מנצ'סטר יונייטד ספגה לא מעט ביקורת על הכישלונות החוזרים ברכישת שחקנים ועל ההוצאות הכספיות הגבוהות שלה בעשור האחרון, אך אפילו יותר מדאיג היה הקושי לשמור על כישרונות שכבר היו בסגל. כפי שנכתב ב"מירור", במשך שנים רבות המועדון "נפל בפח של השם האופנתי ביבשת והתעלם מהשחקנים הפחות נוצצים שכבר היו לו, חלקם אף גדלו בקבוצה".
אמש (ראשון), בפעם החמישית בקריירה שלו מול יונייטד, דני וולבק כבש מול השדים האדומים והעיף אותם מהגביע האנגלי, כשהוא חוגג באצטדיון אותו כינה פעם כביתו. וולבק הוא דוגמה בולטת לשחקנים שמצאו הצלחה מחוץ לאולד טראפורד. ב-2014 הוא נמכר לארסנל, וכבש באולד טראפורד מספר פעמים מאז.
סקוט מקטומיניי מצטרף גם הוא לרשימת השחקנים שיונייטד פספסה את הערך שלהם. הקשר, שזכה בתואר השחקן המצטיין של הסרייה A בעונה שעברה, והיה אולי בשיאו בעונתו האחרונה במועדון האנגלי, שיחק לאורך זמן בעמדה הגנתית יותר, אך תחת אריק טן האח הוכיח תיאבון מרשים לשערים וכבש עשרה שערים. עם זאת, זה לא הספיק כדי להשאיר אותו בסגל, ונאפולי רכשה אותו ב‑25 מיליון ליש"ט בלבד. בתוך שנה בלבד הפך מקטומיניי לאלוף איטליה ולאייקון בעיר, בעוד ביונייטד נראה כי לא הצליחו להבין את הפוטנציאל האמיתי שלו.
גם השמות הגדולים לא תמיד הצליחו במועדון: לוקאקו, שכונה לא פעם "החלוץ שהמועדון לא ידע לנצל", נמכר מיד על ידי סולשיאר למרות שהחזיק במספרים מרשימים אחרי התקופה ביונייטד. וולבק, לוקאקו וגם שחקנים נוספים כמו דה חאה ודי מריה מראים כיצד החלטות פזיזות עלולות לעלות ביוקר.
לדוגמה, דין הנדרסון, שהיה במועדון מגיל צעיר, נתקל בקשיים לקבל את התפקיד כשוער הראשון ביונייטד. הנדרסון, שזכה להזדמנויות מועטות בלבד, בסופו של דבר עזב לקריסטל פאלאס, שם מצא את עצמו כשוער הפותח והצטיין, כולל הצלת פנדל בגמר הגביע האנגלי, בעוד שיונייטד ממשיכה להתמודד עם חוסר יציבות בעמדת השוער הראשי שלה.
די מריה, שהגיע מריאל מדריד לאחר הופעת שיא בגמר ליגת האלופות, לא הצליח להטביע את חותמו במועדון ונשלח לפריז סן ז'רמן, שם הפך שוב לכוכב וזכה בגביע העולם עם ארגנטינה. כישרון נוסף שהשדים האדומים לא הצליחו לנצל, וב"מירור" נכתב: "האופן שבו יונייטד לא מצאה דרך לנצל את הכישרון האדיר שלו חורג מהבנה של רבים".
בסופו של דבר, המסקנה ברורה: בין אם מדובר בשמות נוצצים מבחוץ ובין אם בכישרון שגדל במועדון – יונייטד שילמה מחיר על חוסר היכולת להעריך ולשמר את השחקנים שלה. כאמור במקור: "וולבק ממשיך להיות דוגמה לכך שיונייטד לא צריכה להביא שחקנים מבחוץ תוך שהיא מזלזלת בכישרון הקיים בסגל".
מה דעתך על הכתבה?