הכוכב העולה של אתלטיקו מדריד שובר שתיקה: "אמרו שאני פה בזכות אבא שלי"

ג'וליאנו סימאונה סיפר בראיון ל-"El Larguero" על האתגרים שבלשחק תחת אביו דייגו. ההתמודדות עם ביקורת על נפוטיזם, פריצתו בעונת 2024/25 ושאיפתו לבסס את מקומו כשחקן מוביל בשורות הקולצ'ונרוס: "הייתי רוצה קריירה כמו של קוקה"

(גודל טקסט)

ג'וליאנו סימאונה סיפק הצצה לחיים כשחקן תחת אביו, דייגו סימאונה, והתייחס לאיזון בין שם המשפחה המחייב לבין הצורך להוכיח את מקומו באתלטיקו מדריד. המועדון, שנהנה מעונת הפריצה של שחקן הכנף בן ה־22, מתכנן להציע לו חוזה ארוך טווח נוסף.

סיפורו של סימאונה הצעיר באתלטיקו החל שנים לפני הופעתו המקצועית. כילד בן שמונה, בעל שיער ארוך, הוא שימש ככדורגלן צעיר באצטדיון ויסנטה קלדרון – אך הדרך לקבוצה הבוגרת הייתה ארוכה. אחרי תקופה במחלקת הנוער של ריבר פלייט, הצטרף לאקדמיה של אתלטיקו בתקופה שבה אביו ביסס את מעמדו כמאמן הבוגרים. משם, יצא להשאלות בריאל סראגוסה ובדפורטיבו אלאבס, שהיו חיוניות להתפתחותו.

ג'וליאנו סימאונה מול ויניסיוס | GettyImages

עונת 2024/25 סימנה את פריצתו: שער בכורה, רגע ראשון בליגת האלופות ותרומה הולכת וגדלה במערך הקשוח של אביו. לאורך השנים נאלץ להתמודד עם טענות על נפוטיזם. בכל זימון ודריסת רגל חדשה, שמע ש"אין לו מקום בלי אבא שלו". בריאיון ל-"El Larguero" הוא התייחס לכך ישירות: "כשאנחנו נכנסים לשערי האימון, הוא המאמן ואני השחקן. מחוץ למגרש הוא אבא שלי ואנחנו מדברים הרבה על כדורגל. יש לנו קבוצה משפחתית בוואטסאפ, אנחנו שולחים סרטונים ודנים עליהם. כולנו אוהבים כדורגל."

על הביקורת שמלווה אותו מאז גיל 12 אמר: "אמרו לי הרבה פעמים שאני משחק כי אני הבן של אבא שלי. בהתחלה זה נורמלי, אחר כך מתרגלים. אני מתרכז בעצמי, בגדילה ובהתקדמות". לדבריו, השינוי הגדול ביותר שעבר בשנים האחרונות היה פיזי. הסטנדרטים הגבוהים של הקולצ'ונרוס הקשיחו אותו, חיזקו את מהירותו וכושר הלחימה שלו, והפכו אותו מותאם הרבה יותר לדרישות הסגנון של הקבוצה. לצד זאת, האימונים עם שחקנים בכירים שיפרו את הטכניקה שלו.

דייגו סימאונה מתדרך את בנו ג'וליאנו | Denis Doyle

סימאונה מספר שהוא מנתח כל משחק ביום שאחרי, כשהראש נקי יותר: "אני צופה בכל המשחקים שלי. לא עם אבא שלי – יש מספיק וידאו במתחם. לפעמים אני רואה משחק וחשבתי ששיחקתי מצוין, ואז אני שואל את עצמי אם זה באמת נראה כל כך טוב…". העלייה שלו לא הייתה פשוטה: שלושה שערים בשתי עונות בקבוצת המילואים, תשעה שערים בעונת השאלה מרשימה בסראגוסה, ואז פציעה קשה במהלך התקופה באלאבס שעצרה את התנופה ודרשה שיקום ארוך. עם זאת, הוא חזר חזק יותר ורשם שערי בכורה גם בליגה הספרדית וגם בליגת האלופות.

כעת, אתלטיקו משלימה את הפרטים האחרונים בחידוש חוזהו עד 2030, כולל התאמות שכר משמעותיות. עד כה נמנה עם המשתכרים הנמוכים בסגל, דבר אופייני לבוגרי אקדמיה, אך מעמדו החדש מחייב עדכון. סימאונה מסכם עם שאיפה ברורה: "אני מאוד שמח כאן. מקווה להיות באתלטיקו שנים רבות. הייתי רוצה קריירה כמו של קוקה".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי