לא בטוח שפרסום הידיעה על כך שקבוצותיו של פפ גווארדיולה השקיעו בתקופתו כמאמן 2.04 מיליארד יורו, דווקא מאדירה את שמו. אמנם פפ הוא מאמן נפלא, אך גם אין להתעלם מהעובדה שהכסף הגדול שהושקע ברכישת שחקנים תרם לא מעט להצלחתו.
הוא כמובן אינו צריך להצטדק על כך שהקבוצות הטובות בעולם חפצות בשירותיו. כמוהו גם המאמנים האחרים המצויים באותה רשימה, בהם קרלו אנצ'לוטי, יורגן קלופ ותומאס טוכל. הרי ברור לכל אחד ואחד מאיתנו שמאמנים אלו, ועימם גם אנטוניו קונטה ומסמיליאנו אלגרי, לא הגיעו לקבוצות דלות אמצעים. מטבעם, ובצדק, הם רודפי תארים, ובתארים זוכים רק עם קבוצות שהכסף לא מהווה עבורן מכשול או בעיה.
הנושא הכלכלי אינו חדש בעולם הספורט. ניקח לדוגמא את ריאל מדריד, שהינה שיאנית הזכיות בגביע אירופה לאלופות, אותו הניפה 14 פעמים. בגביע הראשון ב-1956 הובילו את התקפתה אלפרדו די סטפנו ופרנסיסקו חנטו, שהיו בשיא יכולתם. ב-1957 היא זכתה בגביע השני ברציפות בזכות הרכב חזק עוד יותר שכלל גם את הצרפתי ריימונד קופה, המוכר לרבים כ"נפוליאון של הכדורגל". בקיצור, הקבוצה לא חסכה באמצעים, ובהמשך הדרך הצטרפו לשורותיה הבלם-מגן האורוגוואי חוסה סנטה מריה והתותחן ההונגרי פרנץ פושקאש. עם שחקנים כאלה אי אפשר שלא להיות הכי טובה באירופה.
קבוצה גדולה אחרת, עם שבעה גביעי אירופה לאלופות בארונה, היא מילאן האיטלקית. ב-1989 היא ניצחה במשחק הגמר 0:4 את סטיאווה בוקרשט. שני שערים הבקיעו אז רוד חוליט, ועוד שניים כבש מרקו ואן באסטן. ההולנדים שהיו בלתי ניתנים לעצירה, נעזרו בהולנדי אחר, פרנק רייקארד, ובסוללה של ענקי המשחק דוגמת פרנקו בארזי, קרלו אנצ'לוטי, רוברטו דונאדוני ופאולו מאלדיני. מראש היה ברור שסטיאווה לא תוכל לעמוד מול הרכב כה מפואר שהציבה מילאן. נסו לרגע לדמיין מה היה בימים אלה ערכם הכספי בשוק השחקנים.
עם השנים האמירו עוד יותר סכומי הכסף. הכדורגל אינו עוד המשחק של העם. כדי להצליח בו חובה להתאבזר בארנק שמן. עבור אוהדים רבים, רכישת כרטיס טוב למשחק גדול היא מעל ומעבר לאפשרויותיהם.
ואם לחזור לרשימת מאמני הכדורגל, חבל שבלתי אפשרי להעמידם במבחן כמאמנים של קבוצות דלות אמצעים. למשל, האם פפ גווארדיולה יכול לזכות עם ברנלי הנוכחית באליפות אנגליה ובאליפות אירופה? האם יורגן קלופ יוכל לעשות זאת כמאמנה של קבוצת לוטון טאון, או כמאמנה של אברטון? האם, כדוגמא אחרת,יכול קרלו אנצ'לוטי לזכות בגביע האלופות עם לך פוזנאן הפולנית?
בכל האמור אין לפקפק אף לרגע ביכולתם של אותם מאמנים. עם זאת, טוב לזכור מה הם האמצעים והתנאים העומדים לרשותם, ושחשיבותם העצומה לא ניתנת לערעור.
מה דעתך על הכתבה?