דאיו אופאמקאנו ישב על הספסל, בהה באוויר, ובעיניו היה הלם מוחלט. היה זה יום הולדתו ה-23, והוא קיבל את המתנה האיומה ביותר שאפשר לדמיין – באיירן מינכן פורקה 5:0 באיצטדיונה של בורוסיה מנשנגלדבאך בגביע הגרמני, במה שהפך לתבוסה הכי גדולה שלה מאז 1978. ואת המתנה הזו העניק אומפקאנו לעצמו, בהופעה מחרידה לה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח אם לא ימצא את הכוחות הנפשיים להתמודד עם הפיאסקו. 55 דקות היו לבלם הצרפתי על הדשא עד שהוחלף באיחור רב כדי לגאול אותו מייסוריו, ורשימת המחדלים ב-55 הדקות האלה ארוכה בהחלט.
זה התחיל מיד אחרי שריקת הפתיחה, כאשר בריל אמבולו עבר אותו בקלילות ברחבה ובישל לקואדיו קונה, הכוכב הצעיר העולה של גלדבאך. אחר כך הוא אפשר ליונאס הופמן לחלוף בקלילות על פניו, וגם לדרוש פנדל אחרי החטאה גדולה. עוד כמה דקות חלפו, ואופאמקאנו טעה לחלוטין במיקום כאשר הגבהה של הופמן חלפה מעל ראשו – ומנואל נוייר סיפק הצלה מרהיבה. בדקה ה-15 הגיע בכל זאת השער השני, כאשר אופאמקאנו וחבריו לעורף לא היו בתמונה, ורנח בנסבאחנח סיים התקפה מסוגנת של גלדבאך.
להפסקה ירדה באיירן בפיגור 3:0, ואופאמקאנו שמר את הרגע המביך ביותר לדקה ה-51, כאשר ניסה להשאיר כדור ארוך פשוט ללוקאס הרננדז, נכנס לפעולה מאוחר יותר, והוזז הצידה באלגנטיות על ידי אמבולו שהמשיך והפציץ בין רגליו של נוייר. זה היה הרגע בו הבין דינו טומפולר, עוזר המאמן שניהל את הקרב במקום יוליאן נאגלסמן המבודד, שממש אין ברירה – חייבים להציל את חתן יום ההולדת. החילוף כבר לא הועיל לאלופה, שספגה מיד את השער החמישי, וגם הנזק לאופאמקאנו כבר נעשה.
מככב בנבחרת, מתגאה בבישולים
הקריסה המהדהדת התרחשה דווקא כאשר הצרפתי הרגיש שעלה על הגל. בתחילת החודש, הוא הכפיל את מספר הופעותיו בנבחרת לארבע וזכה בליגת האומות – התואר הקבוצתי המשמעותי הראשון בחייו. עם שובו, הוא בישל שער לרוברט לבנדובסקי שכבש בראבונה בנצחון החוץ המפואר 1:5 על לברקוזן, היה שותף לחיסול החוד המסוכן של בנפיקה ב-0:4 המוחץ בליסבון בליגת האלופות, ואז הוסיף עוד רשת נקיה וצמד בישולים ב-0:4 על הופנהיים. למען האמת, האסיסט השני היה מקרי – כדור שהורחק באופן סתמי פשוט פגע בגבו ומשם התגלגל לרגליו של אריק מקסים שופו-מוטינג, אבל זה לא הפריע לבלם להתגאות. "המשימות החשובות שלי הן בהגנה, אבל אני שמח לתרום גם לחוד. אנחנו משחקים היטב, לא סופגים, והכל הולך לנו", הוא הצהיר.
ואז הגיע הביקור אצל גלדבאך, ואוהדי באיירן נזכרו כי גם בהופעת הבכורה שלו במדים האדומים, באותו האצטדיון בדיוק במחזור הראשון בבונדסליגה, סיפק אופאמקאנו משחק חלש ומבולגן, והבווארים יצאו עם תיקו 1:1 רק בזכות המון מזל. היה לו גם חלק נכבד בשני השערים שספגה באיירן בהפסד הסנסציוני לפרנקפורט בתחילת החודש, ואחרי הפיאסקו ביום רביעי לא נותרה לפרשנים ברירה. "אופאמקאנו נוטה לבצע טעויות גסות ושוגה במיקום תחת לחץ. יש לו משחקים מעולים ומשחקים חלשים – הוא חסר יציבות לחלוטין", כתב פרנק לינקש בעיתון קיקר.
