אחרי הניצחון 0:3 על בנין, ובזמן שהיה נרגש מאוד, ליאונל מסי לקח את המיקרופון ונשא נאום יוצא דופן, מהלב, כפי שלא הרבה פעמים ראו אותו בעבר. קפטן נבחרת ארגנטינה התקשה להסתיר את הרגשות ודיבר על אביו, על יותר מ-20 שנים במדים הלאומיים, על הרגעים הקשים והמאושרים ועל הפרידה מהנבחרת.
עוד בדרך למונומנטל תועד מסי כשהוא בוכה באוטובוס הנבחרת, ובמהלך ההמנון התקשה לעצור את הדמעות כשלצדו שלושת בניו, תיאגו, מתאו וצ'ירו. בדקה העשירית המשחק אפילו נעצר, הקהל כולו מחא כפיים למספר 10 ושחקני בנין ניגשו בזה אחר זה ללחוץ את ידו.
"קשה להגיד משהו היום, יש הרבה רגשות והרבה דברים שעוברים לי בראש. הדבר הראשון שאני חושב עליו הוא אבא שלי. אין לי אלא להודות, כפי שאמרתי במכתב הפרידה. זו הייתה גאווה גדולה מאוד ללבוש את החולצה הזו במשך יותר מ-20 שנה. גם ברגעים הגרועים ביותר שעברנו וחווינו, מעולם לא הפסקתי להילחם, להתאמץ, לתת את המקסימום ולהיות שם תמיד.
"לא להגיע יותר יהיה כאב גדול מאוד. אני נשבע שהייתי רוצה להגיע לכאן כל החיים, כי לשחק בנבחרת ארגנטינה זה הדבר הכי יפה שיכול לקרות לך. למרות שאני רוצה להיות כאן כל החיים, אני מרגיש שהגיע הזמן. המונדיאל האחרון היה יותר מדי עבורי. היה לנו החלום להיות שוב אלופי העולם, היינו קרובים מאוד, והמציאות היא שלא קרה שום דבר חריג.
"נתנו הכול. המשחק מול אנגליה היה מתיש מאוד עבורנו, מבחינה פיזית ורגשית. האמת היא שהגענו בקושי. נלחמנו כמו תמיד, כפי שתמיד עשינו עם החולצה הזו, יחד עם כל חברי הקבוצה שיצא לי לחלוק איתם את הדרך. אין לכם ספק שכל השחקנים שהיו לצדי תמיד נתנו הכול למען החולצה הזו.
"אני רוצה להודות לחברים שלי לקבוצה על הזמן שחלקתי עם החבורה הזו, שגרמה לי להגשים את החלום שהיה לי כילד – להיות אלוף העולם, אלוף אמריקה, לזכות בפיינליסימה ובכל מה ששיחקנו בו. זו הייתה גאווה עצומה לחלוק איתם את הרגעים על המגרש ומחוצה לו. עלינו להתמודד מול כל יריבה, כי ידעתי שיש לצדי לוחמים שנותנים את החיים שלהם".
מסי המשיך ודיבר על האהבה שקיבל לאורך השנים ברחבי ארגנטינה: "אני אתגעגע מאוד לשחק כאן. היה לי המזל להגיע לכל רחבי המדינה ותמיד קיבלתי אהבה עצומה. אני אסיר תודה על מה שזכיתי לחוות. אני מודה על כל התקופה הזו, כי בכל מקום שהגעתי אליו היו יציעים מלאים, לא משנה באיזה משחק מדובר – מונדיאל, קופה אמריקה… הייתם בכל מקום ועשיתם מאמץ עצום, כי אנחנו יודעים כמה זה קשה. תמיד הרגשנו שאנחנו משחקים בבית בכל מקום. אנחנו מרגישים את זה".
הכוכב נזכר גם באחד הימים המאושרים בקריירה שלו, כאשר ארגנטינה חזרה לשחק בביתה לאחר הזכייה במונדיאל: "במקום הזה יצא לי לחוות את אחד הימים המאושרים בקריירה שלי – כשחזרנו לשחק אחרי הזכייה במונדיאל. לחוות את מה שחוויתי באותו יום זה משהו שלעולם לא אשכח. זה היה מדהים. עד היום אני רואה סרטונים ומתרגש. היום הזה יישאר בהיסטוריה שלי, של כולם ושל המשפחה שלי… זה היה מדהים. תודה רבה".
