סטיבן "קיקי" ראמוס הפך לאחרונה לאחת הדמויות המסקרנות בכדורגל הארגנטינאי. שחקן הכנף של ולס סארספילד, שנולד בהאיטי בשנת 2009 ואומץ על ידי משפחה ארגנטינאית לפני שקיבל אזרחות במדינה, זומן לנבחרת ארגנטינה עד גיל 17 של דייגו פלאסנטה. הזימון שלו עורר עניין רב גם מחוץ לארגנטינה, לא רק בשל סיפור חייו יוצא הדופן, אלא גם משום שהוא שחקן כהה עור – מחזה נדיר יחסית בכדורגל הארגנטינאי, שבו סוגיית הייצוג והמגוון מעוררת לאורך השנים דיון ציבורי.
בריאיון ל"רדיו לה רד", ראמוס התייחס בין היתר לשאלת הגזענות ולחוויה האישית שלו במדינה שבה גדל: "מאז שהייתי בארגנטינה אף פעם לא הרגשתי מופלה. אף פעם לא הרגשתי שונה מאחרים. אני מרגיש שכל מה שאומרים על כך שארגנטינה היא גזענית זה פשוט שטויות. ארגנטינה היא מדינה יפה".
ראמוס, שכבש לאחרונה במשחק ידידות בין נבחרת ארגנטינה עד גיל 17 לאקוודור שהסתיים ב-1:1, סיפר גם על הרגע שבו גילה שזומן לראשונה לנבחרת הצעירה: "הייתי בשיעור מתמטיקה מקוון כשקיבלתי הודעה מהמאמן הגופני שלי בוולס. היה כתוב 'ברכות', אבל לא פתחתי אותה כי הייתי מרוכז בשיעור".
"התחילו להגיע הרבה הודעות מהחברים שלי, וכשפתחתי את ההודעה מהמאמן ראיתי שכתוב שם 'AFA' (התאחדות הכדורגל הארגנטינאית). בהתחלה קראתי את זה לא נכון, אבל אז לא הצלחתי להאמין. עצרתי את השיעור ורצתי לספר להורים שלי", הוסיף.
הסיפור האישי של ראמוס כולל גם את רעידת האדמה הקשה שפגעה בהאיטי בשנת 2010. "לפני זה כבר השלימו את כל המסמכים. כשרעידת האדמה התרחשה עדיין הייתי בבית היתומים, אבל למזלי הייתי אחד הילדים ששרדו", סיפר.
הוריו הגיעו בהמשך לארגנטינה יחד איתו ועם שלושה ילדים נוספים מהאיטי, שאותם לא הכירו קודם לכן. "כשהתבגרתי קצת יותר, הצלחתי להבין את הסיפור בצורה טובה יותר, אבל אני מאוד אסיר תודה להורים שלי על מה שהם עשו עבורי ועבור האחים שלי", אמר.
לסיום סיפר ראמוס כי למרות שמעולם לא חזר למולדתו, הוא לא שולל ביקור בעתיד: "מעולם לא הייתי בהאיטי. היום אני שמח עם החיים שיש לי כאן בארגנטינה. אפילו לא חשבתי על לחזור, אבל אולי כשאהיה מבוגר יותר זה יעניין אותי".
מה דעתך על הכתבה?