נבחרת ארגטינה התאמנה אמש (שני) באבו דאבי לעיני אלפי צופים שהגיעו לראות את ליאונל מסי וכוכבי האלביסלסטה לקראת החזרה הגנרלית האחרונה שלהם למונדיאל, מחר (רביעי) באבו דאבי נגד נבחרת איחוד האמירויות. ההייפ בשיאו לקראת הגביע העולמי האחרון של "הפרעוש", שמיליוני אנשים ברחבי העולם מחזיקים לו אצבעות שיצליח להניף את הגביע העולמי בקטאר, ורגע לפני שריקת הפתיחה של המונדיאל האחרון שלו הוא התייצב לראיון וידאו מיוחד עבור התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית ודיבר בפתיחות על חייו.
אחד המראיינים של מסי היה לא אחר מאשר חלוץ העבר אסקיאל לאבסי, שכמובן מכיר היטב את מסי מתקופתם המשותפת בנבחרת ארגנטינה במשך שנים רבות – וניכר היה שמסי מרגיש בנוח מול חברו ולראיה התשובות הכנות לשאלות הקשות שנשאל לאורך הריאיון.
"כשאמא שלי הייתה בהיריון איתי, אבא שלי היה משוכנע שתיוולד להם בת", סיפר מסי בתחילת הריאיון יוצא הדופן, "הם כבר בחרו שם לילדה. אני כבר מגיל ארבע או חמש שיחקתי כדורגל באותו סגנון, אבל הלכתי והתחזקתי עם השנים וכמובן שניסיתי להשתפר מדי יום, אבל אין לי ספק שקיבלתי מתנה מאלוהים, מה שקיבלתי ממנו זה כל ההבדל".
המעבר בגיל צעיר מאוד מארגנטינה לברצלונה: "הרבה דברים השתנו. מבחינה אישית ומבחינת כדורגל, המעבר לברצלונה היה יוצא דופן. בארגנטינה היינו בעיקר רצים, לא היינו משחקים הרבה עם הכדור באימונים, אבל בברצלונה התאמנו עם הכדור. גדלתי עם כדור כדורגל, אני לא זוכר את עצמי בלעדיו. תמיד שיחקתי עם האחים שלי, עם בני הדודים…גם עם אנשים מבוגרים ממני בשכונה. אהבתי לשחק וכשהאחים שלי לא היו מרשים לי, הייתי רב איתם, נלחם בהם. ביליתי את הילדות ברחובות, משחק כדורגל לאורך כל היום".
איך הוא התחיל לשחק כדורגל: "אחים שלי ובני הדודים היו משחקים בקבוצות בשכונה וסבתא שלי הייתה לוקחת את כולנו לאימונים שהיו בגילים שונים. יום אחד היה חסר שחקן וסבתא שלי ביקשה מהמאמן להכניס אותי למשחק, והוא הסכים. שם הכל התחיל. בבית הספר הייתי עצלן וזה דבר ששילמתי עליו – כן התנהגתי יפה, אבל היו מענישים אותי בכך שאני לא אוכל לשחק כדורגל וכך הכריחו אותי להצליח בלימודים. כשהייתי בן 7 או 8 בפעם הראשונה הלכתי לראות את ניואלס באצטדיון ושם גם שיחקתי עד גיל 12, עד המעבר ל-11 על 11".
מסי, שכידוע בילדותו עבר טיפולים ונטל הורמונים לגדילה בעקבות בעיה רפואית שממנה סבל, גם התייחס לכך: "התחלתי את הטיפול בארגנטינה בגיל 11, וזה היה טיפול מאוד יקר. עשיתי כל מה שאני יכול כדי לעזור לאבא שלי לעמוד בתשלומים. גם נבחנתי בריבר פלייט והם אמרו לי שהם רוצים אותי ושהם מוכנים לשאת בכל עלויות הטיפול, אבל הייתי צריך לקבל את השחרור מניואלס וידעתי שזו משימה בלתי אפשרית. אחר כך הגעתי ל-15 ימי מבחנים בברצלונה וביום האחרון שיחקנו נגד קבוצה של ילדים גדולים מאיתנו. זה היה מיוחד מאוד לשחק בברצלונה – זה היה מדהים שקיבלנו מהם בגדים ואפילו כדור כדי להתחמם איתו לפני האימון. זה היה מרשים, דבר שלא ראיתי קודם לכן. בחדר ההלבשה היו לי בעיות, אבל ברגע שעליתי לדשא הכל היה נגמר".