חביבו של נאגלסמן הוחתם לפניו
אוהדים מסוימים כבר מעלים תהיות לגבי ההתעקשות לשתף את אופאמקאנו ללא קשר לכושרו, והקשר ההדוק עם נאגלסמן מימיהם המשותפים בלייפציג נראה לפתע כחיסרון משום שהבלם עלול להיתפס כשחקן שנרכש לדרישתו של המאמן. המציאות שונה לחלוטין, כמובן. באיירן השלימה רשמית את עסקת אופאמקאנו עוד בפברואר, בעוד שיוגי לב הודיע על כוונתו לפרוש מנבחרת גרמניה רק במרץ, האנזי פליק פרסם כי יעזוב את באיירן על מנת להחליפו באפריל – ורק אז החלה ההנהלה לפעול במלוא המרץ בכיוונו של נאגלסמן. את הצרפתי הם רצו להביא כבר שנה קודם לכן, והפעם הוא היה האלטרנטיבה המועדפת לאור השינויים בסגל.
באיירן ידעה כבר מזמן כי תאבד את דייויד אלאבה ללא תמורה בקיץ, ובמקביל הוחלט בצעד שנוי במחלוקת, שהרגיז גם את פליק, לא להאריך את חוזהו של ג'רום בואטנג. היה צורך למלא את החלל שהם הותירו בסגל, ואופאמקאנו נחשב למניה בטוחה, עם סעיף שחרור שפוי במונחי השוק הנוכחי – 42 מיליון יורו. הוא צעיר מספיק כדי להיות שחקן העתיד שיגדיר את המועדון לשנים ארוכות, אך גם מנוסה מספיק אחרי ארבע שנים במדי קבוצת צמרת, במהלכן קיבע את מעמדו כאחד הבלמים הטובים ביותר בבונדסליגה. מועדונים אחרים, ובראשם צ'לסי, הביעו בו עניין רב, אבל באיירן הבטיחה לו דבר פשוט – ההגנה תיבנה סביבו. זו הצעה שאי אפשר לסרב לה.
מגמגם בחיים, משתנה על המגרש
"אני שואף להגיע גבוה ככל הניתן", הצהיר אופאמקאנו כבר מזמן, גם אם המסלול שלו היה פחות שגרתי. הוא לא למד באקדמיה, שיחק כילד במועדונים זעירים, ובגיל 15 מצא את עצמו במדי הנוער של ולנסיין. כאשר ראה אותו שם המאמן אוליבייה ביז'וטה, הוא קבע: "זה ילד בגוף של מבוגר". הוא היה מהיר וחזק מכולם, אך לא בהכרח טכני מכולם, ובמועדון הוחלט להציבו במרכז ההגנה – על אף שהיה רגיל לשחק בקישור ובהתקפה קודם לכן. ההתקדמות היתה מהירה, הסקאוטים של זלצבורג שחורשים את צרפת שמו עליו עין, המנהל הספורטיבי המהולל ראלף ראנגניק נתן את האישור, ובגיל 17 יצא אופאמקאנו להרפתקה מאתגרת באוסטריה, בלי לדעת מילה בגרמנית.
אופאמקאנו סמך על עצמו, כי כדורגל תמיד עזר לו להתבטא. כנער, הוא סבל מגמגום וטופל במשך שנים אצל קלינאי תקשורת, אבל התופעה נעלמה באורח פלא כאשר על הדשא. "הרגשתי שאני משתנה על המגרש. היה לי קל יותר לדבר תוך כדי משחק, גם אם בשאר הזמן הייתי ביישן. בקושי דיברתי עם אנשים, אבל בכדורגל חשתי עוצמה ולא סתמתי את הפה", הוא העיד על עצמו. הכדור היה כל חייו, ואחרי המעבר לזלצבורג הנסיקה היתה מטאורית. שנה בקבוצת הבת בליגה השניה, חצי עונה בזלצבורג עצמה – ואז הגיע כבר הקידום המיוחל ללייפציג בדרך לתהילה. ההשוואות למרסל דסאי לא איחרו לבוא.
