"הכדורגל הציל לי את החיים": הסיפור המרגש על האסיר לשעבר שהפך לשחקן

השם ריקי אוטו ג'וניור, כנראה, לא מצלצל מוכר לחובבי כדורגל רבים. למרות זאת, על הסיפור המופלא של השחקן ניתן להרחיב ארוכות כמעורר השראה במיוחד.

באוקטובר 1988, אוטו נידון לארבע שנות מאסר כשהיה בן 20 בלבד, האחרונה מבין חמש תקופות המאסר שלו. הוא בעצמו מודה שהיה בריון והיווה איום לסביבה, תוצר לוואי של השכונה בה גדל במזרח לונדון. למרות זאת, מסתבר שתקופתו כאסיר בכלא שינתה את חייו מקצה לקצה- ולאו דווקא באופן לו הוא ציפה.

"שני אסירים שריצו עונשים ארוכים בבית הסוהר צפו בי משחק כדורגל בחדר הכושר והבינו שיש לי כישרון מדהים", סיפר אוטו, כיום בן 56, והמשיך: "הם אמרו לי באותו היום משפט שמעולם לא שכחתי, 'אל תשרת את הזמן, תן לזמן לשרת אותך'. מאותו הרגע, התחלתי להתכונן ליום בו אשתחרר. הכנתי את עצמי פיזית ונפשית לחיים שאחרי הכלא", תיאר בצורה מדהימה את החיים מאחורי סורג ובריח.

"מיד אחרי שיצאתי מהכלא ב-1990, ידעתי שהכדורגל הוא הבריחה שלי לעולם חדש", שיתף אוטו ברגע המפנה של חייו. חודשים ספורים לאחר שחרורו מהכלא, אוטו כבר חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו, מספר שבועות בלבד לפני יום הולדתו ה-23. זה קרה לאחר שמספר משחקים טובים שלו בקבוצה חובבנית צדו את עיניהם של צוות סקאוטים מקבוצת לייטון אוריינט, שבאותה תקופה שיחקה בליגה הרביעית באנגליה.

עונה לאחר מכן, אוטו כבר שיחק 32 משחקי ליגה עבור לייטון אוריינט, ואף כבש שער בכורה במדי קבוצתו. הצעד הבא שלו בקריירה היה לעבור לברמינגהאם סיטי תמורת 800 אלף פאונד, סכום לא מבוטל בזמנו. שם, הוא טוען, "הייתה לנו חברות כל כך טובה בקבוצה עם ניצחונות על מועדונים גדולים כמו סנדרלנד, דרבי, סטוק ומידלסברו. היינו בעננים".

לבסוף, אוטו שחזר את רגעי השיא בקריירה שלו. "אני זוכר שנסעתי לוומבלי עם ים של אוהדי ברמינגהאם. לא האמנתי שאני הולך לשחק בוומבלי", נזכר במשחק בו בישל את שער הניצחון הדרמטי של קבוצתו לעיני למעלה מ-76 אלף אוהדים במסגרת גביע הליגות הנמוכות של אנגליה.

לאחר שסבל מפציעה ברצועה הצולבת, אוטו החליט לפרוש ממשחק פעיל לאחר קריירה בת עשור. "איבדתי את הקצב ותמיד הרגשתי כאב כששיחקתי", אמר בהתייחסו לפציעה בברך והסביר: "אבל ידעתי שאני לא יכול לחזור לדרכיי הישנות לפני הכדורגל". לאחר שעבד עם אוכלוסייה של מבוגרים בסיכון במשך 20 שנה, כיום אוטו הוא כומר בכנסייה ולומד לתואר שני בתיאולוגיה. למרות זאת, הוא לא שוכח להודות לכדורגל: "ללא צל של ספק, המשחק הזה הציל את חיי".