מאז 2006 לא הצליחה אף מארחת להגיע לגמר אליפות אפריקה. אז זו הייתה מצרים, שגם זכתה בטורניר אחרי דו-קרב פנדלים מול חוף השנהב, שלפני כן ניצחה 0:1 את ניגריה בחצי הגמר באלכסנדריה משער של דידייה דרוגבה. 18 שנים אחרי, חוף השנהב פילסה את דרכה כמארחת עד הגמר, אחרי טורניר מלא נסים ונפלאות, ומי שמחכה לה שם היא ניגריה שכבר ניצחה אותה 0:1 במחזור השני של שלב הבתים.
מבין 16 הנבחרות שעלו לשמינית הגמר, לחוף השנהב היה את המאזן הגרוע מכולן – שלוש נקודות בלבד והפרש שערים 5:2. אחרי ההפסד לניגריה, הפילים הובסו 4:0 בידי גינאה המשוונית, ספגו בוז מהקהל שלהם ופיטרו את המאמן הצרפתי ז'אן לואי גאסה עוד לפני שידעו אם הם בכלל ממשיכים הלאה. ההפסד של אברהם גרנט וזמביה למרוקו סידר להם למרות הכול את הכרטיס לשמינית, כנבחרת הרביעית והאחרונה מבין הארבע הכי טובות שסיימו במקום השלישי בבתים השונים.
קשר העבר אמרס פאה מונה למאמן הזמני ואלילת המזל עבדה שעות נוספות. חוף השנהב הדיחה את האלופה סנגל עם דו-קרב פנדלים בשמינית הגמר אחרי שחילצה 1:1 בדקה ה-86 (פנדל של פרנק קסייה) ולאחר מכן הגדילה לעשות מול מאלי, כאשר השוותה בדקה ה-90 למרות יותר ממחצית ב-10 שחקנים ואז עומאר דיאקיטה השלים את המהפך בדקה ה-122 – בתוספת הזמן של ההארכה. חלוצה של ריימס הוריד חולצה לאחר השער הדרמטי, ראה צהוב שני והיה אחד מארבעה מורחקים לקראת חצי הגמר, אבל גם בו שער מזליקי של סבסטיאן האלר עשה את ההבדל מול הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וקבע גמר חמישי בתולדות המדינה. ב-1992 וב-2015 היו זכיות (על חשבון גאנה), בעוד ב-2006 (מול מצרים) וב-2012 (מול זמביה) נרשמו הפסדים כואבים בפנדלים. מה יהיה הפעם?
ניגריה הייתה אלופת היבשת ב-2013, לפני חוף השנהב. זו הייתה הזכייה השלישית שלה (אחרי 1980 ו-1994) ומאז לא שבה לגמר, בו היא מחזיקה במאזן שלילי (ארבעה הפסדים). הסופר איגלס מכירים את תחושת האירוח בגמר משני הצדדים: ב-1980 אירחו וחגגו את התואר הראשון שלהם עם 0:3 על חשבון אלג'יריה ואילו ב-2000 הפסידו בפנדלים בלאגוס לקמרון אחרי 2:2 ב-90 דקות.
כולם דיברו לפני הטורניר על ההתקפה המגוונת של ניגריה, למרות פציעות כמו של ויקטור בוניפייס מלברקוזן שנגרע לפני פתיחת הטורניר, אבל את הטון נתנה דווקא ההגנה בראשות הקפטן וויליאם טרוסט אקונג. הבלם של פאוק סלוניקי הכריע מהנקודה הלבנה את המפגש עם חוף השנהב בשלב הבתים, כבש באותה גם נגד דרום אפריקה בחצי הגמר ואז דייק בדו-קרב מהנקודה הלבנה, כשנבחרתו שמרה על שער נקי בארבעה משחקים וספגה רק פעמיים.
ויקטור אוסימן, שחקן השנה באפריקה, היה רחוק מלהרשים בטורניר הזה. יש לו שער אחד בלבד ועד שכבש בדרדל'ה בחצי הגמר ראה את השער נפסל ועוד הופך לפנדל בצד השני, אבל הוא עשוי להיות האיש שיוביל את ניגריה לזכייה מרגשת. בקיץ 2015 הוא כבר עשה את זה, רק במונדיאל עד גיל 17, שם סיים כמלך השערים (10, כולל אחד בגמר). פרט אליו, רק סמואל צ'וקווזה ממילאן היה אז חלק מנבחרת הנערים ונמצא גם עכשיו עם סגל הבוגרת.
הרכבים משוערים
ניגריה: סטנלי נוובאלי, סמי אג'יי, וויליאם טרוסט-אקונג, קלווין באסי, אולה איינה, פרנק אונייקה, אלכס איוובי, ברייט אוסיי-סמואל, אדמולה לוקמן, מוזס סיימון, ויקטור אוסימן.
חוף השנהב: יאיא פופאנה, סרז' אורייה, אוון אנדיקה, ווילי בולי, גילן קונאן, פרנק קסייה, ז'אן מיקאל סרי, סקו פופאנה, מקס אלן גראדל, סבסטיאן האלר, ניקולא פפה.
מה דעתך על הכתבה?