השוער הקמרוני נמצא ביקורת חסרת רחמים, לאחר שתי טעויות קריטיות מול ליון בליגה האירופית. אונאנה, שהכריז מראש כי יונייטד "טובים בהרבה" מהקבוצה הצרפתית, נאלץ להתמודד עם ביקורת חריפה מנמניה מאטיץ' שכינה אותו "אחד השוערים הגרועים בהיסטוריה של יונייטד". ההופעה החלשה ב"פארק אולימפיק ליון", שכללה טעות בבעיטה חופשית והדיפת כדור לרגליו של ריאן צ'רקי, שכבש את שער השיוויון בדקה האחרונה של תוספת הזמן.
ההופעה המאכזבת רק חיזקה את הביקורת והתהיות לגבי עתידו במועדון. האם אונאנה אכן השוער הגרוע ביותר של יונייטד בעידן הפרמייר ליג? אתר "GOAL" בחן את המועמדים והגיע למסקנות חדות:
בן פוסטר
פוסטר היה פרויקט ארוך טווח של סר אלכס פרגוסון שבסופו של דבר לא צלח. הוא בשום אופן לא היה "אסון" בהשוואה לשוערים האחרים ברשימה זו, אבל הייתה לו הזדמנות להפוך לשוער האנגלי הראשון של המועדון בעידן הפרמייר ליג והוא לא הצליח לנצל אותה.
פוסטר היה גיבוי לאדווין ואן דר סאר ובמשך שתי עונות חיכה להזדמנות הגדולה שלו. רגע השיא שלו, היה זכייה בגביע הליגה ב-2009 לאחר ניצחון בפנדלים על טוטנהאם. פציעה של האגדה ההולנדית בתחילת העונה שאחרי, העניקה לפוסטר הזדמנות פז להוכיח שהוא צריך להיות הבחירה הראשונה של יונייטד. אולם, טעויות יקרות מול ארסנל, מנצ'סטר סיטי וסנדרלנד, גרמו להוצאתו מההרכב הפותח ברגע שואן דר סאר חזר לכשירות מלאה, ובסוף העונה הוא כבר עזב.
מארק בוסניץ'
האוסטרלי יכול לטעון שהוא השחקן היחיד שפרגוסון החתים פעמיים. הוא הופיע פעמיים עבור יונייטד בתקופה שקדמה לפרמיירליג, לפני שחזר לאוסטרליה כשהוויזה שלו פגה. לאחר שהתפתח לאחד משוערי הצמרת בליגה עם אסטון וילה, בוסניץ' חזר ליונייטד ב-1999 לאחר עזיבתו של פיטר שמייכל.
להחליף את הדני הגדול הייתה משימה מפחידה עבור כל אחד, אבל בוסניץ' לא עזר לעצמו, לדברי פרגוסון, שתיאר אותו כ"מקצוען נורא". בין עבירות המשמעת הרבות שלו היו הגעה לאימונים באיחור של שלוש שעות ואכילת יתר. לאחר משחק אחד בווימבלדון, פרגוסון טען שהשוער אכל כל דבר בתפריט, לפני שהזמין משלוח של אוכל סיני כשהגיע הביתה.
עדיין, בוסניץ' ערך את מספר ההופעות הרב ביותר מבין שלושת השוערים של יונייטד באותה עונה ראשונה אחרי שמייכל, כאשר ה"שדים האדומים" זכו באליפות הפרמייר ליג ובגביע "הביניבשתי", אך הוא לא לקח חלק בעונתו השנייה, ועזב לצ'לסי בינואר 2001. שנה לאחר מכן נבדק חיובית לקוקאין, ומשם התדרדרותו הואצה.
טים האוורד
השוער האמריקאי היה לא מוכר באנגליה כשחתם ביונייטד ב-2003, ולומר את האמת, הוא מעולם לא הצליח להתמודד עם הלחץ. היו לו כמה הצלות אקרובטיות בחודשיו הראשונים, אבל ההתחלה המרשימה של האוורד התפרקה במשחק שמינית הגמר בליגת האלופות מול פורטו של ז'וזה מוריניו. האוורד שמט בעיטה חופשית מאוחרת לנתיבו של קוסטיניה, שהבקיע ושלח את יונייטד הביתה, מה שגרם לחגיגת ההחלקה על הברכיים האייקונית של המאמן הפורטוגלי הצעיר והיהיר על הדשא באולד טראפורד.