"אי אפשר להזיז אותו סנטימטר"
ראלף האזנהוטל האמין בצרפתי מהרגע הראשון, וגם נאגלסמן ראה בו מנהיג ומודל לחיקוי. "הוא מפלצת", שיבח המאמן הצעיר את חניכו לא פעם, וזו היתה גם דעתם של כל כוכבי לייפציג. חלוציה ביקשו בדרך כלל לא להתמודד מול אופאמקאנו באימונים, כי הוא היה בלתי עביר ופגע בבטחון העצמי שלהם. "אני אפשר להזיז אותו אפילו סנטימטר", התלונן יוסוף פואולסן הדני. "מעולם לא ראיתי בלם מהיר יותר וחזק יותר", התפייט טימו ורנר. "הוא ראוי לשחק במועדונים הגדולים ביותר בעולם", קבע אמיל פורסברג השבדי. "הוא הבלם המושלם", אמר עמיתו לעורף, איברהימה קונאטה, שעבר הקיץ לליברפול.
ואכן, ברוב המשחקים התקבל הרושם שאופאמקאנו לא יכול לשגות. הוא הגיע ראשון לרוב הכדורים, התגבר פיזית גם על החלוצים הכי חסונים, ואף ניחן במסירה ראשונה לא רעה בכלל בפיתוח התקפות. לא מפתיע כי באיירן סימנה אותו כיעד מספר אחת – זו היתה ההחלטה הטבעית והמתבקשת, קל וחומר לאור נסיונו בגרמניה ומחירו. נכון לעכשיו, בחלק נכבד מההופעות עד כה הוא סיפק את הסחורה. אלא שיש גם משחקים אחרים, ומי שעוקב אחרי אופאמקאנו יודע שזה ממש לא חדש.
בבאיירן הציפיות שונות לגמרי
לעילוי הצעיר היו גם בלייפציג משחקים חלשים במיוחד, בהם הוא נראה לפתע כמו שחקן חובב שנקלע במקרה לכדורגל מקצועני. כאשר משהו לא הסתדר מהדקות הראשונות, איבד הצרפתי את הריכוז, והעסק התדרדר במהירות. דוגמא קלאסית לכך דווקא במשחקו האחרון והחשוב במדי השוורים האדומים, בגמר הגביע הגרמני נגד דורטמונד. ארלינג הולאנד וג'ייסון סאנצ'ו פירקו אותו ואת חבריו 1:4, וגם אז – כמו במנשנגלדבאך ביום רביעי – היה לו הלם בעיניים.
מעידות מסוג זה יכולות לקרות לכל כוכב, אבל אצל אופאמקאנו התופעה אינה חריגה. היא פשוט לא זכתה לתשומת לב מיוחדת כאשר שיחק במועדון שהעריץ אותו (בצדק), אשר עליו אין לחץ תקשורתי. לייפציג היא חממה נהדרת עבור שחקנים צעירים עם פוטנציאל גבוה, אבל הם לומדים להתמודד בה עם ציפיות מוגזמות של פ.צ הוליווד. בבאיירן האווירה אחרת לגמרי, וכאן דווקא המשחקים המושלמים מתקבלים בשיוויון נפש – כי הרי כך צריך להיות. האוהדים והעיתונאים במינכן הרבה פחות סלחניים כלפי טעויות. כאשר שחקן חדש הוא אחד האחראים הבכירים לתבוסה בקנה מידה היסטורי, ההד עלול להיות חזק מאוד, והחוסן המנטלי של אופאמקאנו יעמוד כעת למבחן.
"אי אפשר להבין כיצד זה קרה, כי הוא שיחק ממש טוב לאחרונה. נסייע לדאיו ונעזור לו להתאושש", הבטיח המנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ'. זו המשימה החשובה ביותר של באיירן כשהיא מלקקת את הפצעים אחרי התפרקות לא שגרתית. המטרה הקריטית של אופאמקאנו עצמו היא להבין מה גורם לחוסר היציבות הקיצוני, כי אם התנודות יימשכו לא תוכל באיירן לסמוך עליו לאורך זמן. הוא מסוגל לבסס את מעמדו כאחד הטובים בתבל בתפקידו, אך רק בתנאי שיום הולדת 23 לא יותיר טראומה מתמשכת. מעכשיו, יבחנו אותו עוד יותר, וחובת ההוכחה תהיה עליו ככל רגע נתון. גם במשחק חוץ לא טריוויאלי נגד אוניון ברלין בשבת, שם יהיה צורך לספק תשובה מיידית ונחרצת. באיירן זקוקה לניצחון דומיננטי, אחרת היא – ואופאמקאנו – עלולים להיקלע למשבר.
