ההודעה של רוג'ר שמידט על החלטתו לעזוב את איינדהובן בתום העונה השפיעה מאוד על מריו גצה הרבה יותר מאשר על ערן זהבי. שניהם נמצאים במועדון בזכות המאמן הגרמני, אבל החלוץ הישראלי תכנן לסיים את דרכו בהולנד בקיץ בכל מקרה. חוזהו מסתיים, בין הצדדים לא מתנהל משא ומתן, וזהבי יהפוך לשחקן חופשי בקיץ עם אופציות פתוחות ממכבי תל אביב ועד בוטאפוגו. לעומתו, הכוכב הגרמני האריך באוקטובר את חוזהו עד 2024, והוא רואה באיינדהובן בית לטווח הארוך. ללא שמידט, החיים בבית הזה עלולים להיות קשים הרבה יותר.
למעשה, עדיין לא פשוט להתרגל למחשבה כי כובש שער הניצחון בגמר מונדיאל 2014, שהיה אמור להיות אחד השחקנים המובילים בדורו, נדד לליגה ההולנדית לפני יום הולדתו ה-30, אבל הנסיבות גרמו לו לקחת את ההימור המסקרן הזה. הקדנציה השניה בבורוסיה דורטמונד הסתיימה בצורה עגומה, כאשר הוא בקושי ראה דשא אצל המאמן לוסיאן פאבר בעונת 2019/20, ולא היה רלוונטי כלל במחזורי ההשלמה אחרי פגרת הקורונה. שם, כאשר ישב על הספסל שבוע אחרי שבוע, הוא הבין עד כמה זהות המאמן הבא תהיה חשובה בחייו, ולא מיהר לקבל החלטה. ברגע האחרון, הגיע שמידט והציג את עצמו כסוג של מושיע.
"כמאמן אני תמיד רוצה לבנות את הסגל החזק ביותר, ולכן מעלה גם רעיונות שלא נראים מציאותיים ממבט ראשון. ברור שרובם לא מיושמים בסופו של דבר, אבל חשוב לנסות. לפעמים זה מצליח. יצרתי קשר עם מריו ביוני 2020 כי הוא היה אמור להפוך לשחקן חופשי, והסברתי לו מה אני מתכנן. בהנהלת המועדון ידעו על המגעים, אבל אף אחד מאיתנו לא חשב שיש סיכוי אמיתי. בסוף, ביום האחרון של חלון ההעברות, גצה עדיין היה פנוי, ונכנסו להילוך גבוה, כי אין טעם להחתים שחקן כזה בלי לשתף אותו במפעלים האירופיים. הזמנתי את גצה לדירה שלי, וסגרנו את הכל תוך כמה שעות. באותו ערב, כולם היו מאושרים", סיפר שמידט כיצד הצליח לממש את החזון.
לגצה היו אלטרנטיבות מגוונות באותו קיץ, אך אף אחת מהן לא העניקה לו את מה שנתנה לו איינדהובן – סביבה תומכת ומאמן שסומך עליו בוודאות. אינטר, רומא ופיורנטינה גיששו לגבי הבאתו לאיטליה, דייויד בקהאם הבטיח לו המון כסף באינטר מיאמי ב-MLS, והיו גם שיחות עם אולי הנס על חזרה אפשרית נוספת לבאיירן מינכן. כל זה לא גרם לכוכב גרמניה לשעבר להרגיש שלם עם עצמו. "מאמן היה השיקול החשוב ביותר מבחינתי. ברוג'ר שמידט מצאתי איש מקצוע שדוגל בפילוסופיה שהלהיבה אותי, והוא נתן לי להבין עד כמה הוא מאמין בי", הסביר גצה.
"קל לדבר עם מריו, ולא רק על כדורגל. אמרתי לו שאעשה הכל כדי שיחזור לכושר אופטימלי, וגם הוא עשה את המקסימום מצידו. לדעתי, פרשנים רבים בגרמניה הפסיקו להעריך אותו כמו שצריך. יש לגצה ראיית משחק נפלאה, הוא מחלק מסירות אחרונות נהדרות. הוא עובד קשה למען הקבוצה, אפשר לסמוך עליו טקטית, והוא גם רב גוני ומסוגל לשחק במגוון עמדות", טען שמידט. ואכן, מאז תחילת הקדנצניה באיינדהובן השתמש בו הבוס במספר תפקידים.
