ב-2015, שער נגיחה של המגן הימני הסרבי והקשוח למדי של צ'לסי, רניסלב איבנוביץ' הוביל את הקבוצה מלונדון לגמר גביע הליגה. לאורך המשחק, איבנוביץ' שיחק עם כף רגל מדממת ממכה שספג מוקדם יותר במשחק. ז'וזה מוריניו, מאמן צ'לסי בזמנו, שיבח את המגן הקשוח על ההקרבה, ביקש ממנו את הנעל ספוגת הדם ודרש מאנשי המועדון "לשלוח את הנעל לאקדמיה כדי שהילדים יראו איך מתנהג ווינר".
זו ממש לא הפעם הראשונה שמוריניו שיבח את שחקניו על כך ששיחקו פצועים. העניין הוא שהוא לא רק שיבח אותם – הוא היה מתעלם משחקנים פצועים שלדעתו לא היו פצועים מספיק והעדיפו לא לשחק. זה גרם לחלקם לדרוש לקבל זריקה ולהתאמן ולשחק על איבר פצוע. תחתיו, שחקנים היו עולים למגרש עם פציעות והיו עושים לעצמם נזקים בלתי הפיכים. זה ממש היה חלק מהשטיק שלו כמאמן.
זה גם היה חלק מטיפוח "מנטליות המצור" שהיה מייצר בכל מקום שהגיע אליו. אנחנו נגד כל העולם. הוא היה תופס את השחקנים וגורם להם להאמין שאם הם יעשו מה שהוא אומר, הם ינצחו את כל העולם. ולכן שחקנים רבים גם היו מוכנים "לרוץ דרך קיר" עבורו, כפי שג'ון טרי תיאר זאת יותר מפעם אחת בחייו. "הייתי מוכן לרדת מכר הדשא רק בתוך ארון מתים", אמר ג'ון טרי בסדרה התיעודית שהופקה בנטפליקס לכבוד חזרתו של ז'וזה מוריניו לריאל מדריד.
העניין הוא שברגע שלא מנצחים, מאמן שדורש ממך לשחק פצוע, לרוץ דרך קיר עבורו, מייצר "מנטליות של מצור" ועושה עוד כל מיני דברים שאתה לא באמת רוצה שהבוס שלך יעשה – משהו מה"קסם" נעלם. וכך ההתנהגויות של מאמן קשוח פשוט הופכות ל"מיושנות" ופשוט לא יעילות.
It could have all been so different. José Mourinho says he agreed to replace Sir Alex Ferguson when he left Manchester United in 2013.
— Netflix UK & Ireland (@NetflixUK) August 10, 2026
Watch all three episodes of MOURINHO on Netflix from tomorrow. pic.twitter.com/gLtnLT0GoL
למשל, כאשר היה בבנפיקה לאחרונה, ז'וזה מוריניו לקח את שחקניו לישון במתחם האימונים של הקבוצה לאחר שהפסידו לבראגה בחצי גמר גביע הליגה. בנפיקה הפסידה 3:1 במשחק וסיימה אותו ב-10 שחקנים. אחרי המשחק מוריניו רתח. "השחקנים יישנו בסיישאל (בסיס האימונים של הקבוצה), ביום חמישי יש אימון, ויום לאחר מכן יש אימון", אמר מוריניו במסיבת עיתונאים. "כשנגיע לסיישאל כולם ילכו לחדרים שלהם. אני מקווה שהשחקנים יישנו טוב כמוני – שזה אומר לא לישון בכלל. זה מה שאני מאחל להם. שלא יישנו ובמקום זאת יחשבו הרבה, בדיוק כפי שאני מתכוון לחשוב".
השחקנים לא רצו להפסיד 3:1 לבראגה, סביר להניח. ועוד סביר להניח שהם חשבו על ההפסד שלהם גם בלי שהכריחו אותם להגיע לבסיס האימונים כאילו הם חיילים בלי משפחות, ילדים או חברים. ועוד יותר סביר להניח שההתנהלות של מוריניו, שזרקה עליהם את כל האחריות להפסד בעצם, די פגעה בכמה שחקנים של בנפיקה. בקיצור, השורה התחתונה היא שהשיטה וההתנהלות של מוריניו לא עבדו בבנפיקה ולא עבדו כמעט בשום מקום כבר יותר מעשור.
אם פעם מוריניו הגיע לחדר הלבשה, הציג אימונים מתקדמים, בשיטה שהומצאה על ידי הפרופסור לכדורגל ויטור פראדה ושיפרה את השחקנים בצורה נראית לעין, אז היום מוריניו כבר לא מגיע עם החדשנות הזו (כולם אימצו את סוג האימונים שלו ואף שיפרו אותם), והדרישות שלו מהשחקנים נראות, לעיתים קרובות, אנכרוניסטיות.
אפשר לראות את זה בקורות החיים שלו. ב-13 השנים הראשונות שלו כמאמן ראשי (משנת 2000 עד 2013) הוא זכה בשבע אליפויות (2 עם פורטו, 2 עם צ'לסי, 2 עם אינטר מילאן, 1 עם ריאל מדריד), ארבעה גביעים מקומיים, 2 גביעי ליגת האלופות (עם פורטו ועם אינטר מילאן) וגביע אופ"א אחד. הוא גם זכה בשני גביעי ליגה וארבעה גביעי סופר קאפ מקומיים. 20 תארים וגם 2.34 נקודות למשחק ליגה (78% הצלחה).
