מעטים הכדורגלנים שמכירים את הלחץ ואת האווירה העוינת באצטדיוני כדורגל כמו איניאקי פניה (אליקנטה, 1999). שוער ברצלונה לשעבר, שמשחק כיום בפנאתינייקוס, השתתף בשלושה משחקי קלאסיקו בספרד, חווה לאחרונה דרבי סוער בין שתי היריבות המושבעות של יוון באצטדיון של אולימפיאקוס, וגם היה על הספסל, כשוער מחליף, במפגש הטעון בין פנרבחצ'ה לגלאטסראיי בטורקיה.
אחרי 14 שנים שבהן לבש את מדי ברצלונה ו-45 הופעות בקבוצה הבוגרת, פניה יצפה לראשונה בקלאסיקו בטלוויזיה, מיוון, שם הוא מוליך את הטבלה עם קבוצתו החדשה.
איך החיים באתונה?
"עד כה, מצוין. מבחינת הגודל, האקלים, האוכל, האנשים ואיכות החיים, אפשר להשוות אותה לעיר כמו ברצלונה. השפה הרבה יותר מסובכת, ובינתיים אני מסתדר עם אנגלית. החוויה חיובית מאוד, וגם מבחינה מקצועית הולך לנו טוב".
איך היחסים עם האוהדים שלך ועם אוהדי הקבוצות היריבות מחוץ למגרש?
"כאן האוהדים מאוד אמוציונליים, והכול קיצוני. כשהדברים הולכים טוב, הכול נפלא, אבל כשהם מסתבכים, המתח מופיע מיד. אני לא נוהג לצאת יותר מדי, כי אני גר באזור מגורים ועושה חיים משפחתיים למדי. יש לי ילד קטן ואני מצפה לילד נוסף בינואר. היריבות מורגשת בכל צעד, אבל לא היו לי בעיות ברחוב, והאנשים מכבדים אותי".
איך הייתה האווירה בביקור אצל אולימפיאקוס, בדרבי מול היריבה המושבעת?
"דומה מאוד למה שחוויתי בטורקיה. כבר בימים שלפני המשחק מרגישים שזה לא משחק רגיל. מבחינת האווירה, זו הייתה חוויה מטורפת, גם כשהקהל היה נגדנו. הפסדנו 1:0 אחרי כדור חופשי מרחוק וכדור חוזר, אבל זו הייתה מעידה, כי לא הצגנו את היכולת הטובה ביותר שלנו. עד אז ניצחנו בכל המשחקים שלנו, מלבד אותו מפגש. בנוסף, קרה משהו מאוד מעניין".
מה קרה?
"לפני המשחק הסתכלתי על ההרכבים, וכשראיתי מי השופט הופתעתי מאוד. זה היה הרננדס הרננדס. שאלתי עליו ואמרו לי שאת המשחקים החשובים והטעונים ביותר שופטים שופטי אופ"א, כדי למנוע חשדות או מתחים. הם עושים את זה כבר תקופה, במטרה למנוע בעיות".
אתה חושב שהשיטה הזאת יכולה לעבוד גם בספרד, במשחק כמו זה שייערך בקאמפ נואו?
"לא חשבתי על זה עד שחוויתי את זה בעצמי, אבל עכשיו אני חושב שכן. אלה שופטים שאינם מקורבים לאף אחת משתי הקבוצות, ולדעתי זו יוזמה טובה. יהיה טוב להציב שופטים זרים בקלאסיקו. יש בזה היגיון, כי מדובר בשופטים שרגילים לנהל משחקים אירופיים ברמה גבוהה, וכך אפשר למנוע חשדות. בנוסף, מבחינת האוהדים, זה מטהר את התדמית של השופט ומפחית את החשדות או את המחשבות שעלולות להתעורר לגביו לפני משחק כל כך משמעותי".
איך שוער יריב מתמודד עם סיר לחץ, אבוקות ואווירה עוינת במיוחד?
"כשהרגע מגיע, אתה כבר יודע לאן אתה הולך ומה מחכה לך. אתה מנסה להתכונן טוב יותר כדי לא לאבד ריכוז באווירה כל כך טעונה. מנסים למגר את תופעת האבוקות, כי המשחקים נעצרו יותר מדי פעמים, וכולם הסכימו לשתף פעולה כדי להתמודד עם הבעיה. עדיין עובדים על זה, אבל יש גם בעיה של מצביעי לייזר".
סבלת מזה באצטדיון של אולימפיאקוס?