ואז הגיע החלק הכואב ביותר בנאום. "היום, שוב כאן, כנראה שאני חווה את היום העצוב ביותר בקריירה שלי, כי כאן אני אומר שלום לנבחרת ולכולכם. אני אתגעגע ללבוש את צבעי הנבחרת, אבל מעכשיו אני אהיה בצד הזה, יחד עם כולכם, אתמוך בכל השחקנים האלה ובמה שיבוא. תמיד ביחד.
"הוכח יותר מכל שכאשר אנחנו מתאחדים ונמצאים יחד, אנחנו חזקים יותר מכל אחד ויכולים להתגבר על כל דבר. יבואו בוודאות רגעים קשים, כי מה שנעשה לאורך כל התקופה הזו הוא לא דבר רגיל. וברגעים הקשים האלה אנחנו צריכים להיות שם ולתמוך יותר מתמיד.
"כמו שאני תמיד אומר להם, וכמו שאמרתי בשיחה האחרונה: כדי להשיג מטרות גדולות צריך לבנות קבוצות חזקות ומאוחדות, כי יש אנשים שרוצים לראות את הנבחרת במצב רע. אסור לתת להם את הסיפוק הזה."
מסי המשיך והדגיש את חשיבות האחדות: "ברגעים הקשים, ברגעים שבהם הכי קשה, רואים באמת את הקבוצה. כשאין קבוצות חזקות, קשה מאוד להשיג את המטרות. ואני אומר לכם שאנחנו היינו קבוצה יוצאת מן הכלל, ובגלל זה השגנו את כל מה שהשגנו."
לבסוף, כשהתרגש יותר ויותר, התקשה מסי להיפרד: "האמת היא שאני מדבר יותר מתמיד. אני לא רוצה ללכת, אני לא רוצה לעזוב את המגרש. רק רציתי להגיד לכם שאני אוהב אתכם, שאני אתגעגע אליכם ושאני מודה לאלוהים על כך שנולדתי ארגנטינאי, שאני גאה להיות ארגנטינאי ושזכיתי להגשים את החלומות שלי יחד עם כולכם."
ליאונל מסי בנבחרת ארגנטינה: אגדה שהיתה באמת
בכך הגיעה לסיומה קריירה בינלאומית שנמשכה 21 שנה. מסי ערך את הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת ב-2005 מול הונגריה, במשחק שנחקק דווקא בגלל כרטיס אדום שספג פחות מדקה אחרי שנכנס כמחליף.
מאז הוא הפך לשיאן ההופעות והשערים של ארגנטינה עם 207 משחקים ו-125 שערים, לצד 66 בישולים. הוא השתתף בשישה מונדיאלים ועבר כמעט כל שלב אפשרי ביחסים שלו עם הנבחרת – מהילד שהגיע מברצלונה תחת ציפיות אדירות, דרך שנים של אכזבות וביקורת, ועד למעמד של הקפטן שהוביל את אחת התקופות הגדולות בתולדות האלביסלסטה.
לאורך הדרך היו גם לא מעט רגעים כואבים. מסי הפסיד עם ארגנטינה בגמר מונדיאל 2014 לגרמניה, ולאחר ההפסד לצ'ילה בגמר קופה אמריקה 2016 אף הודיע על פרישה מהנבחרת, לפני שחזר בו. במשך שנים ריחפה מעליו השאלה אם יצליח לשחזר במדי ארגנטינה את ההצלחה האדירה שלו במועדונים, וההשוואות לדייגו מראדונה ליוו כמעט כל טורניר גדול שבו השתתף.
המפנה הגיע ב-2021, כשארגנטינה ניצחה את ברזיל במרקאנה וזכתה בקופה אמריקה – התואר הגדול הראשון של מסי עם הנבחרת הבוגרת. שנה לאחר מכן הוא הוסיף את הפיינליסימה, ואז הגיע הרגע ששינה את כל הסיפור: הזכייה במונדיאל 2022 בקטאר. מסי היה הכוכב והמנהיג של הנבחרת בדרך לתואר העולם השלישי בתולדות ארגנטינה, וב-2024 הוסיף קופה אמריקה נוספת והשלים רצף של ארבעה תארים גדולים עם הנבחרת.
גם במונדיאל 2026, בגיל 39, הוא נשאר דמות מרכזית. ארגנטינה העפילה שוב לגמר, מסי כבש שמונה שערים והוסיף ארבעה בישולים לאורך הטורניר, ובכך חתם את הופעותיו בגביע העולם עם קמפיין נוסף ברמה הגבוהה ביותר – עם הפסד כואב של 1:0 לספרד.
מה דעתך על הכתבה?