פסגות שאי אפשר לכבוש: השיאים שאפילו מסי לעולם לא ישבור

המעבר המתוקשר של ליאו מסי מברצלונה לפריז סאן ז'רמן כלל, כמובן, את רשימת הישגיו הגדולים.

על שיאים בכדורגל אומרים שהם נועדו לשיפור, גם אם נדרשות לכך שנים רבות, אבל בינתיים יש כאלה המחזיקים מעמד מאז שנות ה-50 וה-60. אני בספק גדול, אם לומר זאת בלשון המעטה, אם מסי או כריסטיאנו רונאלדו יוכלו לשבור, למשל, את השיאים האישיים שקבעו ז'יסט פונטיין, פרנץ פושקאש וג'ף הרסט.

כרונולוגית, השיא הראשון הוא זה של החלוץ הצרפתי פונטיין, שהבקיע 13 שערים במונדיאל אחד. זה קרה בגביע העולם 1958 בשבדיה. כל הנבחרות עימן התמודדה צרפת טעמו את נחת רגלו. כבר במשחק הראשון, מול נבחרת פראגוואי הוא הבקיע שלושער וצרפת סיימה את ההתמודדות בניצחון 3:7. אחר כך כבש צמד במשחק שבו ניצחה יוגוסלביה את צרפת 2:3. עוד שער הבקיע התותחן של ריימס בניצחון החשוב 1:2 על סקוטלנד. ברבע הגמר גברה צרפת 0:4 על צפון אירלנד, ופונטיין כבש שניים מהשערים. בחצי הגמר כבר ציפתה ברזיל לצרפת, ואף על פי שפונטיין הבקיע שער, הייתה זו ברזיל שניצחה 2:5.

לפונטיין נותר עוד משחק אחד, נגד גרמניה המערבית, על המקום השלישי. הוא סיים אותו בקול תרועה רמה: ארבעה שערים לרשתה של אלופת העולם היוצאת, צרפת ניצחה 3:6. 13 השערים ניפצו את שיאו של ההונגרי שאנדור קוצ'יש – 11 שערים ממונדיאל 1954.

לסיים טורניר עם 13 שערים, ולפחות עם שער אחד בכל משחק, זו הוכחה ניצחת לכך שפונטיין היה אז החלוץ הטוב ביותר בעולם. בתום הטורניר העניקה לו הוועדה המארגנת רובה צלפים, אותו תלה על קיר ביתו.

שנתיים לאחר מכן, במפעל אחר, הריעה אירופה להונגרי פרנץ פושקאש, בגמר גביע האלופות במדי ריאל מדריד. פושקאש היה שם דבר בעולם. כל ילד חלם להיות החלוץ ההונגרי האימתני, שהרעיד כל הגנה שהתייצבה מולו. פושקאש, ששיחק בתחילת הקריירה בהונבד, זכה עם הונגריה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים של הלסינקי 1952. אמנם הוא חווה אכזבה מרה בגביע העולם של 1954 בהפסד למערב גרמניה 3:2 במשחק הגמר, אבל נותר מלך הכדורגל.

ב-1956, לאחר המרד ההונגרי, ברח פושקאש מבודפשט והגיע לספרד, שבה התקבל בזרועות פתוחות על ידי ריאל מדריד, כדי לשתף פעולה עם כוכב ענק אחר, אלפרדו די-סטפנו. השניים הובילו ב-1960 את ריאל לגמר גביע האלופות מול איינטרכט פרנקפורט.

הגמר נערך באיצטדיון המפדן פארק שבגלזגו, ופושקאש, שהיה כבר בן 33, הוכיח שלא נס ליחו. במשחק זה נקבע שיא קהל לגמר האלופות – 127,621 צופים, ואיש מהם לא הצטער. בהתקפה של ריאל שיחק הקיצוני הימני הברזילאי המצוין קאנריו, ולצידו במערך ההתקפה היו לואיס דה סול, די סטפנו, פושקאש ופרנסיסקו חנטו. ריאל לא ריחמה וניצחה 3:7. פושקאש הבקיע רביעייה ודי סטפנו שלושער. שיא זה של פושקאש, 4 שערים בגמר גביע/ליגת האלופות, שריר וקיים עד עצם היום הזה.

השיא השלישי נקבע אף הוא בשנות ה-60. ג'ף הרסט כבש את אחד השערים המפורסמים בהיסטוריה של הכדורגל, אבל הוא היה רק אחד משלושה שערים שהבקיע בגמר – היחיד בהיסטוריה שכבש שלושער בגמר מונדיאל, ב-2:4 של אנגליה בוומבלי.

הגמר עצמו עדיין בלתי נשכח, ובעיני רבים נחשב לאחד ממשחקי הגמר הטובים ביותר שנערכו, אם לא הטוב שבהם. דווקא גרמניה הובילה תחילה 0:1 משערו של האלר, אבל אנגליה השוותה על ידי הרסט ואף עלתה ליתרון של 1:2, משער של מרטין פיטרס. התוצאה החזיקה מעמד עד לדקה ה-90, כשהגרמני וובר השווה ל- 2:2 וכפה הארכה.

הרסט נכנס להיסטוריה גם בזכות שערו השני (שהיה השלישי של אנגליה) – הכדור שפגע במשקוף, ניתז לקרקע ואושר כשער. טענות הגרמנים נדחו, ועד היום הם חשים כי קופחו בהחלטה. אותו הרסט שעט בדקה ה- 120 לעבר הטריטוריה הגרמנית, שלח פגז שחדר לרשת וקבע את תוצאת המשחק 2:4. זו הייתה זכייתה הראשונה של אנגליה בגביע העולם, ומאז כשלה בכל ניסיונותיה לעשות זאת בשנית.

האם ליאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו יוכלו לשבור את אחד מ- 3 השיאים שעליהם כתבתי? האם מישהו אחר יוכל לעשות זאת?