אמיליאנו ויויאנו סיפק ריאיון כן ל"גאזטה דלו ספורט", שבו חזר לרגעים הגדולים – וגם לכישלונות – בקריירה הארוכה שלו. שוער העבר האיטלקי דיבר בפתיחות על החרטות, הבחירות מהבטן, היחסים עם מאמנים, וגם על אפיזודות קיצוניות מחוץ למגרש – כולל אחת בלתי נשכחת מתקופתו בארסנל.
"לא לנסוע ליורו 2012 היה מכה קשה", הודה. "אבל החרטה הכי גדולה שלי היא העזיבה של אינטר. עזבתי דווקא בעונה האחרונה של ז'וליו סזאר, כשהמועדון כבר הסתכל קדימה. לא האמנתי להם – וזו הייתה אחת הטעויות הגדולות שלי".
ויויאנו לא הסתיר שהאופי שלו פגע בו לא פעם: "תמיד דיברתי בלי פילטר. גם כשצדקתי, יצאתי לא נכון – וזה עלה לי בקריירה. בכדורגל האיטלקי שמועות הורסות אותך. תסתכל על רוברטו דה זרבי – לפעמים התדמית חשובה יותר מהאדם".
עם זאת, הוא סיפר על קשרים עמוקים עם מאמנים שהבינו אותו באמת: "עם סינישה מיכאילוביץ' הייתי מוכן לעשות הכול. פעם הגעתי לאימון בלי לישון, ביקשתי לא להתאמן – והוא שלח אותי הביתה. למחרת אמר לי: ‘אם היית מתרץ – לא היית רואה דשא עד סוף העונה'".
גם על דרכו המקצועית היה ביקורתי: "התאמנתי אולי ב-20 אחוז. היה לי יתרון פיזי מטורף, הכול בא לי קל – אבל בסוף אתה משלם על זה".
ויויאנו שיחק במדי מועדוני פאר – ארסנל, ספורטינג ליסבון ואינטר – אך לא שיחק אפילו דקה אחת במשחק רשמי למרות שהיה שוער מחליף בנבחרת איטליה ואף רשם הופעות. על התקופה בלונדון סיפק אנקדוטה קיצונית: "לא הייתי בסגל לאברטון מול ארסנל, יצאתי לבלות, שתיתי חצי בקבוק וודקה. באמצע הלילה קיבלתי הודעה שאני צריך להגיע למשחק. כשהגעתי לחדר ההלבשה, סנטי קאסורלה אמר לי: ‘אתה מסריח מאלכוהול'. חשבתי שאם אני נכנס – הקריירה נגמרת".
גם בנבחרת איטליה הוא מרגיש שיכול היה להשיג יותר: "שיחקתי רק שש פעמים. היה שם ג'יאנלואיג'י בופון, אבל אחריו הייתי צריך להיות שם יותר. זה לא קרה – באשמה שלי". הוא הגן גם על מריו באלוטלי: "בחדר ההלבשה הוא לא יצר בעיות. הוא בחור עם ערכים".
על אהבתו לפיורנטינה דיבר בהתרגשות: "אם אתה אוהד אמיתי, הזמן לא משנה. בשבילי זה היה חלום חיים. היו יכולות להתקשר גם ריאל מדריד וגם מנצ'סטר יונייטד – הייתי הולך לפיורנטינה".
כיום, בגיל 40, הוא שוקל עתיד כמאמן – אבל מהסס: "זה עולם שדורש הכול. תראה את כריסטיאן קיבו או את דה זרבי – זה שואב אותך. אולי בעתיד, מי יודע".
מה דעתך על הכתבה?