בעוד 9 חודשים בדיוק תצא לדרך אליפות אירופה בכדורגל או בשמה המוכר יותר "יורו 2024" שיערך בגרמניה. משחק הפתיחה יפגיש ב-14 ביוני את נבחרת גרמניה מול היריבה שתוגרל איתה יחד לבית א', כאשר בטורניר ישתתפו 23 נבחרות נוספות שיעלו דרך שלב המוקדמות ופלייאוף ליגת האומות שיערך בחודש מרץ. חלונות המוקדמות הבאים יערכו בחודשים אוקטובר ונובמבר, שבסופם יעלו 2 נבחרות מכל בית, ובמהשך יצטרפו המתמודדות האחרונות באליפות דרך המפעל המשני של אופ"א.
אחרי חלון נוסף בו מספר נבחרות התקרבו להבטחת המקום שלהן בגרמניה, נראה כי ישנן מספר מדינות שיכולות לאתגר את אלופת אירופה איטליה, אשר עדיין כאמור לא הבטיחה את מקומה גם בטורניר הקרוב ומציגה יכולת לא מספיק משכנעת. קיבצנו את 9 המועמדות הבכירות לקרוא תיגר על אלופת אירופה מ-2021 עם סיכויי הזכייה הבכירים ביותר להניף את הגביע בעוד 9 חודשים.
9. דנמרק
אלופת אירופה מ-1992 הייתה אחת הפייבוריטיות להפתיע במונדיאל האחרון שנערך בקטאר, אך סיימה אפילו ללא הכרטיס לשמינית הגמר בטורניר מאכזב במיוחד בו לא הצליחה אפילו לנצח משחק אחד. עם כריסטיאן אריקסן עדיין בסגל, כשהוא מציג יכולת טובה בשלב המוקדמות, והתקפה מתחדשת בעיקר על פי רסמוס הוילונד של מנצ'סטר יונייטד, הסקנדינבים יקוו לאתגר את אריות אירופה, ועם הגרלה טובה, להעפיל על ההישג של היורו הקודם ולהגיע לפחות לגמר.
8. הולנד
האורנג' עדיין רחוקים מלהבטיח את המקום של בגרמניה בחודש יוני הקרוב, אך בבית עם צרפת, הסיכוי לסיים בפסגת הבית בשלב המוקדמות כמעט אפסי, והקרב שנותנת יוון מקשה על הנבחרת של רונלד קומאן. עם הגנה חזקה בהנהגתו של וירג'יל ואן דייק ויחד עם מתייס דה ליכט, סוון בוטמן ונתן אקה, ההולנדים יקוו שהחלק הקדמי יצליח להתעשת ולהתקרב לשחזור הישג השיא מ-1988 בימיו של מרקו ואן באסטן – זכייה באליפות אירופה.
7. קרואטיה
אחרי שני מונדיאלים מפוארים שהסתיימו עם מדליות כסף וארד, הנבחרת הבכירה ביותר שנוצרה מפירוק יוגוסלביה הפכה לכבשה השחורה ואחת המשוכות הקשות ביותר בטורנירים בינלאומיים. עם לוקה מודריץ', כנראה בטורניר האחרון שלו במדים הלאומיים, הקרואטים ינסו למשוך כמו שהם אוהבים את הדקות בשלב הנוקאאוט עד כדי הארכה ודו קרב פנדלים, כשההישג הגדול ביותר שלהם עד היום היה שלב רבע הגמר ב-1996 ו-2008.
6. בלגיה
דור הזהב הבלגי כבר קרוב מאוד לסיומו, אך נראה שיש עוד מקום לפחות לטורניר אחד נוסף של רומלו לוקאקו, קווין דה בראונה ושאר השחקנים המוכשרים. מי שסומנה בתחילת העשור הקודם כנבחרת שעשויה להשתלט על כדורגל הנבחרות ולזכות לפחות בטורניר אחד גדול, השיגה רק מקום שלישי במונדיאל 2018 וכשלה ברבעי הגמר בשתי אליפויות אירופה האחרונות. הפער שנפתח משבדיה השלישית בשלב המוקדמות כנראה ישיג לשדים האדומים את הכרטיס לגרמניה, אבל יהיה קשה לראות איך אחרי שנים של ציפיות והמון אכזבות, הפעם דווקא הכל יתחבר.
5. גרמניה
מה לא עבר על מארחת הטורניר בשנים האחרונות – שתי הדחות רצופות בשלב הבתים של המונדיאל, הדחה בשמינית הגמר ביורו הקודם, פרידה מיוגי לב ופיטורים לראשונה בתולדות ההתאחדות הגרמנית של המאמן הלאומי האנזי פליק. למאנשאפט לא חסרים שחקנים מוכשרים ומנוסים, כאשר השילוב בין הוותיקים לצעירים נראה שיכול להצליח יום אחד, אך הזעזועים של השנים האחרונות, ובפרט החודשים האחרונים, אולי חזקים מדי עבור גרמניה. ועדיין, זה טורניר ביתי עבור הזוכה 3 פעמים באליפות אירופה, כשבשלושת האירוחים האחרונים שלה של טורנירים גדולים היא סיימה לפחות בשלב חצי הגמר ועם זכייה במונדיאל הביתי ב-1974.
