חוקרים מאוניברסיטת אקסטרמדורה והאוניברסיטה קומפלוטנסה של מדריד, חוסה מריה קורדרו ודניאל סנטין, השתמשו במתודולוגיה של כלכלה יישומית למדידת פרודוקטיביות ויעילות, שהוחלה לראשונה על כדורגל. המחקר ניתח את כל השחקנים של ריאל מדריד וברצלונה בין השנים 2024–1955, תקופה הכוללת את השתתפותן בתחרויות האירופיות.
בקטגוריית השוערים נבחרו קיילור נאבס מריאל מדריד וסרחיו בוסקטס מברצלונה כשחקנים היעילים ביותר. למרות ששוערים אחרים כמו איקר קסיאס וויקטור ואלדס זכו ביותר תארים, הישגיהם התפרסו על פני מספר עונות גדול יותר, מה שהפחית את הפרודוקטיביות שלהם לפי מדד "ביצועים לעונה".
בקטגוריית הבלמים והקשרים בלטו רונלד קומאן ופרננדו היירו, שהצטיינו ביכולת הבקעה נדירה למיקומם ובתרומה משמעותית לזכייה בתארים. בקבוצת הקשרים, סיידו קיטה וססק פברגאס בלטו בברצלונה, וחאמס רודריגס וקלוד מקאללה בולטים בריאל מדריד, כשכל השמות זכו בתארים רבים בפרק זמן קצר יחסית.
בלב ההתקפה אין הפתעות – ליאונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו הם השחקנים היעילים והפרודוקטיביים ביותר. נפח השערים והכמות הגדולה של התארים שהשיגו מציבים אותם מעל כל חלוץ אחר בתולדות שתי הקבוצות.
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשפעתו של כריסטיאנו רונאלדו על ריאל מדריד הייתה משמעותית יותר מזו של מסי על ברצלונה. ניתוח השפעת היעדרות השחקן המוביל על פרודוקטיביות קבוצת החלוצים מראה כי חסרונו של רונאלדו היה גורם לפגיעה טכנית גדולה בהרבה לעומת חסרונו של מסי.
מה דעתך על הכתבה?