אלברו נגרדו, לשעבר חלוץ נבחרת ספרד וקבוצות כמו ריאל מדריד, סביליה ומנצ'סטר סיטי, הודיע רשמית על פרישתו מכדורגל לאחר קריירה בת 20 שנה בה שיחק ב-11 קבוצות שונות וכבש 262 שערים. בריאיון ראשון לאחר פרישתו, נגרדו חשף ל"אס" את תוכניותיו להפוך למאמן ואת הרגעים המשמעותיים בקריירה שלו.
הוא נשאל בנוגע לדור ההמשך וענה בחיוך: "בני כבר משחק בקבוצת הטרום-ילדים של סביליה. הוא נהנה מאוד ואני נהנה עוד יותר לראות אותו מאושר כל כך עם הסמל הזה על החולצה. גם הוא משחק כחלוץ והוא היה ימני, אבל כשראה שאני שמאלי הוא התחיל להתאמן וכעת הוא משתמש בשתי הרגליים. הוא השיג מה שאני לא הצלחתי בכל הקריירה שלי".
כשנשאל על תוכניותיו, אישר נגרדו כי הוא נשאר לגור בסביליה: "המשפחה שלי ואני תמיד אהבנו את העיר הזאת. במהלך התקופה האחרונה שלי בקאדיס כבר היינו מגיעים לכאן הרבה. בנוסף, אני עובד כמאמן בהכשרה עם סביליה C ואני רוצה להמשיך ללמוד. כאן התמקמנו".
לשאלה האם הוא קורץ מחומר של מאמנים, ענה בזהירות: "העתיד יגיד. אני צריך להוציא רישיון אימון קודם ואני מודה לסביליה שאפשרה לי להיות איתם בשגרה כדי להתכונן. זה משהו שאני אוהב".
נגרדו סיפר על המאמן שהיה רוצה להידמות לו: "אונאי אמרי השפיע מאוד על הקריירה שלי. הייתי איתו באלמריה ובסביליה והוא מאמן שהשיג הרבה תארים ומשאיר חותם בכל מקום אליו הוא מגיע. הזמן שביליתי איתו השפיע עליי והוא דמות להערצה".
נגרדו ציין את יורו 2012 כשיא ההצלחות שלו: "ברמה המקצועית זה היה מדהים. מעטים יכולים להתגאות בתואר כזה. שיחקתי, השתתפתי והגשמתי חלום ילדות כשלבשתי את חולצת המדינה שלי". את סביליה הזכיר החלוץ כמקום בו היה המאושר ביותר: "גדלתי שם מכל הבחינות והייתי מאושר מאוד". הוא גם הזכיר בחיבה את קאפלו, גוטי וראול שתמכו בו בתחילת דרכו בריאל מדריד.
הוא מציין את הניפוי מהסגל במונדיאל 2010 כרגע המר ביותר בקריירה: "הייתי בסגל המורחב ובמחנה האימונים הראשון והיו לי ציפיות גדולות. קיבלתי מכה קשה, אני מודה. לראות את זה בטלוויזיה היה כואב, למרות שזו הייתה שמחה עצומה עבור חבריי לקבוצה ועבור מדינתי כשזכינו".
כשנשאל על השחקן שהרשים אותו ביותר, הוא ציין את רונאלדו נזאריו, פרדי קאנוטה, חסוס נבאס וסרחיו אגוארו, אך בחר בשחקן אחד: "אם הייתי צריך לבחור, אולי הייתי נשאר עם דויד סילבה. היה לי חיבור טוב מאוד איתו בסיטי".
מה דעתך על הכתבה?