יוליאן נאגלסמן ניצל את פגרת הנבחרות כדי לנסוע לעשות סקי באוסטריה ולמלא מצברים לקראת משחק העונה מול בורוסיה דורטמונד, ושם – בהרי טירול המופלאים – נדהם לגלות ביום חמישי ברשתות החברתיות כי הוחלט לפטרו מבאיירן מינכן. החופשה הקצרה נהרסה, ואת הדרך חזרה צפונה עשה המאמן במצב רוח קודר.
באופן כללי, מתקבל הרושם כי העונה לאנשי באיירן לא היה כדאי לבחור בסקי כדי להירגע. מנואל נוייר, שראה בכך תרופה לנפשו אחרי ההדחה מהמונדיאל בשלב הבתים, ריסק את רגלו על ההר ליד הבית, והיו לכך השלכות קשות אף יותר מהעובדה כי גמר את העונה. במועדון הוחלט לנצל את המצב על מנת לפטר את מאמן השוערים טוני טפאלוביץ' – חברו הקרוב ביותר של הקפטן שהגיע למועדון משאלקה ביחד איתו לפני יותר מ-11 שנה. איש כלל לא התייעץ עם הכוכב הוותיק לפני קבלת ההחלטה, ואפילו לא עידכן אותו בנעשה כראוי, ויש הגורסים כי בכך דחקה באיירן את נוייר החוצה באופן גס ובוטה.
האיש שעמד מאחורי הפיטורים של טפאלוביץ' היה נאגלסמן. טפאלוביץ' עבד בהרמוניה מושלמת עם יופ היינקס, פפ גווארדיולה, קרלו אנצ'לוטי וניקו קובאץ', ואף שודרג להיות הרבה מעבר למאמן שוערים בצוותו של האנזי פליק, אבל המאמן הצעיר ביטל את כל סמכויותיו הנוספות של מאמן השוערים והמתח ביניהם היה גדול, עד לרגע בו הזדמן פשוט להעיף אותו מהמערכת במהלך בזק. הזעם של נוייר היה עצום, והוא אף ביקר את המועדון בשני ראיונות לתקשורת, בגינם נקנס בסכומי עתק. את הקרע הזה לא יהיה פשוט לאחות, אם בכלל.
גיבוי מוחלט לאיש שעלה 25 מיליון – עד המהפך
מה אפשר היה ללמוד מהפרשה הזו? בעיקר כי הנהלת באיירן נתנה גיבוי מוחלט לנאגלסמן. היא הסכימה לבקשתו לבצע מהלך פרובוקטיבי באופן קיצוני, שהרס את האיזון בחדר ההלבשה ופגע אישית באחד השחקנים החשובים ביותר של הקבוצה. המסר היה חד וחלק – המאמן הועדף על פני הקפטן. נוייר היה העבר, נאגלסמן הצעיר ממנו היה ההווה והעתיד. ויש בזה לא מעט הגיון, כי אי אפשר לסמוך על שוער בן 37 שעבר פציעה קשה, בעוד המאמן בן ה-35 נחשב לעילוי יוצא דופן, ובאיירן סימנה אותו זמן רב לפני ששמה עליו את ידה.
וכאשר זה קרה בקיץ 2021, המחיר היה גבוה וכך גם ההתחייבות. הבווארים שילמו ללייפציג סכום שיא של 25 מיליון יורו על מנת שהשוורים האדומים יסכימו לשחרר את המאמן, ואז החתימו את נאגלסמן על חוזה עתק לחמש שנים ארוכות בשכר של שמונה מיליון יורו לעונה, על מנת לבנות את כל הקבוצה בהתאם להשקפת עולמו. מעטים מאוד המאמנים שקיבלו אשראי כה גדול, ובאיירן שמה את כל הביצים ואת כל המוניטין בסל אחד.
היה ברור כשמש כי כשלונו של נאגלסמן יהיה קודם כל כשלונה של ההנהלה שהימרה עליו בכל הכוח. לכן מעמדו של נאגלסמן נתפס כאיתן לחלוטין, וגם כאשר התוצאות בליגה לא היו מזהירות בתחילת 2023, איש לא הופתע מכך שהנשיא הרברט היינר טען ביום שני האחרון: "יוליאן הוא מאמן מעולה שהוכיח מול פריז סן ז'רמן את מומחיותו הטקטית והאסטרטגית. יש לנו פרוייקט ארוך טווח, כי אנחנו רוצים לבנות משהו ביחד איתו. אני רואה התקדמות ברורה בשנה וחצי מאז מינויו. הוא עושה עבודה נהדרת".