"כן. במשך יותר מ-70 דקות מתוך 90 כיוונו אליי לייזר מהיציע שמאחורי השער השני, בניסיון להוציא אותי מריכוז. הייתי צריך להתאמץ כדי להתנתק מזה, כי קשה לעצור את המשחק ולמצוא את מי שעושה את זה. נאלצתי להסתגל למצב, כי אלה דברים שאין לי שליטה עליהם".
האם אפשר להשוות את התשוקה והיריבות בדרבי באתונה לאלה שבקלאסיקו?
"מבחינת החשיפה התקשורתית וההד העולמי, ברור שלא. אבל אפשר להשוות את זה לדרבי בין בטיס לסביליה. העובדה ששתי הקבוצות נמצאות באותה עיר גורמת לכך שהכול נחווה בעוצמה רבה יותר, והמתח נבנה הרבה לפני המשחק. אפילו כשאתה נמצא במלון, אוהדי היריבה משליכים חזיזים. מה שחוויתי בקראיסקאקיס מבחינת הלחץ והאווירה לא קורה בקלאסיקו. זה עניין תרבותי, וצריך להסתגל אליו".
היריבות הזאת עוברת גם לכדורסל.
"לגמרי. הם הופכים את זה לעניין אישי: או שאתה משלנו או שאתה מהצד השני. רואים את זה בחיי היומיום ברחוב. כשנוסעים ברכב, רואים כתובות נגד היריבים, והאוהדים מתייחסים לזה בתשוקה גדולה".
חווית גם מקרוב, אף שישבת על הספסל, את המפגש בין גלאטסראיי לפנרבחצ'ה. איך היית מדרג אותו לעומת הקלאסיקו והדרבי היווני מבחינת עוצמת היריבות?
"מבחינת האווירה באצטדיון והתשוקה, הייתי מדרג את טורקיה במקום הראשון, אחריה יוון ואז ספרד, כשמדובר במשחקים בעלי יריבות מרבית כמו ברצלונה מול ריאל מדריד. זה מה שאני חוויתי. מה שאומרים על הגיהינום הטורקי הוא אמיתי לחלוטין".
שיחקת בשלושה משחקי קלאסיקו. הראשון היה הפסד 4:1 בסופרקופה בערב הסעודית, עם שלושה שערים של ויניסיוס.
"הם כבשו שני שערים מהירים, והיה לנו קשה מאוד. היה קשה להתמודד עם זה, אבל היינו צריכים לקבל את המצב. זו הייתה תוצאה כואבת. ידענו ששחקנים כמו ויניסיוס או בלינגהאם יכולים לנצל את השטחים מאחורי ההגנה, ובאותו יום חווינו את הצד המר של משחקים כל כך אינטנסיביים".
היעדרותו של ויניסיוס מהמשחק בקאמפ נואו תפחית מעט את המתח ביציעים?
"אני לא חושב. קלאסיקו תמיד נשאר קלאסיקו, לא משנה מי משחק. זה לא ישפיע".
הקלאסיקו השני היה ניצחון 0:4 בברנבאו, במשחק שבו הצגת יכולת מצוינת.
"המצב שלנו היה שונה מאוד מזה שהיה לפני המשחק הקודם. היינו בתקופה חיובית מאוד. הובלנו את הליגה, ניצחנו את באיירן מינכן 1:4 בליגת האלופות בצורה משכנעת, והגענו לברנבאו עם תחושה אחרת. הצגנו משחק נהדר והצלחנו למחוק את הטעם המר מההפסד בערב הסעודית".
מה היה מתוק יותר, הניצחון הזה או ה-2:5 בסופרקופה שלאחר מכן?
"אולי הסופרקופה, כי גמר הוא משחק של להיות או לחדול, ויש בו תואר על הכף. ניצחון שהופך אותך לאלוף נחגג יותר".
אנשים רבים מצפים שברצלונה תביס את ריאל מדריד.
"אולי אלה שני הסגלים הטובים בעולם, אבל נכון שהתקופות של שתי הקבוצות שונות. יש לריאל שחקנים כמו אמבפה ובלינגהאם שיכולים לעשות את ההבדל, אבל ברצלונה, למרות ההפסד בפריז, מפגינה יציבות מדהימה ומנצחת בהפרשים גדולים כמעט בכל משחק. היא מייצרת המון מצבים, וזה מעניק לה ביטחון. כרגע הכול זורם לה והיא נמצאת בתקופה נהדרת. אני מקווה שברצלונה תנצח".
