מיקל מרינו עבר מסע יוצא דופן, שבמהלכו היה קרוב לאבד את חייו, התמודד עם פציעה שאיימה לעצור את הקריירה שלו ולבסוף הצליח לחזור לצמרת הכדורגל העולמי. במכתב אישי שפרסם באתר "The Players' Tribune" קשר ארסנל ונבחרת ספרד חזר לרגעים הקשים ביותר בחייו, בהם הפיגוע באוטובוס של בורוסיה דורטמונד והמאבק שעבר כדי להגשים את חלומו ולהשתתף במונדיאל. "היה לי מזל שאני עדיין בחיים", הודה הספרדי.
מרינו היה בן 20 כשאוטובוס דורטמונד הותקף בשלוש פצצות בדרכו למשחק בליגת האלופות. "שמעתי פיצוץ אדיר, ואז הרגשתי שהאוטובוס כמעט מתהפך. כשהסתכלתי לאחור ראיתי דם ועשן ושמעתי צרחות", שחזר. הוא הובהל לבית החולים והמתין לחדשות על חברו לקבוצה מארק ברטרה, שנפצע בידו בפיצוץ. רק למחרת התברר עד כמה קרוב היה מרינו לאסון: רסיס גדול חדר למשענת הראש של המושב הסמוך לברטרה – המקום שבו מרינו נהג לשבת בדרך כלל.
באותו יום החליט הקשר לשבת במקום אחר, משום שהרגיש שהרגליים שלו כבדות ורצה מרווח גדול יותר לפניו. בדיעבד, ייתכן שההחלטה הזאת הצילה את חייו. שנים לאחר מכן הוא נאלץ להתמודד עם מבחן מסוג אחר, כאשר סבל מפציעה חמורה בכף הרגל שאיימה להשבית אותו למשך כחצי שנה – ולהרחיק אותו מהמונדיאל, שהיה אמור להיפתח ארבעה חודשים לאחר מכן. הפציעה הייתה נדירה ומורכבת כל כך, עד שגם המומחים התקשו לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר לטפל בה.
מרינו תיאר את האבחנה כרגע מדכא במיוחד. לאחר שהבין את חומרת המצב, שמע מהרופא שלו את המשפט שלא רצה לשמוע: "מיקל, אני מצטער, זה בלתי אפשרי". למרות התחזית הקשה, הוא סירב לוותר והחל בתהליך שיקום ממושך. אשתו לולה, שהייתה בהיריון באותה תקופה, עמדה לצדו לאורך הדרך. הקשר הודה שלעתים הרגיש לא בנוח מכך שנזקק לעזרתה באופן קבוע, אך התמיכה שלה הייתה חיונית עבורו בתקופה שבה עתידו המקצועי היה לוט בערפל.
המאבק השתלם. מרינו הצליח לחזור למגרשים, השתתף בחגיגות הזכייה של ארסנל באליפות הפרמיירליג והגשים את חלומו כשהוזמן לסגל נבחרת ספרד למונדיאל. הולדת בנו מרקו, עשרה ימים לפני אחד הרגעים המכריעים בעונה שלו, העניקה לו כוח נוסף. גם כשהיה רחוק מכושר משחק, הוא המשיך להאמין שיוכל לשכנע את המאמן לואיס דה לה פואנטה שהוא ראוי לזימון, ואף שלח לצוות המקצועי סרטונים ונתונים שהציגו את התקדמותו.
במכתבו חזר מרינו גם לרגעים בלתי נשכחים במדי ספרד, אך אחד הזיכרונות החריגים ביותר שלו קשור דווקא לליאו מסי. הקשר סיפר כיצד ניסה לחסום בעיטה של הכוכב הארגנטינאי וספג את הכדור בעוצמה ישירות בפניו. "אמרתי לעצמי, לא, לא הוא. יצאתי לחסום, אבל הוא בעט חזק ישר לפנים שלי. נפלתי לקרקע כאילו ירו בי", נזכר. עוצמת הבעיטה גרמה לו לאבד את הראייה בעין אחת למשך יתרת המשחק. בסיום המכתב הודה לבני משפחתו על התמיכה לאורך התקופות הקשות, וסיכם: "גם היום אני עדיין לא מאמין שכל זה מאחוריי. כל מה שאני יכול לומר הוא תודה".
מה דעתך על הכתבה?