זה היה עוד ערב מאכזב לאוהדי מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד. לאחר שהראו אופי, ואפילו קצת איכות, כשחזרו מפיגור וניצחו 1:2 את קריסטל פאלאס בסלהרסט פארק מוקדם יותר השבוע, השדים האדומים פספסו עוד הזדמנות גדולה להיצמד לטופ 4.
ה-1:1 אמש (חמישי) מול ווסטהאם לא יכול היה שלא להזכיר את ההפסד הביתי האחרון לאברטון. אך למרות שיונייטד יצאה הפעם עם נקודה מהמפגש, ולא נכנעה לקבוצה שמשחקת מעל שעה עם עשרה שחקנים – התיקו מאתמול צריך להדאיג אותה הרבה יותר.
זה התחיל טוב
רובן אמורים מצליח לאט לאט לעצב את מנצ'סטר יונייטד בדמותו, וכבר ניתן לזהות את המוטיבים החוזרים במשחק שלה ללא מאמץ. שמים לב לזה, בין היתר, בבנייה מאחור המתחילה מהשוער ושלושת הבלמים, בשליש ההתקפי כאשר שחקני הקו מחליפים עמדות באופן קבוע עם שאר שחקני ההתקפה, או בלחץ הגבוה שכבר נראה הרבה יותר מתואם. הדברים האלו בלטו גם מול הפטישים אתמול בערב, ויונייטד בקלות הייתה יכולה לרדת להפסקה ביתרון 0:2, אם רק הייתה יותר קטלנית מול השער.
הדיפה גדולה של אלפונס אראולה לבעיטה המסובבת של בריאן אמבומו, יחד עם הצלה הרואית מקו השער של אקס השדים האדומים, ארון וואן-ביסאקה, מנגיחה של ג'ושוע זירקזי, השאירו את התוצאה מאופסת. גם ברונו פרננדש גירד את הקורה, במה שהייתה מחצית התקפית לא רעה של יונייטד.
השדים האדומים המשיכו מאיפה שעצרו כשחזרו מחדר ההלבשה, אך עשו דבר אחד שמיעטו לעשות בחצי הראשון – להעביר את הכדור מהר יותר מצד לצד. במחצית הראשונה הם נטו להתעכב יותר מדי כשצפוף כבר בצד אחד של המגרש, ועד שהחליטו לעבור לצד השני, זה קרה הרבה יותר מדי לאט.
בפעם האחת שעשו זאת כמו שצריך, דרך דיוגו דאלוט וקאסמירו, הכדור מצא מהר מאוד את דרכו חזרה לרגליו של הפורטוגלי, אך הפעם, במצב נהדר מול השער. דאלוט כמובן העלה את יונייטד ליתרון, אך לצערו זאת הייתה אחת מפעולותיו האחרונות במה שהיה משחק טוב מבחינתו – ופה בדיוק מתחילה הבעיה.
עד כאן
עד כאן החלק של ההמתקה. כעת צריך לומר בבירור – ניהול המשחק של רובן אמורים מול ווסטהאם היה לא פחות מגרוע.
בשני המשחקים האחרונים דאלוט הוכיח כי הוא נמצא כמה רמות מעל פטריק דורגו, ודווקא לאחר שהבקיע, אמורים החליף את בן ארצו בדני בן ה-21. מאותו רגע, הצד השמאלי של יונייטד לא היה קיים בהתקפה, וגם בהגנה החלו להיווצר חורים, אותם ג'רוד בואן חשף מספר פעמים.
בנוסף לכך, במשחק החזרה שלו מפציעה היה ניתן להבחין כי מתאוס קוניה פשוט לא עומד בקצב. הפעולות שלו היה מאוחרות, לא מדויקות, והוא לא היווה איום על שער היריבה בשום שלב. כל זה לא עצר את אמורים מלהשאיר אותו על המגרש עד הדקה ה-77. גרוע מכך, מי שפינה את מקומו יחד עם הברזיאלי היה זירקזי, שדווקא נהנה מהופעה טובה כשהצליח לשחזר חלק מהיכולת שלו מהניצחון על פאלאס.
ההולנדי היה חייב להישאר על המגרש, בתור אחד מהאיומים ההתקפיים המרכזיים של יונייטד, שאחזה ביתרון שברירי של רק 0:1. מה שכן היה ניתן לעשות זה לתת לקובי מאינו לעלות במקומו של קאסמירו, שנראה גמור בזמן שהתבקש להשלים 90 דקות בפעם השנייה תוך חמישה ימים.
מי שעלו במקום הצמד היו מייסון מאונט, שהצורך בו הורגש בשלב מוקדם מאוד והוא יכול היה בכיף לעלות במקום קוניה כבר במחצית, ומנואל אוגרטה, שלא תרם דבר בזמנו על המגרש. כבר לא הופתעתי כשאמורים העדיף להחליף בלם בבלם בזמן שיונייטד נואשת למצוא עוד שער, במקום להעלות שחקן כמו מאינו מהספסל. לא ציפיתי למשהו אחר בעקבות כל מה שראיתי ממנו עד אותה נקודה.
מבט במראה
מנצ'סטר יונייטד הייתה בדרך הנכונה אתמול, ושיחקה את אחד המשחקים היותר טובים שלה העונה, עד שאמורים החל לעשות שינויים. הבעיה לא הייתה בשום שלב השיטה או סגנון המשחק, אלא בשחקנים בהם אמורים בחר להעמיד מול הפטישים.
במשחק בו דיוגו דאלוט מצטיין – תן לו לשחק. כנ"ל לגבי זירקזי. אמבומו וקוניה תפסו יום רע? אין שום בעיה להחליף אותם במייסון מאונט (אלוף אירופה לשעבר כן?) או בקובי מאינו, לא צריך להסס.
ההתעקשות הזאת של המאמן ללכת עם השחקנים "שלו", אותם הוא הביא, או שעליהם הוא פשוט סומך יותר מאשר על אחרים, עלולה להיות הרסנית עבורו. זה יתחיל (או ימשיך יותר נכון) כמו אתמול, באיבודי נקודות מיותרים לחלוטין, אך עלול להתסיים בכך שבנוסף לתוצאות המאכזבות – חצי מהסגל שלו יהיה משוכנע כי הוא לא מאמין בהם.
אמורים, שחזר פעם אחר פעם מאז שהגיע למועדון על כך שהוא יודע להיות מספיק קשה עם עצמו ועם הקבוצה, צריך להסתכל טוב טוב במראה, ולומר לעצמו: "זה עליי".
מה דעתך על הכתבה?