מאז 2013 עברו 13 שנים, בהן מוריניו זכה רק ב-6 תארים: אליפות אחת עם צ'לסי, תואר ליגת אירופה עם מנצ'סטר יונייטד, תואר קונפרנס ליג עם רומא, שני גביעי ליגה ומגן קהילה אחד. הוא השיג במשחקי הליגה שניהל 1.85 נקודות למשחק (63% הצלחה). בעשור האחרון הוא לא זכה באף אליפות וזכה רק בארבעה תארים.
על פניו, בגיל 63 זה כנראה עניין של גיל. הוא כבר לא יכול להתחבר לדור החדש של השחקנים "המפונקים", כפי שהוא בעצמו הגדיר אותם. גם אחרים רואים את גילו כבעיה המרכזית שלו. בגיל 63 הוא כבר לא מחובר לדור הצעיר. פשוט. הסדרה התיעודית בת שלושה חלקים שבנטפליקס לא עושה שירות טוב כל כך למוריניו. כלומר, היא מאוד נוסטלגית ואפשר להבין את סוד הקסם של מוריניו הצעיר, אבל היא גם חושפת אדם שקשה לו להתגבר על האגו של עצמו, שמתקשה לגלות אמפתיה ל"דור החדש" של השחקנים ושסובל מרגשי נחיתות ושאר בעיות אישיותיות שהוא לא טרח לטפל בהן אף פעם.
Zlatan Ibrahimović: "José Mourinho says to me at half-time, 'When you receive it, you should be ashamed. You should tell your mother you don't deserve the trophy.'"
— Netflix Sports (@netflixsports) August 14, 2026
?️ "I'm gonna show this f—ker who I am, and I'm gonna prove him wrong."
Classic José Mourinho ?
? MOURINHO pic.twitter.com/NuewGGiqFU
"אתה לוחץ עליי לדבר על עצמי", הוא אומר לקראת סוף החלק האחרון בסדרה הזו, "ואני לא רוצה". וזה מעלה את השאלה: מדוע הסכמת להיות מושא לסדרה תיעודית מעמיקה בת שלושה חלקים אם אתה לא רוצה לדבר על עצמך? מוריניו גם מסרב לדבר על הילדות שלו. מסרב להתעמק במה שהפך את האישיות שלו לכלי עבודה של ממש בצעירותו ולכלי הרס בבגרותו.
ויש כאן גם עניין של בן אדם שמספר לעצמו סיפור שונה ממה שהעולם מספר עליו. ממש בהתחלה של הסדרה מוריניו, בחדר הגביעים האישי שלו, מראה ליוצרים של הסדרה, ובהם הבמאי ג'ו פרלמן, את האוסף. ואז הוא מספר על הכינוי שהודבק לו כשהגיע לאנגליה.
"'המיוחד'", הוא טוען, "זה איזה חרא מיוחד שכמה חבר'ה באנגליה המציאו בשבילי". פרלמן חותך מיד לאחר מכן לקטע וידאו שבו מוריניו מתאר את עצמו בדיוק כך במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כמאמן צ'לסי. זה היה מוריניו שלא פעם מספר סיפורים לא נכונים על עצמו כדי לספר לעצמו סיפור חדש שיהיה לו נוח איתו. ואם הוא עושה את זה מול המצלמות, למה שלא יעשה את זה מול השחקנים? אז יש כאן בעיה של כנות ואותנטיות. ואת זה השחקנים מזהים בשנייה.
אז כשהוא כבר בן 63 חייבים לשאול את השאלה מדוע מוריניו לא הצליח לבנות משהו בר קיימא בכל שנותיו? למה הוא לא מצליח עם "הדור החדש" (ובואו, היו כבר לא מעט מאמנים בני 60+ שהצליחו יופי עם "הדור החדש" – זה לא קשור לגיל). זה קשור, בסופו של דבר, לדברים שהופכים את מוריניו לפגיע.
?️ "We knew that nobody wanted Chelsea to win."
— Netflix Sports (@netflixsports) August 12, 2026
?️ "We were the team of the foreign owner."
?️ "We were the team of the billionaire."
?️ "We were the team of: 'Money buys titles.'"
José Mourinho on the bias he faced from English press during his time at Chelsea ?
? MOURINHO pic.twitter.com/ex264XyYUr
קריירת המשחק הכמעט בלתי קיימת שלו הטרידה אותו בבירור לאורך הקריירה ("אני עדיין חושב שאני לא שייך לשבט", הודה בדוקו בנטפליקס), ונראה שהוא נושא רגשי נחיתות ביחס לאביו, שהיה גם הוא מאמן כדורגל, אם כי מצליח הרבה פחות. "הייתי כל כך גאה להיות הבן של מוריניו", הוא אומר על אביו, שגם כן היה מאמן כדורגל. "הוא ההפך הגמור ממני – כולם אוהבים אותו".
מוריניו, שרוצה להיות נאהב אבל לא מוכן לוותר על ההתנהגויות שהפכו אותו בעבר למאמן מוצלח ופוגעות ביכולות שלו לאמן ביעילות כיום, חוזר לריאל מדריד בעיקר בגלל שנשיא מזדקן ומנותק, פלורנטינו פרס, רצה.
אבל זו הזדמנות. הזדמנות להשתנות ולשנות התנהגות. זו הזדמנות נדירה לעבוד עם המקצוענים הכי טובים שיש. זו הזדמנות להראות שגם מבוגרים יכולים להשתנות, להתגמש ולהבין את העולם המודרני. זו הזדמנות שמוריניו המבוגר לא היה מקבל בלי ההצלחה של מוריניו הצעיר. זו הזדמנות אחרונה.
מה דעתך על הכתבה?