ב-17 בנובמבר 2010 קרה אירוע היסטורי בדוחא, בירת קטאר. לראשונה בתולדות המזרח התיכון, ברזיל וארגנטינה, היריבות הכי גדולות בדרום אמריקה, שיחקו אחת נגד השניה באחד מאצטדיוני האזור. ליאונל מסי בן ה-23 וניימאר בן ה-18 היו אז על כר הדשא. המשחק הסתיים בניצחון 0:1 דרמטי של הארגנטינאים עם שער טיפוסי של מסי בדקה ה-90. התוצאה הייתה שולית, אבל סימבולית. כי שלושה שבועות אחר כך, קטאר נבחרה לארח את מונדיאל 2022.
מאז הרבה מים עברו במפרץ, אבל היום בעוד שנה בדיוק, ב-21 בנובמבר 2022, תישמע שריקת הפתיחה של המונדיאל בקטאר. המונדיאל הראשון במדינה ערבית, המונדיאל הראשון שישוחק בחורף, המונדיאל האחרון, כנראה, של מסי (וכריסטיאנו רונאלדו, אם פורטוגל תעלה), והמונדיאל האחרון עם 32 נבחרות, לפני המעבר ל-48 ב-2026.
לצד ההתרגשות והציפיה, המונדיאל הקרוב בקטאר הוא אחד האירועים המדוברים והשנויים במחלוקת בכדורגל העולמי. אז מה אנחנו באמת יודעים על המונדיאל הזה? על קטאר, כמדינה וכנבחרת מארחת? מה מחכה לנו עד הטורניר? ולמה אולי יש סיכוי שהמונדיאל הזה, עם כל מה שבא איתו, הוא בעצם הזדמנות אדירה לנו כישראלים, וגם לכל המזרח התיכון?
שנה של הכנות
השנה הקרובה תהיה מלאה בכדורגל נבחרות ותהווה למעשה הכנה מקצועית, אדמניסטרטיבית, ותדמיתית לקראת המונדיאל. בסוף החודש ייפתח בקטאר הגביע הערבי, טורניר בהשתתפות 16 נבחרות ערביות ממערב אסיה וצפון אפריקה. הגביע הערבי מחליף את גביע הקונפדרציות המסורתי, שהיה נערך במדינה המארחת שנה לפני כל מונדיאל, בהשתתפות אלופות כל היבשות והמדינה המארחת. למרות הפנטזיות על מוחמד סלאח נגד ריאד מחרז או חכים זייש, רוב הנבחרות יגיעו ללא הכוכבים מאירופה, והסגלים יתבססו בעיקר על שחקנים מהליגות המקומיות באזור וצעירים.
הטורניר יספק ניסוי כלים והצצה ראשונה לאצטדיונים החדשניים שנבנו לקראת המונדיאל, ותשתית התחבורה והאירוח של אירוע שאמור לארח מיליוני בני אדם לחודש אחד מרוכז, במקום קטן כמו קטאר. במונדיאל 22' אוהדים יוכלו לצפות בשלושה משחקים ביום, בלי שהדבר יצריך טיסה או נסיעת רכבת ארוכה במיוחד. הכל במרחק של רכבת קלה מהירה, או סירה, למי שרוצה.
רשימת העולות והבעיות
אבל עד אז יש עוד הרבה כדורגל לשחק, כדי לקבוע מי הנבחרות שיהיו שם. עד עכשיו 13 נבחרות הבטיחו את מקומן – גרמניה, דנמרק, בלגיה, צרפת, אנגליה, הולנד, ספרד, סרביה, שוויץ, ברזיל, ארגנטינה וכמובן קטאר המארחת – אבל המוקדמות עוד בעיצומן. בינואר ומרץ יהיו חלונות בינלאומיים שבהם אסיה, דרום אמריקה, צפון ומרכז אמריקה והקריביים יסיימו את שלבי הבתים שלהן. במרץ ישוחקו משחקי הפלייאוף באירופה ובאפריקה, וביוני הפלייאוף הביניבשתי.
אוקיאניה היא היבשת היחידה שעדיין לא התחילה את המוקדמות, בגלל נגיף הקורונה, וכרגע אין פתרון רשמי למצב. ייתכן ויהיה טורניר בזק בקטאר במרץ, או בסמיכות למונדיאל עצמו. מי שתעפיל מאוקיאניה תשחק בפלייאוף הבינאזורי. לא מן הנמנע שהוא יבוטל, וניו זילנד, מי שבדרך כלל מעפילה, תיכנס ישר לפלייאוף.
