אדריאנו, חלוץ אינטר ונבחרת ברזיל לשעבר, נחשב בעיני רבים לפספוס בעקבות התנהגות שנויה במחלוקת ואופי שנתפס כלא מקצועני. בריאיון ללא פילטרים עם לוקה טוני לתוכנית "פנומני", אדריאנו פתח את הכל ושחרר משפט שמסכם את סיפורו: "עם המנטליות שיש לי היום הייתי זוכה בכדור הזהב".
כשהוא נזכר בעזיבתו את אינטר, אדריאנו הודה: "לא הייתי במקום טוב מנטלית. אחרי מות אבי, הכדורגל חמק לי מהידיים". הוא מתאר את המעגל של הכאב: "יצאתי למסיבות כדי לא לחשוב ולמחרת הייתי במצב גרוע יותר". ובהבהרה חשובה הוא מוסיף: "לא עשיתי את מה שעשיתי כי רציתי מסיבות או חוסר שליטה, עשיתי את זה כי היה לי משקל על הלב".
המעבר שלו לאירופה היה מסחרר: "התעוררתי בוקר אחד והסוכן שלי אמר לי שאני הולך לשחק באיטליה. באותו אחר צהריים כבר טסתי". המפגש הראשון עם רונאלדו נזאריו, האליל שלו, נחרט בזיכרונו כרגע קסום: "לא מזמן גרתי בפאבלה ופתאום הייתי בבית של רונאלדו. התרגשתי. היה לי עור ברווז".
אינטר ניסתה לעזור לו, אבל אדריאנו לא הבין שהוא זקוק לעזרה: "הציעו לי להיכנס למרכז טיפול כי הייתי בדיכאון. אבל אני לא הבנתי שאני צריך עזרה, חשבתי שמה שאני עושה זה נורמלי. זו הייתה טעות גדולה". על נשיא אינטר מאסימו מוראטי הוא מדבר בהערכה עצומה: "תמיד הציע לי כל מה שהיה ביכולתו כדי לעזור לי, אבל אני לא קיבלתי את זה. טעיתי".
כשהחליט לעזוב את איטליה, הוא עשה זאת מתוך כבוד עצמי: "דיברתי עם מוראטי, אמרתי לו שאני מקבל את כל הסנקציות שיצטרכו להטיל עליי. לא רציתי להמשיך לקבל משכורת גבוהה בלי להיות מסוגל לתת תמורה. לא היה לי ראש להמשיך".
במבט לאחור, אדריאנו לוקח אחריות בלי לחפש תירוצים: "תמיד אמרתי שיכולתי לעשות יותר, אבל זה לא קרה. קרו דברים שעצרו אותי". החרטה הגדולה שלו היא לא על הגביעים שלא זכה בהם, אלא על כך שלא מיצה את הפוטנציאל העצום שהיה בו.
מה דעתך על הכתבה?