"מלחמות הנרקוס של ליאו מסי ורוסאריו": מאחורי הסיפור שמזעזע את ארגנטינה

ארגנטינה רגילה לתקריות אלימות, אבל הפעם היה בזה משהו מיוחד. לפני 10 ימים, קצת לפני שלוש לפנות בוקר ביום חמישי בבוקר, נשמעו יריות ברוסאריו. קולות הנפץ של הכדורים כבר הפכו לפסקול מוכר בעיר השנייה בגודלה בארגנטינה, אבל מה שהפך את האירוע הזה לשונה היה היעד: סופרמרקט Unico במערב העיר, אחד מרשת בבעלותו של חוסה רוקוזו, אבא של אנטונלה רוקוזו, חותנו של ליאונל מסי. ורק כדי להדגיש שלא מדובר במתקפה אקראית, נותר פתק יחד עם 14 חורי הקליעים בחזית החנות. זה היה פשוט ומצמרר: "מסי, אנחנו מחכים לך".

מסי, שנולד ברוסאריו וגדל שם, טען שנים ארוכות שהוא רוצה לסיים את קריירת המשחק שלו בניואלס אולד בויס, המועדון המפורסם ביותר בעיר, הקבוצה שבה התחיל מסע הכדורגל שלו בילדותו. אבל המסר הזה – שהועבר בצורה כל כך אכזרית – בוודאי הפך את התקווה הזו לחלום רחוק בלבד, ולא מציאותי. בכתבה נרחבת ב"אתלטיק", מנתחים את האירועים, במה שמכונה "מלחמת הנרקוס נגד מסי", ומתארים איך הכוכב הארגנטינאי "הסתבך" כשהפך למעורב במאבקי כוח פוליטיים.

חקירת המתקפה על החנות של רוקוצו – שבה איש לא נפגע – נמשכת. אחת ההשערות היא שהיא בוצעה על ידי כנופיית סוחרי סמים, והשנייה מצביעה על משטרה מושחתת. רוסאריו הפכה לעיר נמל מרכזית ומקור למעבר של משלוחי קוקאין שמיוצר בבוליביה ונארז בפרגוואי. השדות מחוץ לרוסאריו "מופצצים" באופן קבוע על ידי מטוסים לא רשומים, שמפילים חבילות קוקאין שנאספות ומסתתרות בשדות התירס.

ככל שהסוחרים גדלו במספרם ובכוחם, כך גם הכנופיות והאלימות. שיעור הרציחות ברוסאריו (22 לכל 100,000 איש) הוא פי חמישה מהממוצע הארצי בארגנטינה. בשנים האחרונות, הרציחות הפכו ליותר ויותר אכזריות ואקראיות. רק בחודש שעבר לורנצו אלטמירנו, מורה למוזיקה בן 28, צעד הביתה לאחר שעשה חזרות עם חבריו בלהקת הפאנק Bombas de Rabia (פצצות זעם) כשמכונית עצרה לידו ולקחה אותו משם. דקות לאחר מכן, הוא נמצא מת בכניסה לאצטדיון ניואלס, על שמו של מרסלו ביילסה.

אלטמירנו – שלא היו לו קשרים ידועים לסמים או אלימות – שימש כ"גופת שליח" על ידי כנופיית סמים, עם מכתב שהונח עם גופתו. בעקבות הרצח, השרה לביטחון לאומי, אניבל פרננדס, פשוט הכריזה: "הנרקוסים ניצחו". גם במדינה שהפכה קשוחה ומוצפת באלימות כנופיות, זה היה ביטוי שזעזע רבים עד היסוד.

פבלו ג'בקין, ראש עיריית רוסאריו, הלך לסופרמרקט של החותן של מסי בעקבות היריות, כדי לחדש את תחינתו לנשיא ארגנטינה, אלברטו פרננדס, בבקשה לקבל משאבים כספיים נוספים למאבק בכנופיות הסמים, למרות שהוא עצמו גם היה יעד לאיומים. באותה הודעה שאיימה על מסי, הוסיפו החמושים: "ג'בקין הוא גם סוחר סמים, אז הוא לא יטפל בך".

מסי לא הגיב על המתקפה, אבל סביר להניח שגם הוא מזועזע ממנה. הוא עזב את רוסאריו בשנת 2000, כשהוא רק בן 13, אבל העיר נותרה קרובה ללבו. ג'וזפ מריה מינגולה, המאמן והסוכן שסידר לברצלונה את החתמתו של מסי ושל דייגו מראדונה לפניו, מציין שהמבטא של מסי מעולם לא השתנה, למרות השנים בספרד. "הוא אפילו לא מדבר כמו ארגנטינאי: הוא עדיין מדבר ברוסארינו", אומר מינגולה.

מסי חוזר מדי שנה לרוסאריו. אומנם לא ל-La Bajada, שכונת הפועלים שבה גדל ושעכשיו השתלטה עליה האלימות, אלא לקאנטקי קאנטרי קלאב בפונס, בפאתי רוסריו. שם אין לו צורך בשומרי ראש. אבל הרעיון שמסי יחזור לרוסאריו לצמיתות נראה רחוק יותר ויותר בעקבות אירועי השבוע שעבר. אלוף העולם בילה את רוב שנותיו האחרונות בגאבה, עיירה שלווה על חוף הים התיכון במרחק של כחצי שעה מברצלונה, או באזורים המפוארים ביותר של פריז.

לאחר שעזב את ארגנטינה כילד בן 13, מסי הוא אירופאי במהותו, גם אם הקשר שלו עם מדינת מולדתו נשאר חזק. מעל הכל, הוא אב לשלושה ילדים. האם הוא באמת רוצה להתגורר איתם בעיר אלימה, שנשלטת על ידי סוחרי סמים, רק כדי להגשים רעיון רומנטי של סגירת מעגל בסוף הקריירה?

"אלימות הסמים ברוסאריו ואיום המאפיה על מסי פגעו בצורה אנושה בתדמית של רוסאריו העיר ושל ארגנטינה כמדינה", אמר אנדי סטאלמן, מומחה לשיווק ארגנטינאי, "מסי הוא אחד מחמשת האנשים הכי מוכרים ואהובים בעולם. מעבר כזה יכול להשפיע לרעה על כולם, ולייצר דאגה ופחדים בקרב מבקרים ותיירים פוטנציאליים במדינה ובעיר".

מסי יודע שלהחלטות שלו – ואכן, לעצם נוכחותו, במיוחד לאחר קטאר – יש השלכות פוליטיות. אם השבועות שאחרי המונדיאל היו בעצמם משחק כדורגל, אפשר לומר שהוא הקדיש את המחצית הראשונה לממשלה הפרוניסטית ואת המחצית השנייה לאופוזיציה של הנשיא לשעבר מאוריסיו מאקרי, מהמרכז-ימין. מאקרי, שבמשך 12 שנים היה גם נשיא בוקה ג'וניורס, הפך לפוליטיקאי הארגנטינאי היחיד שהצטלם עם מסי. מעצם היותו אחד האנשים האהובים במדינה, במיוחד אחרי הזכייה במונדיאל האחרון, לתמיכה של מסי יש משמעות אדירה וסמלית. כעת הוא יודע שהוא סמל למאבקים פוליטיים, ומעורב במתיחות פנימית כששמו מנוצל לצבירת כוח. ספק אם האיש, שמאז ומעולם לא אהב להתעסק בפוליטיקה, ישמח להישאב לקלחת הזאת. אותם 14 כדורים שנורו לתוך סופרמרקט לפני 10 ימים, מרחיקים אותם משם עוד יותר.