קטאר לא רוצה להיות דרום אפריקה
הנבחרת המארחת, קטאר, ממש לא מתכוונת לשמש תפאורה בטורניר. קטאר היא אלופת אסיה המכהנת, ובשנים האחרונות השתתפה בקופה אמריקה, גביע הזהב ומשמשת כיריבה של משחקי ידידות.
אם פעם הקטארים היו מתבססים על מתאזרחים ממדינות אחרות, זה כבר ממש לא המצב. הנבחרת הקטרית רצה עם סגל שחקנים ומאמן שעובדים ביחד מעל עשור, חלקם ממש מהנערים באקדמיית אספייר (אקדמיית ספורט עילית שהוקמה בקטאר בתחילת שנות ה-2000), דרך כל קבוצות הגילאים. הכוכב הגדול הוא אכרם עפיף, שצ'אבי הרננדז הדריך באל-סאד לפני שעבר לברצלונה; והחלוץ המוביל, אלמועז עלי, הוא השחקן הראשון בעולם לכבוש שערים בטורנירים יבשתיים באסיה, אמריקה ואירופה. במובן הזה, בקטאר עשו הכל כדי שלא יקרה להם מה שקרה לדרום אפריקה – לארח מונדיאל ולא לעבור את שלב הבתים.
מה אנחנו באמת יודעים על קטאר?
בין אם היא תצליח ובין אם לא, יש כמה דברים שצריך לדעת על המארחת של המונדיאל הקרוב. קטאר היא נסיכות קטנה בצפון חצי האי הערב, שיחסית לעובדה שמדובר בחצי אי קטן שגובל בסעודיה ומוקף במי המפרץ הפרסי, מדובר במקום שמייצר הרבה מאוד עניין רעש.
אחרי שגילו בה מצבורי גז ונפט אדירים ב-1939, המקום התחיל להתנהל אחרת ברמה הכלכלית. ב-1971 קטאר הכריזה על עצמאות אחרי שנים כפרוטקטורט בריטי, ומאז עומדים בראשה שושלת שבט א-ת'אני, שושלת סונית ווהבית.
מ-1995, עם חילופי דורות בהנהגה, קטאר החלה לעבור תהליכי מודרניזציה מואצים. תשתיות, בנייה, חקלאות, תקשורת, כשהכל נשען על הגז והנפט. עד 2010 קטאר הפכה להיות המדינה העשירה בעולם לראש. התנופה הזו התאפשרה, בין השאר, מכך שכ-90 אחוז מהאוכלוסייה הקטארית מורכבת מעובדים זרים. מהגרים, בעיקר מדרום אסיה, הם הידיים העובדות של המקום הזה כבר שנים.
עם הצמיחה ועם הכסף באה גם ההשפעה. ככה קטאר הפכה להיות כוח משמעותי במזרח התיכון. במשך שנים שכן בה בסיס צבאי אמריקאי, תוך כדי שהיא תומכת בתנועות מחאה בעולם הערבי וב"אחים המוסלמים". דברים כאלו הוציאו לקטאר שם של מדינה שמשחקת בכל המגרשים, ורוכשת לעצמה תומכים ואויבים מכל הצדדים. אחד המגרשים המרכזיים האלו הוא הכדורגל.
הכדורגל הקטארי התחיל בסוף שנות הארבעים דרך פועלים בריטים בשדות הקידוח, ועדיין יש במדינה כמה מועדונים גדולים עם יריבויות חמות כמו אל-סאד, אל-ריאן ואל-דוחיל, אבל הכדורגל הקטארי עלה לכותרות בעיקר בשני העשורים האחרונים, דרך כוכבים מזדקנים שהגיעו לסיים שם את הקריירה, דרך המונדיאל, דרך פריז סן ז'רמן, דרך Qatar Airways, ואפילו דרך אצטדיון דוחא בסכנין.
היחס לישראל, זכויות עובדים ואיך זה ישפיע על הטורניר
למרות שבין ישראל לקטאר אין יחסים דיפלומטיים רשמיים כביכול, ובתקשורת לרוב קטאר תצטייר כאויב, על פי מקורות שונים קיים שיתוף פעולה בין המדינות, שמהווה חלק אינטגרלי בהתנהלות של ישראל במזרח התיכון.
לישראלים (מחוסנים בלבד) שירכשו כרטיסים למונדיאל דרך מערכת ה-Fan ID (שכבר נכנסה לשימוש במונדיאל הקודם) לא תהיה כל בעיה להגיע לקטאר וליהנות מהטורניר. מדובר בהבטחה שהקטארים התחייבו אליה עוד בשלב ההצעה לאירוח.
