לואיס סוארס אמנם עזב את ברצלונה בקיץ 2020, אך הוא עדיין מראה חיבה למועדון. בריאיון עם יוצר תוכן ארגנטינאי, החלוץ לשעבר חשף את אהבתו לבלאוגרנה, הכישרונות הצעירים המבריקים כיום בקבוצה, ואת המסע הבלתי נשכח שלו בספרד.
"אני אוהב את ברצלונה של היום", פתח סוארס בגאווה. "לקבוצה יש דינמיקה, סגנון משחק ורמת יעילות שהיא באמת מרשימה. יש שני שחקנים שהם הרבה מעל הממוצע, לדעתי – פדרי ולאמין ימאל. הם עושים את ההבדל". סוארס היה מלא שבחים לצמד הצעיר, והוסיף: "הרמה של פדרי מדהימה, מפתיע אותי כמה הוא עקבי ומאופק. ולאמין… מה שהוא עושה בגילו, זה לא מציאותי".
החלוץ האורוגוואי התייחס גם לשחקנים מרכזיים אחרים בקבוצה של האנזי פליק. "יש את ראפיניה ורוברט לבנדובסקי שמספקים את הסחורה ברגעים קריטיים. אבל השניים האלה – פדרי ולאמין – הם משהו אחר".
הקשר העמוק של סוארס לברצלונה בא לידי ביטוי בדבריו: "תמיד חלמתי לשחק בבארסה. כשחתמתי, זאת הייתה הגשמת חלום". החלום הזה הגיע לשיאים חסרי תקדים כאשר סוארס יצר את שלישיית ההתקפה האייקונית לצד ליאונל מסי וניימאר.
כשנזכר באותם ימים, סוארס התבדח: "בהתחלה, היינו שלושה שחקנים עם מאפיינים שונים כשה'חמור', אני, היה באמצע. הייתי אומר לעצמי, 'איפה אני נעמד כדי לא להפריע?' כמובן, הייתי מסתכל לצד אחד ורואה את ליאו (מסי). הסתכלתי לצד השני והיה שם ניימאר. מאחור, צ'אבי, אינייסטה, בוסקטס. למדתי לנוע בשטח שלי. האמת היא שהבנו אחד את השני בצורה מעוררת השתאות".
סוארס חשף גם את כאב העזיבה שלו מהמועדון ב-2020 – החלטה שעוררה זעם בקרב אוהדים וגרמה לחוסר שקט בחדר ההלבשה. "באותה תקופה, סבלתי מאוד מהעזיבה שלי", הודה. "אבל מאוחר יותר, אתה מהרהר ונותן לזה משמעות. דברים קורים מסיבה. הייתי חייב לעזוב, ואולי זה פתח בפניי דרכים אחרות. אני לא נוטר טינה, אבל כן, היה מאוד קשה לעזוב את ברצלונה".
מה דעתך על הכתבה?