קצר וקולע: המשחקים בין הענקיות טרפו את הקלפים בדירוג העוצמה

חודש פברואר הוא אמנם רק החודש השני בשנה הקלנדרית, אך בכל הקשור לעולם הכדורגל, הוא מסמן איזושהי התחלה חדשה: חלון ההעברות סגור ואין עוד אפשרות לחיזוקים, ליגות רבות ברחבי אירופה חוזרות משנת החורף, וגם המפעלים האירופיים חוזרים עם שלבי הנוקאאוט. פברואר הוא החודש הקצר ביותר שנה, אך כל יממה ב-28 הימים האחרונים סיפקה תובנה כלשהי על קבוצות הפאר ביבשת. משחקי ליגת האלופות לימדו לא מעט והשאירו תיאבון לקראת הגומלין, גמר גביע הליגה והפתיחה מחדש של מאבק האליפות החיו את העונה האנגלית, והקרב על הסקודטו באיטליה רותח, צפוף ובלתי צפוי יותר מתמיד. אחרי ערבוב הקלפים, לפניכם הדירוג המחודש של עשר הקבוצות הטובות באירופה.

מקום עשירי: ר.ב. לייפציג (כניסה חדשה)

עם שמונה שערים בשבעה משחקים בפברואר, כריסטופר אנקונקו הוא אחד השחקנים החמים באירופה, וזה ממש לא התחיל עכשיו. הצרפתי שנפלט מפריז סן ז'רמן מצא בית בחממה של רד בול, וב-36 משחקים העונה בכל המסגרות הוא הבקיע 25 שערים ובישל 13 נוספים – מעורבות של יותר משער למשחק. לייפציג הפסידה משחק אחד בלבד החודש, וגם הוא היה ב-3:2 דרמטי נגד באיירן מינכן. אחרי פתיחה רעה לעונה, השוורים מינו את דומניקו טדסקו למאמן הקבוצה במקום ג'סי מארש, ומאז הקבוצה חזרה ליכולת שאפיינה אותה בשנים האחרונות. ללייפציג הרביעית או מספר נקודות כמו הופנהיים ופרייבורג שדולקות אחריה, אך היא משמעותית יותר חזקה והיא בעמדה מצוינת להעפיל גם בשנה הבאה לליגת האלופות.

כמו כן, בזכות השעייתה של ספרטק מוסקבה מהליגה האירופית היא גם הבטיחה את מקומה ברבע הגמר, וכשמקביל היא גם בחצי גמר הגביע (דורטמונד ובאיירן כבר הודחו), בתסריט הוורוד ביותר היא תוכל לזכות בשני תארים יוקרתיים כבר העונה, משהו שקשה היה לדמיין כאשר דשדשה בחצי התחתון בסוף 2021. עם ממוצע של שלושה שערים למשחק החודש, אחת ההתקפות הלוהטות ביבשת לא מתכוונת לעצור.

מקום תשיעי: אינטר (4-)

המתרסקת הגדולה של הדירוג: אינטר לא הבקיעה ארבעה משחקים ברציפות, ניצחה רק פעם אחת בשבעת המשחקים האחרונים, וחמור מכך, מסתכלת על נאפולי ומילאן בטבלה מלמטה. לנראזורי אמנם יש משחק חסר ורק שתי נקודות פחות מהיריבות, אך הם נמצאים בכושר רע מאוד והיכולת של לאוטרו מרטינס, שקטע במשחק האחרון בצורת של כמעט חודשיים ללא שער, מדאיגה.

אז למרות התוצאות הרעות וההפסדים הביתיים, איך אינטר עדיין בעשירייה? הקבוצה של סימונה אינזאגי נהנית לפחות בינתיים מחמת הספק. היא הייתה הקבוצה הכי טובה באיטליה במשך שבועות ארוכים, יש לה את הסגל עמוק ואיכותי יותר מיריבותיה בצמרת, וגם מול ליברפול היא הייתה טובה למרות ההפסד. הניסיון של ליברפול במעמדים אמנם עשה את ההבדל, אך עד לשער הראשון בדקה ה-75, אינטר הייתה מסוכנת יותר. זה היה משחק הנוקאאוט הראשון של אינטר בליגת האלופות מזה כעשור, ומההפסד הזה היא רק יכולה ללמוד.