על כך שהדור הצעיר בימינו מבלה פחות בכדורגל רחוב: "כשהייתי ילד בברצלונה, התגעגעתי לכדורגל ברחוב כמו בארגנטינה. היום לילדים בני 10-11 כבר קשה יותר לצאת לרחוב לשחק, גם כתוצאה מכך שברחוב מסוכן מאוד וגם בגלל הטכנולוגיה שהביאה לעולם מכשירים ניידים. אני גם חושב שזה שינה המון את משחק הכדורגל, כי היום כבר ילדים שמשחקים בקבוצות מכריחים אותם לשחק בשיטה מסוימת – הכל הרבה יותר טקטי. גם אפשר לראות שקבוצות שאין להן שחקנים יוצאי דופן מצליחות להקשות מאוד על הקבוצות שכן יש להן, זה המון עניין טקטי".
על תחילת הדרך בבוגרים של ברצלונה: "שחקנים כמו רונאלדיניו, דקו, צ'אבי, פויול וסילביניו עזרו לי מאוד. הם גרמו לי להרגיש שאני אחד מהם כבר מההתחלה והתייחסו אליי נפלא. זה לא קל להשתלב בחדר הלבשה. אני גם אמרתי לאבא שלי שעלינו לעשות משהו כדי שבארגנטינה יכירו אותי ויידעו שאני בברצלונה, אז הגעתי לשני משחקי ידידות של נבחרת הנוער ומשם כבר הכירו אותי. התחלתי בנוער, המשכתי לנבחרת הצעירה וזכינו בגביע העולם עד גיל 20".
מסי, שבעברו כבר פרש מהנבחרת וחזר לאחר מספר כישלונות עם האלביסלסטה, גם חזר לאירועי העבר: "תמיד הרגשתי את ההערכה של העם הארגנטינאי, אבל גם היו כאלה שפקפקו בי. לכולם הייתה דעה על כל דבר שעשיתי – בקופה אמריקה 2011 כשעפנו לאורוגוואי בפנדלים, במונדיאל ב-2010 ואפילו ב-2006 ביקרו אותי ותקפו אותי כשלא שיחקתי. זה הכל התחיל בקופה אמריקה בוונצואלה ב-2007 כשהפסדנו. היו לנו שנים עם כל כך הרבה הפסדים וכישלונות, זו גם הסיבה שפרצתי בבכי אחרי הזכייה בקופה האחרון".
על מערכת היחסים שלו עם פפ גווארדיולה בברצלונה: "הוא נתן לי הכל – הוא לימד אותנו, גרם לנו להתפתח וגילה שיש לו דור מיוחד של שחקנים בקבוצה. לא משנה היכן שיחקנו, ידענו שננצח. היה לנו ביטחון כבר באימונים גם אחרי הפסדים קשים. כל יום מחדש לא היינו מבינים איך גווארדיולה מצליח להכין אותנו ככה ליריבות, היינו יודעים בדיוק איך אנחנו צריכים לשחק וזה היה מדהים – זה היה כל קל וטבעי שכבר לא הבנו מה אנחנו עושים, זה היה מיוחד. גווארדיולה היה משהו מיוחד ואני מצטער שלא ביליתי איתו יותר".
לסיום אמר מסי על הציפיות לזכות במונדיאל: "ב-2014 הפסדנו בגמר וביקרו אותי, יכול להיות שהיו מבקרים אותי גם אם היינו מפסידים לברזיל בגמר בקופה אמריקה. עכשיו אני חושב שאנשים מבינים שזה לא רק עניין של לנצח או להפסיד בגמר, אלא מסתכלים גם על הדרך. יש נבחרות חזקות וביניהן ברזיל שיש לה שחקנים אדירים כמו ניימאר. אני מאוד נהנה מכדורגל כיום ויש לנו נבחרת נהדרת".
מה דעתך על הכתבה?