פיפ"א רוצה למנוע מקרים נוספים כמו זה של חוליאן אלברס, ולכן הגוף המנהל של הכדורגל העולמי משנה את הכללים הנוגעים לסיום חוזים. סעיף 17 החדש, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, נועד "להפוך את המערכת להוגנת יותר עבור שחקנים שהמועדונים שלהם מסרבים לנהל משא ומתן על העברתם".
במסגרת השינוי, יידרשו להתאים את החוזים למודל שבו המחיר עבור סיום חד-צדדי של חוזה שחקן יהיה פרופורציונלי באופן סביר לנסיבות ההעברה. המטרה היא למנוע מצב שבו אחד הצדדים משתמש בסכום לא פרופורציונלי כדי לחסום למעשה את עזיבתו של שחקן.
השינוי מגיע בעקבות כמה העברות שהתבטלו בגלל סעיפי שחרור גבוהים או בשל סירוב של מועדונים לנהל משא ומתן על מכירת שחקן שרצה לעזוב – כפי שקרה הקיץ עם חוליאן אלברס ואתלטיקו מדריד.
המטרה המרכזית של החוק החדש היא לצמצם מחלוקות בין מועדונים לשחקנים במקרה של סיום חוזים, כפי שקרה גם בפרשת "לאסנה דיארה" המוכרת.
נציגי השחקנים תמכו בשינוי שמכניסה פיפ"א. עד היום, גובה הפיצוי נקבע בכל מקרה לגופו, ללא מתודולוגיה מוגדרת או קריטריונים ברורים לקביעת הסכום המדויק, מה שהוביל לתוצאות שונות מאוד ממקרה למקרה.
פיפ"א, הגוף המנהל של הכדורגל העולמי, החליטה לפיכך לתקן את הסעיף כדי להפוך אותו ל"שקוף, אובייקטיבי וצפוי יותר". הצדדים יוכלו כעת להסכים מראש על גובה הפיצוי במסגרת החוזה, ובכך להבטיח פיצוי מלא על הנזקים שנגרמו.
החוק החדש מתייחס לשני תרחישים – חוזים הכוללים סעיף שחרור וחוזים שאינם כוללים סעיף כזה. במקרה של חוזה עם סעיף, הפיצוי יהיה שווה לסכום שעליו הוסכם, אלא אם מדובר בסכום מופרז ולא הוגן באופן מובהק.
בחוזים ללא סעיף שחרור, חישוב הסכום יהיה מורכב יותר ויתבסס על כמה קריטריונים: הערך שנותר בחוזה, שכר שלא שולם, שווי השירותים שסיפק השחקן, אובדן האפשרות להעברה, עלויות החלפת השחקן ונזקים מוכחים נוספים.
מה דעתך על הכתבה?