בהפגנות התמיכה בממשלת ישראל ביום שני נכחו לא מעט אוהדי כדורגל. שעות לפני ההפגנות, הודיעו ארגוני אוהדים של כמה קבוצות על יציאה לרחובות כדי להביע תמיכה בממשלה. זו כמובן לא הפעם הראשונה וגם לא השנייה בה מצב מדיני מעורער מוציא אוהדי כדורגל מהבית באופן מאורגן ופומבי. בישראל מדובר בהפגנות אבל בעולם היו גם מקרים של שדות קרב. הדוגמה הטרייה ביותר היא פלוגת החוליגנים של רוסיה. אוהדי כדורגל שקצת התבלבלו בין קטטה ברחוב למלחמה באומה שנאבקת על חייה – ונטבחים באוקראינה. אבל יש גם את הדוגמה של "הנמרים של ארקאן".
ז'ליקו רזנאטוביץ' גדל בבית שהאלימות הייתה חלק משגרת יומו ועבר התעללות פיזית בידי אביו – טייס בחיל האוויר של יוגוסלביה. ילד מוכה בהגדרה הלקונית. מעגל האלימות והאומללות סימן לו כמה נתיבים עתידיים והוא בחר בחיי פשע כבר בנעוריו.
בשנות ה-60 נעצר אחרי שנתפס גונב ארנקים במרכז בלגרד וכשאביו החליט לשלוח אותו לפנימייה צבאית, הוא נמלט לפריז. בבירת צרפת המשיך לפשוע, נתפס וגורש בחזרה ליוגוסלביה. אחרי שחזר לבלגרד, רזנאטוביץ' נשלח למאסר של שלוש שנים וכשהשתחרר, המשיך בקריירת הפשע. למזלו, אביו היה חבר קרוב של ראש המינהל לביטחון המדינה של יוגוסלביה (המשטרה החשאית), סטאנה דולאנץ, וזה חילץ אותו מצרות עם בית המשפט בתמורה לעזרה מתחת לפני השטח. הלשנות וכו'.
בשנות ה-70 רזנאטוביץ' העביר את קריירת הפשיעה שלו למערב אירופה – יש הסבורים עד היום ששימש סוכן של ממשלת יוגוסלביה – וב-1983 שב לבלגרד. במרוצת השנים הפך למנהיג של ארגון האולטראס של הכוכב האדום בלגרד, "דלייה".
רזנאטוביץ', או בכינויו המפורסם "ארקאן", הפך לדמות מוכרת במגרש האימונים של הכוכב האדום בלגרד ולפנים ידועות בכל קטטה בה מעורבים אוהדי הקבוצה. בימי חול סיפק "שירותי שמירה" לשחקנים ולחברי הנהלה ובסופי שבוע נסע ללכת מכות עם אוהדים של קבוצות יריבות ברחבי יוגוסלביה.
באוקטובר 1990 המתח ביוגוסלביה הגיע לשיאו ורזנאטוביץ' קרא את המפה ובחסות הממשלה של המדינה המתפוררת, הקים את "משמר המתנדבים הסרבי" (Srpska dobrovoljacka garda) – מיליציה של מאות בני אדם, רובם אוהדי כדורגל קיצוניים של הכוכב האדום בלגרד שהפכו עכשיו לחיילים בשירות המדינה.
"משמר המתנדבים הסרבי" היה השם הרשמי, אבל בבוא הזמן המיליציה הרצחנית כבר נודעה בשם בו היא מפורסמת עד היום – "הנמרים של ארקאן".
אחרי שמלחמת יוגוסלביה פרצה, רזנאטוביץ' וחייליו נעו על הציר בין קרואטיה לבוסניה, רצחו אזרחים, אנסו ובזזו. השם "הנמרים של ארקאן" הפך לביטוי נרדף לאכזריות תהומית, התנהגות בהמית נטולת רסן. אוהדי כדורגל-חיילים שלא נלחמו למען ערכים או אידיאולוגיה, אלא רק למען האלימות והריגוש ששאבו ממנה.
