"הייתי בדיוק במקום של שחקניות נבחרת איראן, הלב שלי איתן"

חלידה פופאל, כדורגלנית אפגנית לשעבר שחיה כיום בגלות, הביעה תמיכה עמוקה בשחקניות נבחרת הנשים של איראן, שסירבו לשיר את ההמנון הלאומי לפני משחקן מול דרום קוריאה בגביע אסיה. "הלב שלי איתן", אמרה, והסבירה כי היא מזהה היטב את מצוקתן. פופאל נאלצה לעזוב את אפגניסטן כבר ב-2011, לאחר שחייה הועמדו בסכנה בשל פעילותה למען נבחרת הנשים והמאבק שניהלה למען זכויות שחקניות במדינה.

פופאל סיפרה כי עברה בעצמה הליך מקלט קשה, ללא פינוי או סיוע ממשלתי ישיר. מנגד, כאשר סייעה בפינוי נבחרת הנשים של אפגניסטן לאחר חזרת הטליבאן לשלטון ב-2021, היא ראתה כיצד ממשלת אוסטרליה "הפגינה מנהיגות" והעניקה לשחקניות הגנה מהירה. לדבריה, כעת נעשה ניסיון דומה גם עם שחקניות איראן שביקשו מקלט. היא הדגישה כי עצם העובדה שחמש שחקניות הסירו את החיג'אב מיד לאחר מכן, מעידה עד כמה מדובר בצעד "משנה חיים".

הכדורגלנית לשעבר הבהירה כי מדובר במחאה טבעית של נשים שחיו שנים תחת דיכוי. "זה לא עניין של מנהיג, אלא של אידיאולוגיה", אמרה, בהתייחסה למצב באיראן. לדבריה, השחקניות "ניסו לעמוד על זכותן האנושית לא לתמוך בממשלה", אך ציינה כי למחאה כזו תמיד יש מחיר. היא הזכירה כי כאשר ברחה מאפגניסטן, השלטון רדף גם אחרי משפחתה וחבריה, והזהירה כי "המשפחות תמיד נמצאות תחת האיום הגדול ביותר".

פופאל מתחה ביקורת חריפה על הגופים המנהלים בכדורגל. "לא ראיתי שום דבר מהכדורגל, לא מה-AFC ולא מפיפ"א", אמרה. לטענתה, שחקניות איראן היו באוסטרליה, ולכן היו זכאיות להגנה ולסיוע מבלי "לברוח מהדלת האחורית של מלון". לדבריה, האחריות של ה-AFC ופיפ"א היא להבטיח לשחקניות אפשרות לקבל מידע על זכויותיהן ולנהל שיח בטוח, בלי חשש מהתאחדות הכדורגל האיראנית.

לסיום, פופאל חידדה את המסר: "כדורגל ופוליטיקה תמיד היו יחד". מבחינתה, לשחקניות יש פלטפורמה, ויחד איתה גם אחריות לעמוד מול משטרים מדכאים. "עבורנו, זה יותר ממשחק. תמיד היה לזה מחיר", אמרה. לדבריה, גם שחקניות איראן ניצלו את הרגע שלהן לעמוד על זכויותיהן, "אבל גם עבורן זה לא יהיה חף ממחיר".