אנצל את פגרת נבחרות הכדורגל ואתייחס לשלושה נושאים:
1. חוק הנבדל קובע שהשחקן לא בעמדת נבדל בעת הימצאו בקו אחד עם השחקן הלפני אחרון של הקבוצה היריבה. על פי אותה הגדרה, כנראה שלפני עשר שנים, השער שהבקיע מרקו אסנסיו, שלשום (ראשון), לרשתה של ברצלונה וש'קבע' 1:2, כן היה מאושר על ידי השופט.
ואכן, כדורגלן ריאל מדריד וחבריו כבר היו בטוחים ביתרון החשוב שיצרו בקאמפ נואו, איצטדיונה של בארסה, אבל אז מתחו שופטי הוואר את הקווים, ומצאו שאסנסיו היה בנבדל מזערי. השער לא אושר, ובהמשך בעלת הבית היא שהבקיעה את שער הניצחון. בסוף המשחק אמר מאמן ריאל קרלו אנצ'לוטי, ואולי בצדק, שזכותו להטיל ספק בהחלטה לבטל את השער שהבקיע שחקנו אסנסיו.
אני משוכנע שכאשר נקבע חוק הנבדל, לפני שנות דור, איש לא חשב על כך שיבוא יום בו יקחו סרגל ויקבעו על פיו האם החלוץ היה בנבדל של מילימטר, או של סנטימטר. ומי יודע, אולי אותו מילימטר הוא גם שיחרוץ העונה את גורל אליפות ספרד.
2. כנראה שלכתוב ולקרוא על ליאו מסי אף פעם לא משעמם. עכשיו, נוכח פגרת נבחרות הכדורגל, שוב קראתי שלא ברור האם מסי ימשיך בפריז סן ז'רמן, ושמברצלונה נשלחים רמזים כלשהם בכיוונו של השחקן.
זה מזכיר לי את 'עונת המלפפונים' שקמה לתחייה מדי קיץ, והיא לא מתייחסת רק למישהו ספציפי, אלא לשורה ארוכה של שחקני כדורגל. הכי פשוט לשאול את ליאו מסי עצמו מה הוא חושב על העונה הבאה, אם כי יתכן שגם הוא עדיין לא החליט.
3. השבוע הפך זלאטן איברהימוביץ' למבקיע המבוגר ביותר בהיסטוריה של הליגה האיטלקית בכדורגל. בגיל 41 (ועוד 166 ימים) הוא כבש במדי מילאן שהתמודדה עם אודינזה. אמנם מילאן הפסידה בתוצאה 3:1, אולם איברהימוביץ' עשה את שלו. לא במקרה הוא אף קיבל זימון לנבחרתו שבדיה לקראת משחקי קדם אליפות אירופה. מאמן הנבחרת הסביר כי כל עוד זלאטן בריא, מקומו בנבחרת הלאומית. לזכותו של החלוץ הנפלא, הבלתי נגמר, 121 הופעות בנבחרת, בהן הבקיע 62 שערים. פשוט פנומן.