עד כה הכל נשמע טוב, אבל למונדיאל הזה יש זוויות פחות חיוביות. למשל, חשיפות ודיווחים אודות השוחד שהתקבל בהליך הבחירה בקטאר כמארחת. בשנים האחרונות נחשפו עסקאות שוחד בין התאחדויות ומדינות לבכירי פיפ"א, גם לקראת מונדיאל 2006 בגרמניה, 2014 בברזיל ו-2018 ברוסיה. בדיווחים אלו נחשף הצד המכוער של אירוח וקיום טורנירים גדולים, אבל המונדיאל בקטאר עמד במרכז.
בנוסף, בקטאר לא היתה שום תשתית לאירוח אירוע כזה, ובניית אצטדיוני הענק, ערים חדשות ומתחמי אוהדים הובילה למוות של אלפי פועלים. לפי ארגון זכויות האדם Human rights watch כ-6,500 פועלים מתו בבניית מתקני מונדיאל 2022, והדבר הזה הוביל לשורה של מחאות כנגד קיום הטורניר, מפעילים חברתיים, אנשי תקשורת ועד נבחרת נורבגיה.
וזה מובן. אין שום דבר בכדורגל ששווה חיי אדם. גם לפני שלושת המונדיאלים האחרונים עלו דיווחים על מוות של פועלים ופינוי תושבים, אבל אף אחד מהמקרים הללו לא הגיע למספר הדרמטי שמיוחס למקרה הקטארי. לעיסוק בנושא הייתה השפעה פנימית ישירה על קטאר. בשנים האחרונות היא ביצעה רפורמות בחוקי הבנייה וההעסקה, ולטענתה שיפרה את תנאי הפועלים.
ועדיין, נראה שעד המונדיאל, וקרוב לוודאי שגם במהלכו, העיסוק בסוגיות הללו לא ייפסק. כבר בשבוע שעבר ההתאחדות הדנית הודיעה שתנקוט במספר צעדים ש"יצמצמו את את ההשתתפות הנבחרת באקטים מסחריים ותדמיתיים בזמן המונדיאל בקטאר", ויפיצו מידע לאוהדים הדנים שיגיעו. התחושה היא שזו רק סנונית ראשונה בשורה של אקטים מצד ההתאחדויות המערביות. עד כה נראה שלא מדובר בחרם, או במשהו שימנע מהמונדיאל הזה להתקיים כסדרו. במובן הזה, הקטר כבר עזב את התחנה.
כל הפרטים על מכירת הכרטיסים
בכל הנוגע לכרטיסים למשחקים, המכירה תיפתח בתחילת 2022 דרך האתר של פיפ"א, כמו בטורנירים קודמים. לצד זה, על פי פיפ"א, למרות שרק שליש מהנבחרות העפילו, כבר נמכרו לסוכנויות ביותר מ-60 מדינות כ-82,500 חבילות אירוח בקטאר לתקופת המונדיאל – כאשר המדינות המובילות הן קטאר, מקסיקו, ארה"ב, ארגנטינה והודו. מבחינת סגנון אירוח, קטאר הקצתה יותר מ-130 אלף חדרי אירוח ברמות שונות (2 כוכבים עד 5). מלבד מלונות סטנדרטיים, זה כולל אפשרויות שאפשר למצוא רק במפרץ, כמו להישאר ב"מלונות יוקרה צפים" על סירות ויאכטות, אוהלי חמישה כוכבים במדבר או וילות עם צריח הצופות למפרץ.
ולכל מי שחשש שהמונדיאל הזה יהיה נקי מאלכוהול שאינו חוקי בקטאר – אז אין מה לדאוג. אלכוהול נגיש בקטאר כבר שנים במגוון מלונות ומסעדות ברחבי המדינה, וכמובן שיהיה זמין במתחמי ה-Fan zone השונים. אפילו שמדובר במדינה מוסלמית, לא יהיה מונדיאל בלי בירה.
ולבסוף, איך אפשר בלי נוהלי קורונה. כרגע הכניסה למדינה ללא בידוד אפשרית למחוסני פייזר, מודרנה, אסטראזניקה, ג'ונסון & ג'ונסון – עם ביצוע של בדיקת PCR עם תוצאה שלילית 72 שעות לפני הנחיתה. תיירים לא מחוסנים, או כאלו שלא השלימו את כמות מנות החיסון הנדרשת, נאלצים, לפחות נכון לשנה לפני הטורניר, לשהות כשבעה ימים בבידוד במלון (על חשבונם כמובן), ורק בהינתן תוצאה שלילית מבדיקת PCR ביום השישי – יוכלו לצאת ולהסתובב חופשי בקטאר.
