ביקום מקביל, ויקטור אוסימן כנראה היה לובש את חולצת יובנטוס ומתאמן שוב תחת לוצ'יאנו ספאלטי. במציאות, 531 ימים אחרי שעזב את איטליה לטובת איסטנבול, חלוץ גלאטסראיי יפגוש הערב (שלישי) את הביאנקונרי בפלייאוף ליגת האלופות – ודיבר בריאיון ל"גאזטה" על העזיבה הכואבת מנאפולי, על הסרטון בטיקטוק ששבר לדבריו הכל, ועל השיחה שקיבל מיובה: "כן, בדיוק כפי שיכולתי להיות בשני מועדונים בכירים אחרים בסרייה A היום. לפני שהמשא ומתן עם גלאטסראיי התחיל, ג'ונטולי התקשר אליי כדי שיביא אותי ליובה. וכשיובה מתקשרת אליך, בלי קשר להכל, אתה צריך לשבת ולהקשיב".
החלוץ הניגרי סיפר על המעבר לטורקיה: "מצאתי מועדון ועיר שאני אוהב, אולי זה היה מזל. ברגע שמגיעים לאיסטנבול, מבינים למה כל מי ששיחק כאן התאהב בקבוצה ובאנשים. מעולם לא חוויתי דבר כזה". לדבריו, המועדון חושב בגדול: "אנחנו מנסים לצמוח ברמה הבינלאומית. החתמנו שחקנים אחרים ברמה הגבוהה ביותר, ואנחנו שואפים להצליח בליגת האלופות. אנחנו כוח מבוסס בטורקיה, אבל עכשיו אנחנו רוצים להטביע את חותמנו באירופה".
הקרע עם נאפולי, לדברי אוסימן, החל לאחר סרטון שפורסם בטיקטוק על ידי החשבון הרשמי של המועדון בעקבות החמצת פנדל נגד בולוניה: "אחרי שנאפולי פרסמה את הסרטון הזה בטיקטוק, משהו בהחלט נשבר. כל אחד יכול להחמיץ פנדל. נאפולי עשתה את זה רק לי, וגם עם רמיזות מסוימות. הייתי קורבן לעלבונות גזעניים, וקיבלתי את ההחלטה שלי: רציתי לעזוב". החלוץ הוסיף כי מחק את תמונותיו במדי נאפולי וכי "הם ניצלו את ההזדמנות להסית את האוהדים נגדי. הבת שלי, בשבילי, היא יותר נפוליטנית מאשר ניגרית".
אוסימן חשף גם את השבר ביחסים עם ההנהלה: "היה לנו הסכם ג'נטלמני שאוכל לעזוב בקיץ שלאחר מכן, אבל הצד השני לא עמד בהבטחתו במלואה. הם ניסו לשלוח אותי לכל מיני מקומות, והתייחסו אליי כמו לכלב. אני לא בובה. אף אחד מעולם לא התנצל בפומבי על מה שקרה. היו שמועות שאיחרתי למגרש, שרבתי עם חבריי לקבוצה – הכל שקרים. אני מרחם על האוהדים, אבל אני מבין ומעריץ אותם: הם תמיד אוהדים את המועדון. עבורם, נאפולי היא במקום הראשון".
לקראת המשחק מול יובה והמפגש המחודש מול ספאלטי, אמר החלוץ הניגרי: "יהיה מרגש להתמודד מול מועדון צמרת. אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות מוסחים, כי כל טעות נגדם יכולה להיות יקרה מאוד". אוסימן הוסיף על ספאלטי: "אנשים אמרו שרבנו, אבל זה לא היה נכון: אני מכבד אותו מאוד. הוא ישן חודשים במרכז האימונים של נאפולי, עבד יום ולילה כדי לשכנע אותנו שאנחנו יכולים לזכות בסקודטו. הוא ציפה להרבה, אבל הוא נתן לך כל כך הרבה. מאמנים מסוימים עוזרים לך לצמוח קודם כאדם ואז ככדורגלן".
כשנשאל על מעמדו כיום, השיב כוכב גלאטסראיי בביטחון: "אני לא אוהב לעשות השוואות, אבל אני יודע שאני בין החלוצים המרכזיים הטובים ביותר בסביבה. אם אני לא מספר אחת, אני מספר שתיים. או, במקרה הרע, מספר שלוש".
מה דעתך על הכתבה?