הכדורגל האיטלקי ממשיך להידרדר, ואי ההעפלה למונדיאל בפעם השלישית ברציפות נתפסת כ"מכה סופית" למערכת שזקוקה לשינוי עמוק. בתקשורת האיטלקית התייחסו לצורך ברפורמות רחבות, לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינת תשתיות, כשברקע עומדת גם סכנה ממשית לפגיעה באירוח יורו 2032.
איטליה אמורה לארח את הטורניר יחד עם טורקיה, אך הפערים בתשתיות בין המדינות בולטים במיוחד. בעוד הטורקים השקיעו בשנים האחרונות באצטדיונים מודרניים, באיטליה המצב תקוע: נכון לעכשיו, רק אליאנץ סטדיום של יובנטוס נחשב מתאים לדרישות אופ"א.
רוב הפרויקטים הגדולים – כולל אצטדיונים חדשים למילאן, אינטר, רומא ולאציו – נמצאים עדיין בשלבי תכנון בלבד, מבלי שהחלה בנייה בפועל. גם מועדונים כמו אודינזה, אטאלנטה וססואולו מחזיקים באצטדיונים בבעלותם, אך זה רחוק מלהספיק כדי לעמוד בדרישות של לפחות חמישה מתקנים ראויים.
המצב מדאיג עד כדי כך שנשיא אופ"א, אלכסנדר צ'פרין, הזהיר: "יש לכם מהתשתיות הגרועות באירופה. אם הן לא יהיו מוכנות – הטורניר לא ייערך באיטליה". המשמעות: תרחיש שבו טורקיה תהפוך למארחת היחידה אינו מופרך. לכן, האזורי עלולים להגיע למצב שבו הכרטיס ליורו 2032 יילקח והם ייאלצו לקחת חלק בטורניר המוקדמות.
כדי לעמוד בלוחות הזמנים, הערים המועמדות חייבות להציג עד הקיץ הקרוב הוכחות להתקדמות, כאשר הבנייה עצמה אמורה להתחיל עד מרץ 2027. מדובר במרוץ נגד הזמן, המלווה גם במאבק בין ההתאחדות לממשלה סביב מימון ותמריצים כלכליים – כולל הכנסות מהימורי ספורט והקמת קרנות השקעה.
שר הספורט כבר הודיע על מינוי נציב מיוחד לפרויקט, שאמור להבטיח הקמה של לפחות חמישה אצטדיונים העומדים בדרישות אופ"א. אך נכון לעכשיו, הדרך לשם נראית ארוכה – והכדורגל האיטלקי ניצב בפני אחת התקופות המאתגרות בתולדותיו.
מה דעתך על הכתבה?