מקום שמיני: מילאן (כניסה חדשה)

אוליביה ז'ירו שיחק תשע עונות באנגליה, הבקיע בגמרים מקומיים ובינלאומיים, זכה במונדיאל, סיים כסגן ביורו, ולמרות כל רשימת ההישגים, כנראה שהמשחק הכי גדול שיהיה חתום על שמו הגיע דווקא במדי מילאן. הצרפתי נכנס לנעליו של זלאטן איברהימוביץ' הפצוע, הבקיע פעמיים תוך שלוש דקות ברבע השעה האחרונה והפך הפסד לניצחון שפתח מחדש את מאבק האליפות. החלוץ הושמץ פעמים רבות במהלך הקריירה שלו, נע על הסקאלה הרחבה בין אנדרייטד לאוברייטד, אך לא משנה כיצד תסתיים העונה של הרוסונרי, את חותמו במועדון הוא כבר הטביע.

מילאן אמנם קצת דעכה מאז עם שתי תוצאות תיקו בליגה ו-0:0 במשחק הראשון בחצי גמר הגביע מול היריבה העירונית, אך במאבק המשולש עם אינטר ונאפולי, היא השיגה את התוצאה המשמעותית ביותר החודש והיא צריכה למנף את זה. אם ז'ירו ימשיך להבקיע, בראהים דיאס ימשיך לככב וסנדרו טונאלי ימשיך לשלוט במרכז השדה, אליפות לא תהיה מילה גסה.

מקום שביעי: ברצלונה (כניסה חדשה)

לפני שלושה חודשים אף אחד לא האמין שזה יקרה, אבל ברצלונה כיום היא אחת מעשר הקבוצות הטובות בעולם, ואת הופעת הבכורה שלה בדירוג היא הרוויחה בזכות עם יכולת התקפית משופרת תחת צ'אבי לעומת הכדורגל חסר ההשראה שהוצג בעידן רונאלד קומאן. סמל עידן קומאן, ממפיס דפאי, נדחק אל ספסל הקבוצה, ואת מקומו תפסו שחקני הרכש אדאמה טראורה, פראן טורס ופייר אמריק אובמיאנג. החלוץ מגאבון כבר היה בנסיגה חדה בארסנל, אך כעת נראה שכל מה שהוא היה צריך זה שינוי אווירה. עם חמישה שערים בשש הופעות, אובמיאנג מתעלה על כל הציפיות.

ברצלונה הבקיע רביעייה ארבע פעמים בפברואר, כולל נגד קבוצות בעלות שם כמו אתלטיקו מדריד, נאפולי ובילבאו, שחודש קודם לכן העיפה אותה מגביע המלך. צ'אבי מצליח להוציא את המקסימום מחוליית הקישור שלו: פרנקי דה יונג שוב נראה כמו שחקן בכיר, פדרי שנשחק חזר להיות רענן וגם גאבי תורם בצד ההתקפי. המאמן החדש מצליח גם להפיק תרומה משחקנים שנראו מחוקים: עוסמאן דמבלה כיכב מול בילבאו חרף שריקות הבוז מהקהל, לוק דה יונג ממשיך להבקיע ולתרום מהספסל, וגם דני אלבס מראה שגם אם הוא לא השחקן שהיה לפני עשור, הוא עדיין מסוגל לחרוך את האגפים. ברצלונה עדיין נאבקת על המקום בטופ 4 בספרד, אך היא נראית הרבה יותר טוב מהיריבות שלה לקרב. אחרי פתיחה מחרידה לעונה, הקטאלנים יכולים פתאום לסיים במקום השלישי ואולי אף לזכות בליגה האירופית.

מקום שישי: צ'לסי (1+)

כשהיא נמצאת בטלטלה גדולה בעקבות הודעתו של רומן אברמוביץ' כי החליט למכור את המועדון, אלופת אירופה מצליחה, בקושי רב, להשיג את התוצאות. הבלוז ביצעו תיקון על ההפסד בגביע העולם למועדונים ב-2012 עם ניצחון על פלמייראס בהארכה, ופספסו הזדמנות להניף את גביע הליגה אחרי דו קרב פנדלים, על אף שהיו שווי כוחות לליברפול לכל אורך ההתמודדות. מייסון מאונט סיפק כמה החמצות ענק, ודווקא ברגעים האלה עלתה השאלה מה היה קורה אם לשני החלוצים שנותרו על הספסל, רומלו לוקאקו וטימו ורנר, היה מספיק ביטחון.

הגרמני הבקיע צמד ובישל לבלגי ב-2:3 הקשה על לוטון בגביע מספר ימים לאחר מכן, ואמנם לא מדובר בתוצאה מרשימה בלשון המעטה, אך המשחק הזה יכול לשנות לצ'לסי את העונה. הבלוז הבקיעו משמעותית פחות משתי הקבוצות שנמצאות מעליה, ואם ורנר ולוקאקו יצליחו לייצר רצף ולשפר את המספרים שלהם, צ'לסי לא תדרדר למאבקי הטופ 4 ותוכל לשאוף להגעה לחצי גמר ליגת האלופות.

