בגיל 18 בלבד, פאו קוברסי ממצב את עצמו כבר כאחד הבלמים הבולטים בכדורגל העולמי. בריאיון מיוחד ל-AS הספרדי, שחקן ברצלונה חושף צדדים פחות מוכרים באישיותו, מדבר בכנות על ההפסדים, מתרגש מהקלאסיקו המתקרב וגם לא מהסס באשר לשאלה מי שחקן ההתקפה שהיה לו הכי קשה להתמודד מולו עד כה בקריירה.
הכוכב הצעיר, שגדל בלה מאסיה והצטרף אליה כבר בגיל 11, מצליח לשלב בין קריירת כדורגל מקצוענית לבין לימודים אקדמיים: "אני לומד מנהל עסקים. זה לא תואר מלא באוניברסיטה, אלא מסלול גמיש יותר – שלושה אחר הצהריים בשבוע. זה נותן לי זמן להתאושש אחרי אימונים, וגם ללמוד. אני מאמין שצריך לחשוב על העתיד, אי אפשר לדעת מה יקרה בכדורגל".
קוברסי משחק באגרסיביות חכמה, אך מקפיד להדגיש שהוא לא בלם "כסחן". "ברור שלפעמים מחליק לי תיקול, אבל הסגנון שלי הוא לשחק נקי. אני מנסה להיות הוגן, אבל כדורגל הוא ספורט מגע, ולפעמים נוצרות התנגשויות". לדבריו, השינויים בכדורגל המודרני הפכו את הבלמים לשחקנים טכניים הרבה יותר: "היום מצפים מבלם לדעת להניע כדור כמו קשר. בברצלונה מלמדים אותנו את זה כבר מהילדים. הכל מתחיל מאחור".
הוא התייחס גם למשברון האחרון של ברצלונה, שכלל שני הפסדים רצופים ו-4 שערי חובה נגד סביליה, תוצאה שלא נרשמה מאז שהיה בן 7: "אני זוכר את התבוסה ההיא מול סלטה ויגו ב-2015. הפסדים תמיד כואבים, וכשזה בהפרש כזה, זה שורף עוד יותר. אבל הכי חשוב זה ללמוד מהטעויות ולא לחזור עליהן".
קוברסי לא חושש לדבר גם על הצד המנטלי של הקבוצה. לדבריו, הלחץ לא צריך לבוא רק מהבלמים: "בקבוצה גדולה, כולם חייבים לעבוד, גם החלוצים. הלחץ הקדמי הוא החלק הכי חשוב. ככה זוכים בתארים. בעונה שעברה עשינו את זה מעולה, ואנחנו צריכים לחזור לשם. פליק מדגיש את זה. הוא מאמן מאוד חברי, אבל כשהוא צריך, הוא יודע ללחוץ, יודע להוציא ממך את המקסימום".
כששואלים אותו על החיים האישיים, הוא נפתח קצת יותר: "אני גר עכשיו עם אחותי אירנה בברצלונה, ההורים נשארו בכפר שלנו, אסטניול. היא גדולה ממני, אז כן, לפעמים היא אומרת לי מה לעשות. אני לומד לבשל, ואם צריך לשטוף כלים, אני עושה את זה. לאט לאט אני מתרגל לעצמאות".
בתוך כל הלחץ, גם תחביבים, או ליתר דיוק, היעדרם: "אני לא משחק בפלייסטיישן, אין לי קעקועים, לא נראה לי שאעשה. אני די ילד רגיל, רק שמבקשים ממני הרבה תמונות ברחוב. המשפחה שלי דואגת להשאיר אותי עם הרגליים על הקרקע".
לגבי ההתמודדות מול כוכבי העל, קוברסי היה חד במיוחד: "בלינגהאם שחקן שקשה לעקוב אחריו כי הוא מגיע מקו שני, אבל אמבפה פשוט מהיר מדי. הוא תוקף שטחים, בועט בנגיעה, והוא לא צפוי. יותר קשה לשמור עליו. הוא פשוט טורף אותך".
וכמובן, איך אפשר בלי הקלאסיקו. ברצלונה תפגוש את ריאל מדריד בברנבאו ב-26 לחודש, וקוברסי כבר מתרגש: "זה המשחק הכי גדול שיש. לא משנה מי מגיע טוב יותר, תמיד יש אווירה שונה, מיוחדת. לשחק בברנבאו זו חוויה מדהימה, ואם מנצחים שם, זה שווה כפול. מהמשחק הראשון הבנתי שזה משהו אחר לגמרי. אני לא יכול לחכות".
על השאלה האם המשחק בגמר גביע המלך נגד ריאל היה הטוב ביותר שלו בקריירה, הוא ענה: "תודה. כנראה שכן, לא רק שלי, של כל הקבוצה. זו הייתה הופעה ענקית, למרות שהפסדנו. ריאל שיחקו טוב, המשחק הוכרע ברגעים האחרונים. אבל זו הייתה הופעה גדולה".
בסיום, נשאל האם היה חותם על גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד או גמר מונדיאל מול ברזיל – וענה כמו ילד שלא רוצה לוותר על כלום: "אני לוקח את שניהם! אני מאוד מתרגש לקראת המונדיאל הראשון שלי, רוצה גם לשחק, וגם לזכות. זו תהיה חוויה מדהימה. לשחק עבור ספרד זה כבוד עצום".
ולמרות גילו הצעיר, רבים רואים בו כבר היום קפטן עתידי. כשנשאל על כך, השיב בענווה אופיינית: "יש כיום קפטנים נהדרים, גם אם הם לא קטלאנים. אני מתמקד בלעזור לקבוצה, לנצח, ולהשתפר. אם יום אחד אקבל את סרט הקפטן, אעשה את זה בגאווה גדולה".
מה דעתך על הכתבה?