התיש את השחקנים ולא קידם צעירים? לא בטוח
והנה לכם, תוך ימים ספורים הגישה השתנתה ב-180 מעלות. "הגענו למסקנה שאיכות הסגל שלנו לא באה לידי ביטוי למרות שזכינו באליפות בעונה שעברה. אחרי המונדיאל הקבוצה שיחקה כדורגל פחות טוב ופחות אטרקטיבי, וחוסר היציבות העמיד בסכנה את השגת היעדים שלנו העונה ומעבר לכך. זו הסיבה לכך שפעלנו עכשיו", הסביר המנכ"ל אוליבר קאן. כעת, בהתאם לסיטואציה החדשה, מודלפים לתקשורת תירוצים לא מעטים על מגרעותיו ושגיאותיו של נאגלסמן שהובילו לכאורה לפיטוריו.
מספרים על כך שהוא מתמקד בפרטים הקטנים ביותר ברמה הטקטית ומתיש את השחקנים עם הוראות מדוקדקות מדי לפני כל משחק. זה נכון לחלוטין, אבל זה הסגנון של נאגלסמן שהיה ידוע היטב למקבלי ההחלטות עוד לפני מינויו, ושום דבר לא השתנה כאן. מספרים על כך שהוא לא התחבר לכל השחקנים הוותיקים, דיבר בעיקר עם יוזואה קימיש שהפך למקורבו, והרגיז לא פעם את היתר. גם זה נכון, אבל העובדות היו ידועות מזמן וההנהלה זרמה עם זה בחדווה, כפי שאפשר לראות במקרה של נוייר וטפאלוביץ'. גם הבחירה של רוברט לבנדובסקי לעזוב את באיירן קשורה במידה לא מבוטלת ליחסים בעייתיים עם נאגלסמן, וזה לא הפריע למועדון לעמוד מאחוריו – אז בעיתוי הנוכחי ההסבר פשוט לא מתקבל על הדעת.
מספרים על כך שהוא ביצע רוטציות נרחבות מדי, לא ביסס הרכב וטקטיקה קבועים, תיסכל את כוכבי הספסל שלא קיבלו הזדמנויות ולא קידם את השחקנים הצעירים. כל הטענות האלה נכונות רק חלקית ובערבון מוגבל, בעיקר כי הן סותרות זו את זו. אם יש רוטציה מוגזמת, פירוש הדבר הוא ששחקנים רבים מקבלים הזדמנויות – ואי אפשר להתלונן על שני הדברים במקביל. אם ההנהלה לא מרוצה מכך שכוכבים מוכרים מאוכזבים ממעמדם, היא לא יכולה לדרוש בו זמנית את טיפוח השחקנים החדשים – אחרי הכל, יש מקום רק ל-11 כדורגלנים על הדשא.
ואם כבר מדברים על צעירים, הרי שג'מאל מוסיאלה בהחלט עשה התקדמות מרשימה בתקופתו של נאגלסמן; יוסיפ סטאנישיץ' זכה לגיבוי למרות שלא תמיד סיפק את הסחורה – והשתדרג מאוד לאחרונה; וגם הרכש הצרפתי בן ה-17 מאתיס טל שולב היטב וכבש כבר חמישה שערים העונה. מתייס דה ליכט השתלב בהגנה באופן מושלם והפך מיידית למנהיג. אפשר לכעוס על כך שריאן חראפנברך ההולנדי נדחק לשולי הסגל, אבל האם באמת צריך להעדיף אותו על פני לאון גורצקה? התשובה ברורה למדי.
ההנהלה אחראית לכאוס
בקיצור, נאגלסמן ממש לא מושלם, אבל אף אחד לא מושלם. אפשר לא לסמפט אותו, אבל במקרה כזה פשוט לא היה צריך למנות אותו, כי הוא לא הפתיע לרעה בשום פרמטר. היותו מאמן צעיר מאוד – צעיר מדי למועדון כמו באיירן – בפירוש פעלה לרעתו, אבל גם זה היה ידוע מראש וההנהלה בחרה לקחת את הסיכון. אפשר לדבר על כך שיש לו בת זוג עיתונאית שעבדה עד לא מכבר ב"בילד", ואפשר גם להזכיר כי מישהו הדליף לאחרונה לתקשורת תוכניות טקטיות מחדר ההלבשה והדהים את נאגלסמן שהעיר בציניות: "חפרפרת היא חיה מוגנת ויהיה קשה מאוד לאתר אותה". זה לא מצדיק פיטורים של מאמן שקיבל רק לפני חודשיים את האישור מההנהלה להשפיל את נוייר.
סביר הרבה יותר להניח כי הסיבות מאחורי הצעד המפתיע בעיתוי כה פרובלמטי נעוצות במאבקים כלשהם בהנהלה עצמה. ידוע היטב כי במשך שנים התנהל בבאיירן ויכוח לגבי זהות המאמן העתידי סביבו היה צריך לבנות את הקבוצה. הקרע היה בין תומכי נאגלסמן, בראשם עמד הנשיא לשעבר אולי הנס, לתומכי תומאס טוכל בראשם עמד המנכ"ל לשעבר קרל-היינץ רומניגה. חוסר היכולת להכריע בסוגיה הובילה בזמנו למינוי כושל של קובאץ', ובהמשך גם לקידום הפנומנלי של פליק. הנס ורומניגה כבר יצאו לפנסיה, אבל הם ממשיכים לפעול מאחורי הקלעים, האנשים המזוהים איתם נמצאים במערכת וסביר כי מחנה טוכל עדיין חי וקיים. זהו מועדון עם פוליטיקה פנימית מורכבת מאוד וחלוקת הסמכויות בין המנכ"ל קאן למנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ' לא בדיוק ברורה.