4. ספרד
המעצמה הספרדית שהחזיקה בכדורגל האירופי בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 ותחילת העשור השני, נעצרה עם חילופי דורות משמעותיים, בעיקר בקישור. עם לואיס דה לה פואנטה וסגל צעיר ומוכשר, "לה רוחה" יחפשו את אליפות אירופה הרביעית בהיסטוריה והשלישית ב-5 הטורנירים האחרונים. שילוב השחקנים כמו רודרי, אלברו מוראטה, פראן טורס ופדרי יחד עם גאבי, לאמין ימאל וניקו וויליאמס, מצית את הדמיון מבחינה התקפית, וזה בא לידי ביטוי עם 13 שערים בשני המשחקים האחרונים של שלב המוקדמות. יהיה מרתק לראות כיצד נבחרת ספרד תראה על אדמת גרמניה, כשהיא תגיע כאחת הפייבוריטיות המלהיבות ביותר לצפייה.
3. פורטוגל
הזוכה המפתיעה של יורו 2016 כבר שנים מתהדרת בסגל נוצץ עם שמות של כוכבי על שלכולם מטרה אחת – לספק את הכדורים ולהשיג לכריסטיאנו רונאלדו את מה שהוא צריך. במונדיאל האחרון, בו סיימו בשלב רבע הגמר, ניתן היה לראות שהסלסאו כבר לא נותנים בהכרח את העדיפות לקפן הותיק, אלא נותנים הזדמנות גם לשחקני רוטציה נוספים בחלק הקדמי בדמותם של גונסאלו ראמוס, ז'ואאו פליקס, דיוגו ז'וטה ורפאל לאאו. עם קישור כישרוני ושחקני הגנה מהטובים בעולם, יהיה קשה להמר נגד הנבחרת של CR7, אולי בטורניר האחרון הגדול שלו.
2. אנגליה
הלוזרית הנצחית נמצאת בעלייה, והיא נעשית דווקא כשגארת סאות'גייט, אחד המאמנים המושמצים ביותר בעולם, על הקווים. ההפסד בגמר היורו הקודם באצטדיון וומבלי הביתי לאיטליה בפנדלים, שינה משהו ב"שלושת האריות". שניים ממחמיצי הפנדלים – מרכוס רשפורד ובוקאיו סאקה – הפכו לכוכבי על בפרמיירליג, כשרק ג'יידון סאנצ'ו המשיך משם את ההידרדרות האיטית והכואבת. הארי קיין עבר לבאיירן מינכן על מנת להרגיש טעם של תארים (אולי לפני התואר הגדול ביותר), ההגנה התייצבה, טרנט אלכסנדר ארנולד הוסט לקישור ובעיקר יש סופרסטאר חדש אנגלי בכדורגל עולמי – ג'וד בלינגהאם, שעושה הכל על הדשא – גם ברמת הנבחרת וגם במדי ריאל מדריד. עם זכייה אחת במונדיאל לפני 62 שנים וללא אף זכייה באליפות אירופה, אולי הפעם זה יגיע. רק אם קיליאן אמבפה ירשה להם.
1. צרפת
עם כל הכבוד לכישרון האנגלי, נבחרת צרפת עדיין הפייבוריטית לזכייה, כמו ביורו 2016 הביתי והמאכזב, ובכל טורניר גדול מאז. עומק הסגל של דידייה דשאן הוא בלתי נתפס, וכשקיליאן אמבפה צפוי לזכות רק במקום השלישי בכדור הזהב, לחלוץ של פריז סן ז'רמן יש המון להוכיח לקראת הקיץ הקרוב, בו אולי סוף סוף יעבור לריאל מדריד. הצרפתים לא זכו ביורו מאז 2000 וסיימו את הטורניר הקודם באכזבה גדולה עם הדחה מול שוויץ כבר בשמינית הגמר. הפעם לטריקולור אין תירוצים. אמבפה קיבל עוד חיזוקים לחלק הקדמי, הקישור הצעיר שנבנה תואם בול למידותיו וההגנה רק ממשיכה לקבל שמות נוצצים בדמותם של וויליאם סאליבה, איברהימה קונאטה וז'ול קונדה. איטליה שעוד לא הבטיחה את המקום שלה בטורניר כבר מזמן חוששת, צרפת רוצה להוכיח בגרמניה שכולן צריכות לחשוש ממנה.
מה דעתך על הכתבה?