כשמדברים היום על זה רוברטו, אי אפשר להתעלם מהכושר הגופני יוצא הדופן שלו. הברזילאי בן ה-51 נראה כמעט בדיוק כפי שנראה בתקופתו כשחקן פעיל, קריירה שנמשכה עד גיל 43. חיים שלמים שהוקדשו כמעט לחלוטין לטיפוח עצמי – או לפחות כך זה נראה כיום. שחקן העבר הברזילאי, שכיום משמש גם כמרצה ומעביר תכנים מעולמות הספורט והחיים הבריאים, התראיין ל-"Abre Aspas" של Globo Esporte וחזר לכמה מהרגעים המשמעותיים בקריירה שלו, תוך שהוא מדגיש את החשיבות של שמירה על הגוף בדרך לכל מה שהשיג על המגרש.
זה רוברטו, שגם הודה בעבר ב"עצב" שחש לאחר שלא זומן לסגל נבחרת ברזיל למונדיאל 2002, סיפר כי נקודת המפנה המרכזית בקריירה שלו הגיעה דווקא בתקופה הלא פשוטה בריאל מדריד. "נכשלתי, חזרתי, ואז חזרתי שוב, כי לא הייתי מוכן. הגעתי לאחד המועדונים הגדולים בעולם לא מוכן – לא מנטלית ולא טקטית. היו שם רק מכוניות יוקרה. בחדר ההלבשה כולם היו בחליפות, ואני הגעתי בבגדים פשוטים. רוברטו קרלוס צחק ואמר שיחשבו שבאתי לצבוע את חדר ההלבשה", סיפר. לדבריו, פרננדו רדונדו ופרננדו היירו שימשו עבורו מקור השראה בתקופתו במועדון.
הקשיים שחווה בגיל 22 הותירו אותו, לדבריו, "בהלם" מול הכדורגל האירופי. "האינטנסיביות הייתה שונה. לא הצלחתי לעמוד בקצב… בגלל זה שחררתי וחזרתי", הודה. גם קשיי השפה – כשהוא לא דיבר ספרדית או אנגלית – רק החמירו את המצב, אך לטענתו מי שהשפיעו יותר מכל על הירידה ביכולתו היו דווקא משחקי הווידאו.
"זה פגע בי מאוד. הייתי צעיר, נשוי טרי, וקניתי פלייסטיישן. הייתי משחק עד השעות הקטנות של הלילה, אוכל לא טוב וישן מעט. היכולת שלי ירדה ועליתי במשקל. זו הייתה הפעם היחידה בקריירה שבה לא הייתי בכושר הפיזי הטוב ביותר שלי", סיפר. "היום ההסחות שונות – רשתות חברתיות, חשיפה תקשורתית. אם ספורטאי לא מרוכז, הוא נשאר מאחור".
זה רוברטו אף הודה כי פיתח באותה תקופה סוג של "אובססיה" לסיים את המשחק Crash Bandicoot, חוויה שלדבריו שינתה אותו לחלוטין. מאותו רגע החליט להיפטר מהסחות דעת אחרות ולהתאים את עצמו לדרישות הכדורגל המודרני. "הצלחתי לשחק לאורך שלושה דורות כי ידעתי להסתגל. כשהבנתי שהכדורגל הפך ליותר פיזי, התחלתי להשקיע יותר בעצמי. חזרתי לברזיל ב-2006 כדי לשחק בסנטוס בשיאי. אחר כך חזרתי לבאיירן בגיל 35. החזרה הזו הייתה קריטית לאריכות הימים שלי", הסביר.
לדבריו, ההשקעה בתזונה, התאוששות וטיפול יומיומי בגוף היא זו שאפשרה לו להאריך את הקריירה. "הבנתי שהגוף שלי הוא כלי העבודה שלי. התחלתי להתייחס אליו כמו למכונה שזקוקה לתחזוקה יומיומית. זה האריך את הקריירה שלי", אמר.
למרות שלא היה אובססיבי למראה החיצוני שלו, אך הקפיד להתאמן מדי יום, זה רוברטו סיים את הקריירה שלו ב-2017 כשחקן פלמייראס. כיום, בהרצאות ובשיחות שהוא מעביר, הוא מנסה להעביר הלאה את כל מה שחווה ככדורגלן – השינוי שעבר, התהליכים שלמד וההישגים שהשיג. "תמיד לקחתי על עצמי תפקיד מנהיגותי… והגישה הזו מאפשרת לי היום לחלוק את הלקחים האלה עם אחרים", סיכם בראיון לתקשורת הברזילאית.
מה דעתך על הכתבה?