טוכל שתלטן ועקשן יותר מנאגלסמן
מאז ויתרה באיירן, לפחות זמנית, על אופציית טוכל, הוא הספיק לזכות עם צ'לסי בליגת האלופות וכעת – אחרי שפוטר מהמועדון הלונדוני – עבר כמעט בהפגנתיות להתגורר במינכן. לאחרונה קושר שמו כמחליף אפשרי של אנטוניו קונטה בטוטנהאם וגם כיורש אפשרי של אנצ'לוטי בריאל מדריד. אגב, קשה להאמין לשתי האופציות הללו כי טוכל לא נואש כדי לקפוץ לתוך המשבר של התרנגולים חודשיים לפני סיום העונה, בעוד ראול מסומן ברמה גבוהה של ודאות כמאמן הבא בסנטיאגו ברנבאו. למרות זאת, האפשרויות האלה משווקות כעת על ידי המקורבים להנהלת באיירן כתירוץ לכך שהיה צריך לפעול כאן ועכשיו, לפני שטוכל "יברח" לכאורה.
ההסבר הזה לא מחזיק מים ובאופן אירוני מאוד מתקשרים חסרונותיו של טוכל עם "חטאיו" של המאמן המפוטר. נאגלסמן יורד לרזולוציה נמוכה מדי מבחינה טקטית ומתיש את השחקנים? טוכל "גרוע" פי אלף מבחינה זו. נאגלסמן מתקשה ביחסי אנוש עם הכוכבים? טוכל גרוע פי אלף מבחינה זו. נאגלסמן עקשן? לא קל למצוא מאמן עקשן ושתלטן יותר מטוכל, שלא מאפשר לאף אחד להתערב בשיקוליו ומתערב בעצמו בעבודה של כל אנשי המקצוע במועדון.
למעשה, זה היה החשש המרכזי ביותר של המחנה שהתנגד למינויו של טוכל מלכתחילה. נאגלסמן, הן כמאמן צעיר שזקוק לגיבוי והן כאוהד באיירן מאז שהוא זוכר את עצמו, היה אמור לגלות גמישות גדולה הרבה יותר ביחסי הגומלין עם ההנהלה, וזה אכן היה המצב – בכל הקשור לעבודתו עם הבוסים לא היו סכסוכים מיוחדים. טוכל הוא נטע זר שמגיע עם הצוות שלו. הוא איש מקצוע מבריק ביותר שמסוגל עקרונית להצליח בטווח הקצר בכל מקום, אבל אי אפשר בשום אופן לבנות על עבודה תקינה איתו בטווח הארוך, כי הפיצוץ יגיע.
האוהדים מצביעים נגד
הפיצוץ הזה פשוט בלתי נמנע במועדון רווי אגו כמו באיירן. בשלב ראשון, יהיה מעניין לעקוב אחרי תגובתו של קימיש, שהיה מקורב במיוחד לנאגלסמן, הגדיר אותו אחרי פיטוריו כאחד המאמנים הטובים בחייו ולפיכך עלול להיות מסומן על ידי טוכל כנאמן למשטר הישן. השפעתו של הקשר, שמועמד לרשת את נוייר כקפטן, עצומה בחדר ההלבשה והוא קריטי ביותר גם מבחינה מקצועית נטו.
ההנהלה הימרה, אם כן, על זעזוע גדול מאוד במערכת דווקא לפני המשחקים החשובים ביותר של העונה. ב-1 באפריל יערוך טוכל הופעת בכורה במשחק העונה מול האקסית דורטמונד, וזה כבר נשמע כמו בדיחה משובחת. לאחר מכן, מצפים לו גם שני מפגשים עם מנצ'סטר סיטי ברבע גמר ליגת האלופות, בה היה לנאגלסמן מאזן מושלם של 8 ניצחונות ב-8 משחקים העונה. כל התוכניות של המאמן המפוטר נזרקו לפח והקבוצה מתחילה מאפס ללא זמן מינימלי להכנה מחדש – וכל זאת מבלי שהיתה סיבה אמיתית לשינוי הדרמטי.
במשאלים שנערכו באתרי האינטרנט המובילים בגרמניה הצביעו בין 75 ל-80 אחוזים מהגולשים כי ההחלטה לפטר את נאגלסמן לא הייתה מוצדקת, והזעם גדול גם בקרב האוהדים שלא התלהבו ממנו במיוחד. האחריות תהיה של קאן וסליהמידז'יץ', וממבט ראשון נראה שהם איבדו שליטה בגלישה ממדרון תלול. זה עלול להסתיים בתאונת סקי מפוארת.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