רבים מהחיילים של "ארקאן", בעיקר אלו שנשלחו לקו הראשון, היו צעירים מרקע בעייתי וממשפחות הרוסות. הם חיפשו דמות אב ומצאו את רזנאטוביץ', חיפשו משפחה ומצאו את "הנמרים של ארקאן". הוא ידע לגייס אותם, להלהיב אותם, לשלוח אותם לבצע פשעי מלחמה ולעתים גם למות.
אחרי מלחמת יוגוסלביה, רזנאטוביץ' זכה למעמד של גיבור בסרביה, אבל בבית הדין הבינלאומי בהאג החלו לבנות נגדו תיק עבה. הוא ביסס את עצמו כאיש עסקים "לגיטימי" וגם חזר לעולם הכדורגל – השתלט על קבוצת אוביליץ' ובכוח הזרוע והשחיתות הוליך אותה לאליפות ב-1998. עד היום היא הקבוצה היחידה חוץ מהכוכב האדום בלגרד ופרטיזן בלגרד שזכתה באליפות סרביה אחרי התפרקות יוגוסלביה.
רזנאטוביץ' רצה להפוך ל"לגיטימי" דרך הכדורגל, אבל התאכזב. כשאוביליץ' הוגרלה למפגש כפול עם באיירן מינכן הענקית, נשיא הבווארים, פרנץ בקנבאואר, הורה על איסור גורף לצלם מחוץ למגרש עצמו ובכך נמנע מתצלום משותף עם אשתו של פושע המלחמה (הוא עצמו חשש לצאת מסרביה). באופ"א הביעו דאגה פומבית ורזנאטוביץ' רתח. לפי הסיפורים, הוא התקשר לשניים מפקודיו מימי המלחמה והורה להם לנסוע לוינה לחסל את נשיא אופ"א, לנארט יוהנסון. הם יצאו לאוסטריה, אבל גילו שהשמירה על יוהנסון מוקפדת ולא ביצעו את המשימה.
במרץ 1999 הודיע התובע בבית הדין הבינלאומי בהאג שהוא ביסס תיק נגד רזנאטוביץ' עם 24 אישומים בגין פשעים נגד האנושות. על פי החשד, בין היתר פיקד והשתתף בטרנספרים של עשרות בני אדם למקומות מבודדים בבוסניה – שם הם הוצאו להורג.
רזנאטוביץ' מעולם לא הועמד לדין. בינואר 2000 הוא ישב עם שני חברים בלובי של בית מלון יוקרתי בבלגרד ונרצח. דוברוסב גבריץ', שוטר צעיר שלפי דיווחים היה בעל קשרים בעולם התחתון, צעד לעברו וירה בראשו. אחד משומרי ראשו של רזנאטוביץ' סחב אותו לרכב ונסע במהירות לבית החולים, אבל שם נקבע מותו. פושע המלחמה הידוע "ארקאן" בת בגיל 47.
הסברה הרווחת היא שרזנאטוביץ' נורה למוות בגלל סכסוך שקשור לעולם התחתון, אבל חלק מהתאוריות גרסו שהייתה זו ידם הארוכה של סלובודן מילושביץ' וחבר מרעיו, שחששו שהוא יעיד נגדם בבית הדין בהאג בתמורה להפחתה באישומים נגדו. "ארקאן חיי חיים של אלימות ולכן לא מפתיע שהוא מת מוות אלים", אמר מזכיר המדינה הבריטי דאז, רובין קוק.
"ארקאן" זכה למסע הלוויה מפואר בו השתתפו כ-10,000 בני אדם. באותן שנים, זמן לא רב אחרי אחרי המלחמה וחודשים אחרי שנאט"ו יצאה ל"מבצע כוח מאוחד" – העם הסרבי הרגיש שזה הוא נגד כל העולם (חוץ מרוסיה), כך שרזנאטוביץ' נחשב לגיבור.
לעומת סרביה, בעולם שמו של ז'ליקו רזנאטוביץ' נודע עד היום לשמצה. עבריין קטן שקיבל הנחות מהמשטרה החשאית בתמורה להלשנות והתקדם בעולם הפשע. מנהיג ארגון אוהדי כדורגל קיצוניים, שבזמן ההתפוררות של מולדתו הפך את אותו ארגון למיליציה צמאת דם. פושע מלחמה שזו נותרה מורשתו.
