ג'יאנלואיג'י בופון, שוער העבר האגדי של נבחרת איטליה, העניק היום (ראשון) ריאיון מקיף ל"גאזטה דלו ספורט", לראשונה מאז שעזב את ההתאחדות האיטלקית – וסיפק שורת אמירות חריפות על מצבה של הנבחרת.
בין היתר, בופון הבהיר כי אילו ההחלטה הייתה בידיו, היה ממנה את אנטוניו קונטה למאמן: "מנצ'יני עדיין מאמן מצוין מבחינה מקצועית, אבל הייתי מעדיף פרופיל אחר. ראניירי הוא ערובה להצלחה. הכדורגל שלנו לא מפתח שחקנים צעירים ונשאר מאחור – הגיע הזמן לשינוי אמיתי".
שוער העבר התייחס גם למנצ'יני, שהודה לאחרונה כי טעה, ואמר: "האיטלקים והשחקנים צריכים להגיב". עם זאת, בופון הבהיר כי מבחינה מקצועית הוא עדיין מעריך את המאמן: "אם הייתי בפריז סן ז'רמן, באיירן מינכן, ריאל מדריד, יובנטוס או כל מועדון גדול אחר, בהחלט הייתי שוקל אותו".
"אתה מדבר עם מישהו שירד עם יובנטוס לסרייה B וקיצץ חצי מיליון יורו מהשכר שלו, רק מתוך תחושת שייכות", הדגיש שוער העבר בפרספקטיבה על נאמנותו.
בופון התייחס גם לסערה סביב אנדראה פירלו וטען כי "הנאום שלו באתר רוסי היה ניסיון פוליטי מגושם ולא מוצלח להציג אותו כמי שאינו ראוי". לדבריו, הוא שמח שפירלו לא נכנס למסלול שהיה עלול להיות קשה עבורו, והוסיף כי למרות הכול, "אנחנו חייבים לאהוב את איטליה באותה תשוקה נוקשה של גולה בארצו".
כשנשאל איך דברים היו נראים אם גווארדיולה היה מתמנה למאמן הנבחרת, השיב שוער העבר: "עצם השם שלו היה מעניק לנו דחיפה, והיינו זקוקים לה. אבל גם איתו לא הייתה שום ודאות להצלחה. הוא המאמן הגדול ביותר ב-30 השנים האחרונות, אבל הוא אימן רק קבוצות. הנבחרת היא סיפור אחר".
בהמשך, בופון פרס את החזון שלו אילו שימש כמנהל מקצועי: "הייתי מציע יעד ברור – להעפיל למונדיאל בעוד ארבע שנים. על בסיס זה הייתי בוחר קודם כל בקונטה". לדבריו, הבעיה היא שלא בונים פרויקט אמיתי: "לעיתים קרובות מדי אני שומע ש'זה האיש הנכון' בלי הסבר אמיתי. קודם צריך פרויקט, ורק אחר כך את האדם שמתאים לו".
"במשך שנים אני שומע הרבה מילים, אבל אף אחת מהן לא הופכת לפרויקט בר-קיימא. מבחינתי, הדבר הראשון הוא לגבש רעיון, להניח אותו על השולחן ולדון בו כדי להבין אם הוא נכון. בשלוש השנים האחרונות עם גרבינה הצענו וקידמנו כמה רעיונות, כמו פרויקט עד גיל 14 והרעיון לעבוד במסגרת מאמן פדרלי", הוסיף שוער העבר.
לקראת סיום הריאיון, בופון מתח ביקורת גם על מצבו של הכדורגל האיטלקי: "פעם היינו הליגה המובילה בעולם והכוכבים שיחקו אצלנו. היום אנחנו אולי רק הליגה החמישית בטיבה באירופה, אבל הלחצים נשארו אותם לחצים – מאמנים שנלחמים על התפקיד שלהם בכל שבוע ואוהדים שלא סולחים. הפכנו לליגת מעבר. המועדונים הגדולים שולחים אלינו שחקנים כדי שיתפתחו, ובכל זאת אין מקום לצעירים האיטלקים".
"יש לנו שחקנים טובים מאוד, גם בפרמיירליג. אנחנו פשוט מסרבים להבין שב-20 השנים האחרונות הכדורגל השתנה לחלוטין. היום אפשר להפסיד לבוסניה בפנדלים, בדיוק כפי שגרמניה מפסידה לאקוודור ולפרגוואי, או ספרד מסיימת ב-0:0 מול כף ורדה. 'אנחנו איטליה' זו אמירה יפה, ותמיד נהיה איטליה כי אי אפשר למחוק את ההיסטוריה, אבל האחרים למדו להיות כמונו – או אפילו טובים יותר", סיכם שוער העבר.
מה דעתך על הכתבה?