האם זה עלול להפוך לגיהינום ספורטיבי עבור ריאל מדריד?
"בהחלט. לנוכח התקופה שבה ברצלונה נמצאת, ובמיוחד כשהמשחק נערך בקאמפ נואו, היא תלחץ על ריאל מהפתיחה. האווירה תהיה לטובתה, והיא יודעת שריאל אינה נמצאת בתקופה הטובה ביותר שלה".
באיזו רמה אתה מדרג כיום את ברצלונה באירופה?
"אני לא יכול לצפות בכל המשחקים של הקבוצות הגדולות, אבל היא בוודאות בין שתיים או שלוש הקבוצות הטובות ביותר, יחד עם פריז סן ז'רמן. יש לה איכות אישית מדהימה, והיא מייצרת כל כך הרבה מצבים, שגם אם היא סופגת ראשונה או נקלעת לפיגור של שני שערים, היא יודעת שהיא יכולה להפוך את התוצאה, כי היא מרגישה עדיפה על היריבות והתוצאות מוכיחות זאת.
"רואים את זה ומרגישים את זה. השחקנים עולים למגרש בידיעה שהם יכולים להביס את היריבה. בסופו של דבר תגיע גם תקופה שלילית, אבל כרגע הם מרגישים עדיפים על כל השאר ומנצלים את זה. אם בארסה יכולה להרוג אותך, היא תעשה את זה".
ראית את לאמין ימאל מגיע לקבוצה הבוגרת. איך אתה זוכר אותו?
"כשהוא הגיע, בגיל 15, הייתה בקבוצה אווירה צעירה מאוד, שלא הייתה דומה לזו שאני פגשתי כשעליתי לקבוצה הבוגרת. הוא זיהה את זה וניצל את ההזדמנות. כבר מהרגע הראשון הייתה לו חוצפה חיובית מדהימה. הוא ניסה להקפיץ את הכדור מעל שחקנים מנוסים כמו ג'ורדי אלבה וסרג'י רוברטו. היה נדמה שהוא הוותיק והם הטירונים. חוסר הפחד הזה תמיד היה חלק ממנו".
הוא היה מתגרה הרבה בשוערים?
"הוא הוציא אותנו מדעתנו כי הוא היה שונה. בשטחים קטנים ובקבלת ההחלטות היה אפשר לראות כבר מההתחלה שהוא נמצא מעל רוב השחקנים. בנוסף, תמיד הייתה לו אישיות חזקה. בגיל 17 הוא כבר לקח על עצמו את האחריות והוביל את הקבוצה במשחקים רבים. אלה דברים שלא ראינו לפני כמה שנים. הוא כמעט לא אנושי".
איזה שחקן מריאל מדריד היה מתאים ביותר לברצלונה מבחינת סגנון המשחק?
"כנראה ארדה גולר וברנרדו סילבה".
ואיזה שחקן מברצלונה היה מתאים לריאל מדריד?
"אם היה להם את לאמין, הם היו מפיקים ממנו את המרב. אבל מבחינת הפילוסופיה שלהם, שכוללת משחק אנכי, תקיפת שטחים ומשחק ישיר, גם ראפיניה היה מתאים להם".
שיחקת 45 משחקים בברצלונה. איזה טעם השאירה בך העזיבה?
"היה לי קשה לקבל את ההחלטה לעזוב, כי הגעתי לשם כשהייתי ילד והרגשתי שזה הבית שלי. זה היה מורכב מבחינה אישית ומשפחתית, אבל רציתי לצאת להרפתקה חדשה בחו"ל ולהכיר תרבות אחרת. הייתי צריך לשחק ולהרגיש משמעותי, עם רצף של הופעות. זה היה צעד שרציתי לעשות. המעבר היה חד, אבל זו הייתה ההחלטה הנכונה".
מי שלושת השוערים הטובים בעולם בעיניך?
"מבחינת ההעדפה האישית שלי, במקום הראשון נמצא ז'ואן גרסיה, ואחריו סאפונוב מפריז סן ז'רמן ודויד ראיה".
אתה לא כולל את טיבו קורטואה?
"סגנון המשחק של קורטואה שונה משלי. יש לנו יכולות שונות. יש לו כישרון יוצא דופן, עם הזריזות הזאת למרות הגובה שלו, אבל מבחינת הפילוסופיה שלי והדברים שאני שם לב אליהם, אני מעדיף את שלושת השוערים שציינתי".
מה דעתך על הכתבה?