הביטחון של האוורד מעולם לא התאושש וכך החל מאבק על מקום השוער הראשון בינו לבין רוי קרול במהלך 14 החודשים הבאים. אף שוער לא הצליח לשכנע באמת את פרגוסון שהוא האיש למשימה, והמנצח הסופי היה ואן דר סאר שהוחתם מפולהאם ב-2005, ונשאר הבחירה הראשונה של הסקוטי עד שפרש שש שנים לאחר מכן.
רוי קארול
השוער מצפון אירלנד התחיל את דרכו ביונייטד כמחליפו של פאביאן ברטז, ובסופו של דבר עלה לגדולה וקיבל את אפודת השוער הראשון בעונת 2004-2005, לאחר שניצח סוף סוף את הקרב עם האוורד.
הוא לא היה שוער יוצא דופן בסופו של דבר, וכמו יריבו האמריקאי, נשבר תחת לחץ, בעיקר בהפסד בשמינית גמר ליגת האלופות למילאן. לאחר המפלה הזו, הוא לא הצליח להציל אף בעיטת עונשין בהפסד בפנדלים לארסנל בגמר גביע האנגלי ב-2005.
הטעות המפורסמת ביותר של קארול ביונייטד לא הובילה לשער, עם זאת. זה היה כשהוא שמט בעיטה של פדרו מנדס כמעט מחצי מגרש שהתגלגה לכיוון שערו ואף עברה את הקו, אך הצליח למהר ולהרחיק את הכדור מבלי שהשופט או עוזרו הבחינו בכך. טעות השופטים לא יכלה להציל את הקריירה של קארול ביונייטד, והוא שוחרר במאי 2005.
פאביאן ברטז
בתור זוכה בגביע העולם ואלוף אירופה עם צרפת, אפשר היה להניח שלברטז יש את הביטחון העצמי הדרוש כדי לרשת את שמייכל. אך כפי שהתפתחו הדברים, הסתבר שהוא היה קצת יותר מדי בטוח בעצמו. שלוש השנים שלו ביונייטד זכורות בעיקר בזכות המתנה שחילק לתיירי הנרי בדמות שני שערים בהפסד 3:1 לארסנל, רק חודש לאחר שעשה שתי טעויות הרסניות בהפסד לדפורטיבו לה קורוניה.
הצרפתי היה משוגע על ומחוץ למגרש. פעם אחת בעט בפניו של איאן הארט מלידס וספג פנדל, רק כדי איכשהו להישאר על המגרש ולהציל אותו. הוא גם ניסה בצורה שערורייתית לבלבל את פאולו די קניו מווסט האם על ידי הרמת ידו ואמירה ליריבו שהוא בנבדל, רק כדי שהאיטלקי יבקיע וידיח את יונייטד מהגביע.
ברטז עזר ליונייטד לקחת בחזרה את התואר מארסנל בקמפיין השלישי שלו, אבל היה חלש בהתמודדות הזכורה ברבע גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד, כשספג שלושה שערים בכל אחד משני המשחקים. לאחר אותה תצוגת נפל, הוא לא שיחק שוב במועדון.
ויקטור ואלדס
הספרדי היה חלק מקבוצת ברצלונה "שהתעללה" ביונייטד בשני גמרי ליגת האלופות, ובכל זאת שלוש שנים לאחר הניצחון של 2011 על ה"שדים האדומים" בוומבלי, הוא מצא את עצמו באולד טראפורד.
יונייטד לא הייתה הבחירה הראשונה של ואלדס, והוא הסכים לעסקה עם מונאקו לאחר שהחליט לא לחדש את חוזהו עם ברסה. עם זאת, הקבוצה מהנסיכות הצרפתית נסוגה מהמהלך, לאחר שהתברר שהשוער סובל מפציעת ברך חמורה.
יונייטד, אז בניהולו של מאמנו לשעבר לואיס ואן חאל, אפשרה לו להשלים את השיקום שלו במועדון, והציעה לואלדס חוזה בינואר 2015. זה היה רחוק מאיחוד מרגש עם המאמן ההולנדי, ששיתף אותו רק פעמיים ושם אותו ברשימת ההעברות לאחר שהשוער סירב לשחק עבור קבוצת המילואים. ואן חאל הסביר: "הוא לא מקיים את הפילוסופיה שלי. אין מקום למישהו כזה".
