הכדורגל המקסיקני עשיר בהיסטוריה, תשוקה ומיסטיקה, ובאופן לא מפתיע – גם בפולקלור אלים ומאיים למדי. מקסיקו היא מדינה דתית מאוד; 90% מהמקסיקנים מזהים עצמם כנוצרים מאמינים, ורבים משלבים באמונתם אלמנטים מסורתיים ששורשיהם עוד בתרבות האצטקית. רוב האוכלוסייה מוגדרת כ"מסטיזו" (Mestizo), מונח המתאר מוצא אתני מעורב אירופאי-מקומי. השילוב הזה בין דתיות עזה, שורשים עתיקים ועולם פשע שפורח במדינה כבר למעלה ממאה שנה, הוליד סיפורים מזעזעים ומשונים סביב ענף הספורט הפופולרי במדינה.
האגדה האורבנית הבולטת ביותר בכדורגל המקסיקני קשורה לבניית אצטדיון אצטקה האייקוני בתחילת שנות ה-60'. על פי המיתוס, מספר פועלי בניין נקברו בחיים בתוך עמודי הבטון העצומים של המבנה. לפי האגדה, האדריכלים והפועלים כרתו ברית אפלה שדרשה קורבן אדם כדי להבטיח שהאצטדיון העצום לעולם לא יקרוס. כדי למנוע חקירות משטרתיות, נבחרו כביכול פועלים נטולי משפחות, כך שאיש לא ידווח על היעדרותם. למרות שאין כל ראיה היסטורית התומכת בסיפור, שנראה כווריאציה למיתוסים אדריכליים נפוצים בתרבויות שונות, בעולם הכדורגל המקומי מתייחסים לדברים ברצינות רבה.
ישנם עוד סיפורים אפלים ועל-טבעיים רבים. אחת האגדות המוכרות היא על "רוחות הרפאים של קרוס אסול", מועדון היסטורי שזכה לשם של "לוזר" כרוני. בצורת אליפויות שנמשכה 23 שנים הולידה שמועות על כך שמתקן האימונים שלהם, "לה נוריה" (La Noria), הממוקם סמוך לבית הקברות שילוטפק במקסיקו סיטי, רדוף. מאבטחים ושחקנים דיווחו לאורך השנים על רוח רפאים של ילדה קטנה הלבושה בלבן ומשוטטת במקום בלילה. האוהדים, מצדם, נטו להאשים את אותן רוחות בהפסדים כואבים ברגעים המכריעים.
קללה נוספת משויכת לאצטדיון קורחידורה בקרטארו. לפי השמועות, המתקן נבנה ישירות על גבי בית קברות ישן, וגזר דין של כישלון מרחף על כל קבוצה שקובעת בו את ביתה. האוהדים מצביעים על שורה של מועדונים ששיחקו שם – ביניהם קובראס, פומאס ואטלנטה – שסבלו מירידות ליגה פתאומיות, חורבן כלכלי או היעלמות מוחלטת ממפת הכדורגל. באצטדיון נרשמו גם אירועי אלימות קשים, אך אלו כנראה קשורים פחות למיסטיקה ויותר לפשע המאורגן. האצטדיון, שנבנה עבור מונדיאל 1986, סבל מכשלי אבטחה קשים, ודיווחים שונים קשרו את אותם כשלים למעורבות גורמים פליליים בבנייה ובניהול המקום.
גם הנבחרת הלאומית אינה חסינה, ואוהדים רבים מאמינים ב"קללת המשחק החמישי" (La Maldición del Quinto Partido). מקסיקו כמעט מעולם לא מתקשה להעפיל למונדיאל ואף עוברת בדרך כלל את שלב הבתים, אך בין השנים 1994 ל-2018 היא הודחה פעם אחר פעם בשלב שמינית הגמר. ההגעה לרבע הגמר – המהווה את "המשחק החמישי" החמקמק – הפכה למשוכה פסיכולוגית עצומה ולאובססיה לאומית. הפעמים היחידות שבהן הצליחו המקסיקנים להגיע למעמד זה היו ב-1970 וב-1986, שני הטורנירים שנערכו על אדמתם. כעת, התקווה הגדולה היא שבמונדיאל 2026 הקללה סוף סוף תוסר.
היום מציינים במקסיקו את ה"סינקו דה מאיו" (החמישי במאי), חג המציין את הניצחון על צרפת בקרב פואבלה ב-1862. למרות הטעות הנפוצה, אין מדובר ביום העצמאות (שנחגג בספטמבר), אלא פשוט בעוד סיבה למסיבה במדינה רוויית חגים לאומיים. כמו הכדורגל המקומי, גם החג הזה הוא שילוב מושלם של פולקלור, היסטוריה ומיסטיקה.
מה דעתך על הכתבה?