גצה אוהב להיות פליימייקר, אבל שיחק כתשע מדומה במשחקים בהם זהבי לא היה על המגרש, לעתים אף שובץ באגפים. אפשר היה לראות שהוא נהנה מכל רגע בלי קשר להוראות. הבחירה באיינדהובן באמת החזירה אותו לחיים אחרי תקופה קשה במיוחד.
הסכסוך של שמידט עם הכוכב הצעיר מוחמד איהטארן, חביב האוהדים והתקשורת, השפיע מאוד על היחס כלפי המאמן הגרמני, וגם זהבי ספג לעתים אש לא מוצדקת מהפרשנים כי היה מזוהה מדי עם המאמן שהביא אותו. גצה סבל מכך הרבה פחות, כי שמו הלך לפניו, והחיוך הכריזמטי עשה את העבודה. אוהדי איינדהובן רבים התלהבו מעצם העובדה כי שחקן ברמתו לובש את החולצה שלהם, וקיבלו בסלחנות גם משחקים פחות מוצלחים. היו מקרים לא מעטים כאלה בעונה שעברה, כאשר פציעות עדיין הטרידו אותו. הוא נטל חלק ב-25 משחקים בלבד בכל המסגרות וכבש 6 שערים.
העונה חל שיפור משמעותי מאוד בכל הפרמטרים. ראשית, גצה עבר הכנה אמיתית במחנה טרום עונה, ולא צורף לסגל ברגע האחרון. שנית, הוא כבר התאקלם באופן מלא וביסס את מעמדו גם בחדר ההלבשה. שלישית, הוא טרם סבל מבעיות רפואיות מהותיות מאז הקיץ, והדבר איפשר לו לפתח המשכיות אמיתית. הוא באנקר בהרכב של שמידט, הן בליגה והן במסגרות האירופיות,
והספיק לכבוש 10 שערים ב-36 הופעות. זה לא מאזן עוצר נשימה, אבל תרומתו למערך חשובה יותר מהנתונים הסטטיסטיים היבשים. בשורה התחתונה, גצה הוא דמות מרכזית מאוד עבור שמידט. אבל מה יהיה בלעדיו?
בתחילת פברואר, כאשר הפתיע שמידט את כולם עם הצהרתו, הרגיש גצה שהארכת החוזה היתה עלולה להיות טעות. זהות המאמן החדש לא ידועה, ומדברים על אפשרות חזרתו של פיליפ קוקו שלא בהכרח ירצה לבנות את הקדנציה שלו סביב הגרמני המזוהה עם "השלטון הקודם". כבר לפני שנה אמר גצה בפשטות בראיון: "אם שמידט יעזוב אהיה מודאג מאוד". זה קורה עכשיו, והדאגה מוחשית. האם מעכשיו הוא צריך להוכיח את עצמו יותר?
ניצנים של מה שצפוי לו כבר מתחילים להופיע בתקשורת. אד דה מוס, מאמן עבר שידוע בחיבה להתבטאויות שנויות במחלוקת, טען לפני שבועיים: "שמידט בחר את רוב הסגל, ולכן הגיעו לאיינדהובן שחקנים בינוניים. אני עבדתי בזמנו עם רומאריו ורונאלדו, ומה יש כאן עכשיו? גצה הוא שחקן שבא לנפוש. הוא בוחר מתי להתאמץ ולא בא לידי ביטוי במשחקים החשובים. בגרמניה כבר לא מדברים עליו יותר, ורק פה עדיין מזכירים את השער שלו בגמר המונדיאל. אני לא אוהב אותו."
מאז יצאה איינדהובן לסדרת תוצאות חיוביות, וגצה שתופקד כחלוץ ביום ראשון הבקיע בנצחון 1:3 על הרנביין בליגה עם סרט הקפטן על הזרוע. הוא מגיע למשחק הגומלין מול מכבי תל אביב (ה', 19:45, ספורט4) במומנטום אישי טוב, ותמיד כיף לראות כוכבים מסוגו בישראל, אבל בפני הצהובים עומדת המשימה למנוע ממנו לממש את הפוטנציאל ולהדיח אותו מקונפרנס ליג. מי יודע, אולי בדיעבד זה עוד יתברר כמשחקו האחרון במפעלים האירופים, כי בקהאם ישכנע אותו לעבור לפלורידה?