ואלדס עזב את יונייטד, כשבמהלך הקריירה שלו שיחק יותר פעמים נגדם מאשר עבורם.
מאסימו טאיבי
יונייטד החתימה את האיטלקי המנוסה ב-1999 כגיבוי חירום לבוסניץ' כשנפצע, ושילמה 4.5 מיליון ליש"ט כדי להביא אותו מוונציה. זה לא היה סכום קטן באותה תקופה, ובסוף היו צריכים לשלם יותר ממיליון ליש"ט עבור על הופעה של האיטלקי, כשטאיבי התגלה כאחד השוערים הגרועים ביותר שהיו ליונייטד וספג 11 שערים בארבעה משחקים בלבד.
הבכורה שלו באנפילד התחילה בצורה קטסטרופלית עם טעות בלתי נתפסת בקליטת כדור רוחב, והעניק לסמי היפיה את השער הפותח. אבל שני שערים עצמיים של ג'יימי קרגר הצילו אותו והוא סיים בתור שחקן המשחק.
זה היה הדבר הטוב ביותר שקרה מהעברתו ליונייטד. קבוצתו של פרגוסון שיחקה בבית מול וימבלדון במשחק הבא שלו וסיימה ב-1:1, ושבוע לאחר מכן בתיקו 3:3 בבית מול סאות'המפטון, הוא ביצע אחת מטעויות השערים המפורסמות ביותר בהיסטוריה של הפרמייר ליג, כשנתן לבעיטה רכה מאד של מאט לה טיסייה, להתגלגל בין רגליו ולרשת.
טאיבי כונה "הוונציאני העיוור" על ידי ה"סאן", אבל הגרוע מכל עוד חיכה לבוא – הפסד 5:0 לצ'לסי שהוכח כמשחקו האחרון.
אנדרה אונאנה
הקמרוני נרכש כדי לתקן את חוסר היכולת של קבוצתו של טן האח "לשחק מהרחבה", ולעזור להם לעבור להיות קבוצה שבאמת מרגישה בנוח להחזיק בכדור, מסוגלת לפתח איומים מתוך החצי שלהם. הבעיטות של אונאנה, עם זאת, הוכחו כממוצעות לחלוטין, ולא העניקו ליונייטד יתרונות ברורים בהתקפה. אבל חוסר יכולתו לעצור את הבעיטות הבסיסיות ביותר – התברר כפגם הגדול ביותר שלו.
הכתובת הייתה על הקיר כשפלוריאן סוטוקה מלאנס הבקיע לו בבעיטת צ'יפ מחצי מגרש בהופעתו הראשונה באולד טראפורד, והוא עשה מספר טעויות משמעותיות כשיונייטד הודחה מליגת האלופות באותה שנה. הוא היה האשם הגדול ביותר לכך שה"שדים האדומים" סיימו בתחתית הבית שכלל את באיירן מינכן, קופנהגן וגלטסראיי, ועשה טעויות מול כולן.
אונאנה אמנם חווה התאוששות קצרה ושיחק טוב כשיונייטד זכתה בגביע האנגלי, ושתי הצלות המדהימות שלו מול פנרבחצ'ה זכורות לטובה. אבל במקרה של אונאנה – הרע הכריע את הטוב ובפער, וכבר ניתן להכתיר אותו "כמנצח הגדול" של תחרות השוער המאכזב ביותר שהיה ליונייטד. הוא עלה 47 מיליון ליש"ט והיה בעל מוניטין מרשים לאחר שעזר לאינטר להגיע לגמר ליגת האלופות. הגרוע מכל, הוא שהגעתו גרמה ליונייטד להפגין חוסר כבוד עצום כלפי דויד דה חאה, על ידי ביטול חוזהו של השוער הוותיק ביותר שלהם, ואחד המשרתים הנאמנים והמוצלחים ביותר של המועדון – בשנים הכי חשוכות שלו.
ואם זה לא מספיק, דה חאה מציג עונה מבריקה עם פיורנטינה לאחר שלקח שנה חופש מהמשחק, ובאותו הזמן שאוהדי יונייטד תלשו את שערותיהם בזמן שצפו בהופעה המחפירה של אונאנה בליון, הספרדי ביצע הצלות הירואיות עבור קבוצתו מול צליה במסגרת הקונפרנס ליג.
מה דעתך על הכתבה?