה שהוקם ב-1875 והיה אחד המייסדים של הליגה האנגלית.
מאבקי העבר מזכירים דברים טובים יותר (Gettyimages)
החשש הזה אמיתי ומוחשי, וההודים שמסרבים למכור את המועדון עלולים להביא לאסון. בתנאים אלה, גם העפלה לרבע גמר הגביע על חשבון מנצ'סטר יונייטד לא תעודד אף אחד. יש אפילו הטוענים כי כדאי לבלקבורן לספוג תבוסה מוחצת, על מנת שכולם יפנימו את חומרת המצב וייאבקו במלוא הכוח על מנת להשאיר את הקבוצה בליגת המשנה כנגד כל הסיכויים. עבור מוריניו, זה בהחלט מעודד. מצד שני, יהיה משפיל במיוחד אם יונייטד תודח מול יריבה שנמצאת במשבר כה עמוק.
מה דעתך על הכתבה?