מקום חמישי: ריאל מדריד (1-)

מוליכת הליגה הספרדית ממשיכה להשיג את התוצאות ולשמור על הפער בפסגה, אך משהו חורק. ריאל ספגה רק פעמיים בשישה משחקים בפברואר, אך גם הבקיע חמישה בלבד. הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי אכזבה בפריז, השיגה 0:1 דחוק על ראיו וייקאנו בזכות רגע קסם של ויניסיוס וקארים בנזמה, וגם ה-0:3 על אלאבס לא היה משקף במיוחד והושג ביכולת פושרת. נקודת האור, כאמור, הוא שיתוף הפועל בין בנזמה לוויניסיוס שמתפתח מחודש לחודש, אך ריאל מתקשה להבריק כמו בחודשים הקודמים. מרקו אסנסיו ביסס את מקומו כצלע השלישית בהתקפה ולפרקים נראה די טוב, אך הוא מרגיש כמו ברירת מחדל לאור החולשה של יריביו על המקום.

לריאל אמנם עדיין יש סיכוי לעבור את פ.ס.ז' אחרי שהפסידה לה 1:0 בצרפת, אך חסרונו של קאסמירו המוצהב צפוי להיות מורגש ועלול להיות מכריע. אולי כעת תגיע ההזדמנות של פדריקו ואלוורדה, שקצת נתקע במקום העונה, להוכיח שהוא הפנים של קישור הקבוצה לשנים הקרובות.

מקום רביעי: פריז סן ז'רמן (2+)

החודש, יותר מתמיד, קשה היה להבין מי זו פ.ס.ז' של 2021/22. הצרפתים היו עדיפים מול ריאל מדריד, אך באותו שבוע ספגו שלישיה מנאנט במחצית. בצד החיובי, קיליאן אמבפה התעלה לגבהים חדשים עם שערי ניצחון בתוספת הזמן מול ראן וריאל, וגם שיתוף הפעולה עם ליאונל מסי נראה יותר טוב לאחרונה. השניים חגגו עם חמישייה מול האלופה היוצאת ליל, מסי בישל לאמבפה צמד מול סנט אטיין, ויחד הם הראו כי היסודות להצלחה במפעל החשוב מכולם כבר הונחו. נגד הבלאנקוס, פ.ס.ז' נראתה יותר טוב בכל חלקי המגרש ובעיקר בקישור, שם מרקו וראטי הרשים מול מרכז השדה האגדי של הספרדים.

מנגד, פ.ס.ז' סיימה את דרכה בגביע כבר בשמינית הגמר, וגם הקריסה במחצית הראשונה בנאנט הגיעה כרעם ביום בהיר. ניימאר כבר הצליח לצמק ל-3:1 בפתיחת המחצית השנייה, אך החמצת פנדל רשלנית שלו גדעה את המומנטום. כשאמבפה ומסי נראים בשיאם, בפריז עדיין ממתינים שהברזילאי יחזור לעצמו. בעמדת השוער, מסתמן שהחודש ג'אנלואיג'י דונארומה צבר מומנטום על פני קיילור נבאס, וייתכן כי עד לקיץ הקוסטה ריקני יבין שאת אפודת השוער הוא כבר לא יצליח להשיג בחזרה.

מקום שלישי: באיירן מינכן (1-)

בכל עונה יש משחק או שניים בהן באיירן מינכן סופגת הפסד ליגה מפתיע, ובדרך כלל גם אפשר לעבור על זה בשתיקה כי מעידות קורות, אך התחושה היא שהבעיה הפעם עמוקה יותר. בדומה לחמישייה שספגה מול מנשנגלדבאך העונה בגביע, גם ב-4:2 לבוכום אי אפשר היה להתעלם מהבעיה החמורה שיש ליוליאן נגלסמן בהגנה. מנואל נוייר פצוע, ג'רום בואטנג ומאטס הומלס כבר נשכחו, ונדמה שכעת ההגנה הבווארית היא עדר ללא רועה. הזרקור מופנה בעיקר לעבר דאיו אופמקנו, שהוחלף במחצית אחרי שספג רביעייה מבוכום. לא אמהר להגיד שהצרפתי שהגיע העונה מלייפציג הוא פלופ, איני פוסל את האופציה שבעתיד הוא אפילו יהיה אחד מחמשת הבלמים בטובים בעולם, אך כרגע נראה שעונת ההתאקלמות במועדון מהטופ האירופי משאירה אצלו צלקות.