ההזדמנות של המזרח התיכון
אז נכון, קטאר איננה מדינה בעלת מסורת כדורגל עשירה במיוחד, והסיבות מאחורי ההשקעה שלה בכדורגל הן חלק ממשחק פוליטי אזורי-גלובלי אדיר, שנועד בעיקר לשפר את תדמיתם ולהציגם כפטרונים של המשחק היפה. ועדיין, המונדיאל בקטאר עתיד להיות אחד האירועים המרתקים ביותר בתולדות הכדורגל העולמי.
בעוד שנה מהיום אצטדיון אל-בית (הבית) צפוי להיות מלא ב- 60 אלף איש שיצפו יחד עם עוד כמה מיליארדי צופים במסכים מסביב לעולם, בטקס ומשחק הפתיחה, והאירוע הגדול ביותר בכדורגל העולמי ייצא לדרך. עם כל מגיפת הקורונה, כרגע עוד מוקדם כרגע להעריך אם ומה יהיו המגבלות על הקהל, וכמה אנשים באמת יהיו שם. "כל אוהד שקנה כרטיס, והוא מחוסן, ייכנס בלי בעיה", אמר לוואלה! ספורט גורם בוועדה המארגנת השבוע. "גם מי שיציג אישורים רפואיים מתאימים ייכנס, ומי שלא יהיה מחוסן – יוכל להתחסן בשדה התעופה". עוד נכונות הפתעות בנושא זה. קטאר היא אחת המדינות עם אחוזי הקורונה הנמוכים בעולם, ולאחרונה, פיפ"א וקטאר ניהלו מגעים להקל את הכניסה על לא מחוסנים, כדי שיוכלו לקחת חלק במונדיאל.
יש הרבה דברים שאפשר להגיד על המונדיאל הקרוב ועל קטאר, ועל המהלכים שהיא עושה בעולם הכדורגל. חלקם טובים, חלקם רעים. אבל לצד הביקורות הבלתי פוסקות והאנטגוניזם שרווח בקרב רבים לאירוע הזה, אפשר גם להסתכל על ההזדמנות שהמונדיאל הספיציפי הזה יוצר. לנו כישראלים, ולמזרח התיכון בכלל.
אנחנו חיים באזור עם גיוון תרבותי, אתני, לשוני ודתי מדהים. עם האוכל והאירוח הכי טובים, והמקום ממנו יצאו בשורות ששינו את העולם. באותו זמן זה גם אזור מסוכסך ולחוץ מאוד, עם אינספור שסעים, מלחמות וקונפליקטים אלימים, ועם התערבות מתמשכת של מעצמות גדולות.
כישראלים אנחנו מכירים מצוין איך זה מרגיש כשמחרימים אותנו באירוע ספורט, בין אם בזמן אינתיפאדה כזו או אחרת, או בקרב ג'ודו באולימפיאדה. אנחנו יודעים מה זה כשלא רוצים להגיע לשחק אצלנו ואיתנו, בגלל דברים שלא קשורים לספורט בכלל.
אירוע כמו מונדיאל אולימפיאדה הוא סיכון, אבל גם הזדמנות. מונדיאל פותח מדינות ואזורים לעולם, הוא משנה אותם. לטוב ולרע. תשאלו את ברצלונה, ברזיל, רוסיה, טוקיו, וכמו שהקטארים יעידו, זה קורה הרבה לפני שריקת הפתיחה.
המונדיאל בקטאר הוא הזדמנות לא רק למדינה עצמה, אלא הזדמנות לאזור שלם. כי ייתכן שמונדיאל במזרח התיכון דווקא עשוי "להרגיע" לרגע קצר. להנמיך את הלהבות, לאפשר ליהנות מההיסטוריה, מהאירוח, ומלהיפגש ולהכיר דרך הכדורגל.
לישראלים שיגיעו זו תהיה הזדמנות להגיע למדינה ערבית ולהכיר אנשים מהשכונה שלנו. להבין באמת איך רואים אותנו ומה חושבים עלינו, והאם איך שאנחנו רואים את השכנים זה באמת מי שהם במציאות. כשכל זה קורה באווירה גלובלית של מונדיאל, יכולות להיות לזה השלכות חיוביות מאוד לעתיד.
ויכול להיות גם שלא. אבל אולי, מונדיאל 2022 זו הזדמנות ששווה לקחת.