אופמקנו הוא לא האשם היחיד. ניקלאס זולה, שכבר חתום אצל דורטמונד לעונה הבאה רחוק משיאו, ונדמה שגם ההיעדרות בקישור של לאון גורצקה משאירה את יוזואה קימיך בודד מדי בקישור האחורי. במקביל, נאגלסמן מתנסה במערכים התקפיים שטרם ראינו במינכן – כאשר לירוי סאנה, סרג' גנאברי, קינגסלי קומאן, תומאס מולר ורוברט לבנדובסקי פותחים כולם יחדיו. לאליפות מקומית זה יספיק בהיעדר אלטרנטיבה ראויה, אך מול הגדולות של אירופה? חוסר האיזון לא נראה מבטיח.

מקום שני: מנצ'סטר סיטי (1-)

על אף שיש קבוצה אנגלית שנמצאת מעליה בטבלה, האלופה המכהנת היא עדיין הפייבוריטית לשמור על התואר. היה מספיק לראות אותה מבקיעה תשעה שערים בשלושה ימים (0:4 בנוריץ', 0:5 בליסבון על ספורטינג) כדי להבין שבכל רגע נתון היא מסוגלת להעלות הילוך, אך מאז הגיעו שני משחקים מדאיגים במיוחד. הנמסיס של הסיטיזנס בשנים האחרונות, טוטנהאם, השלימה עליה דאבל עונתי, הפעם עם ניצחון חריג בחוץ. יונג מין סון שמצליח לפצח בכל משחק מחדש את ההגנה של פפ גווארדיולה בישל פעמיים, הארי קיין ראה שער שלו נפסל, אך עדיין הצליח לסיים את המשחק עם צמד כולל שער ניצחון בלתי נשכח בדקה ה-95. מבחינת סיטי, יש הפסדים מביכים יותר מאשר טוטנהאם, אך לאור העובדה שאלה היו הנקודות היחידות שצברו הספרס ברצף של ארבעה משחקים, ההפסד הזה לא מחמיא יותר מדי לתכולים.

לאחר מכן הגיע גם ניצחון דחוק על אברטון, שגם הוא היה רחוק מלהרשים. הטופיז נראים רע ונאבקים נגד הירידה, ובכל זאת סיטי הייתה שוות כוחות ותו לא. המוליכה ניצחה בזכות שער מאוחר ומקרי של פיל פודן, כאשר בהמשך הגיעו גם טענות של אברטון על קיפוח מצד השופט על נגיעת יד ברחבה שלא הובילה לשריקה. על המגרש, הטריק החדש של גווארדיולה היה להציב את רובן דיאס, איימריק לאפורט וג'ון סטונס ביחד על המגרש, כאשר האנגלי הוצב בעמדת המגן הימני במקום חברו לנבחרת קייל ווקר שירד לספסל. לאור ההמשכיות של ז'ואאו קנסלו בצד שמאל, יהיה מסקרן לראות לקראת השלבים האחרונים של העונה אם זו מגמה או שמא ווקר יצליח לתפוס מחדש את מקומו.

מקום ראשון: ליברפול (2+)

החודשיים הראשונים של 2022 עשו שירות נפלא למורשת של יורגן קלופ בליברפול. אחרי שהתמודד בצורה מעוררת כבוד בינואר ללא מוחמד סלאח וסאדיו מאנה, החודש הוא קיבל בחזרה את המצרי והסנגלי והמשיך לצמצם פערים ממנצ'סטר סיטי. ליברפול ניצחה החודש בכל דרך אפשרית. הרדס הגיעו למגרשה של ברנלי, מקום בו גם מנצ'סטר יונייטד וגם טוטנהאם מעדו בחודש האחרון, וחזרו עם 0:1 קטן. בסן סירו נגד אינטר, הם הצליחו להכריע משחק שקול למדי עם שתי מכות מאוחרות ו-0:2 שקרוב לוודאי סגר סיפור. על ההגנה המחוררת של לידס הם הצליחו לחגוג עם שישייה, וגם ב-0:0 השקול והנהדר מול צ'לסי בגמר גביע הליגה הם הצליחו לצאת עם הגביע בזכות קור הרוח מהנקודה הלבנה.

הכושר של סלאח ומאנה, ההשתלבות המיידית של לואיס דיאס, ההגנה שמתייצבת והשמירה על הרמה בשער גם כאשר אליסון מסופסל – כל אלה מצביעים על מערכת בריאה, קבוצה שיודעת להתאים את עצמה לסיטואציות שונות, מגרשים שונים, מפעלים שונים. אחרי חודש בו המפעל של קלופ נראה שלם תמיד, כעת מגיע לו"ז משחקים קשה במיוחד. מבחנים מול ווסטהאם (ב'), ברייטון (ח'), ארסנל (ח') ומנצ'סטר יונייטד (ב'), כולן קבוצות בחצי העליון של הטבלה, יתנו לנו מושג הרבה יותר טוב בנוגע למועמדות של ליברפול להניף את האליפות ה-20 בתולדותיה.