איך הפכו האיראנים את התבוסה לניצחון תודעתי גדול?

נבחרת הכדורגל של איראן הובסה אתמול (ב') 6:2 בידי אנגליה, במסגרת משחקי גביע העולם – אבל השחקנים האיראנים היו המנצחים הגדולים של בני עמם. באומץ לב, מול מצלמות הטלוויזיה שהקרינו את התמונות לכל פינה בתבל, הם לא שרו את ההימנון, ובכך הוכיחו שהכדורגל הוא הפלטפורמה הטובה ביותר להעברת מסרים נוקבים.

נכון, במגרש עצמו, ביומו השני של המונדיאל, הייתה נבחרת אנגליה גדולה בכמה מידות על נבחרת איראן, ועם זאת, הכותרת שלי לא מתייחסת לתוצאה, אלא לעובדה שדווקא בקאטר הפכה שתיקת הכדורגלנים לקול זעקה בשמם של המדוכאים. ישנם מצבים ורגעים בחיים שהינם בלתי נשכחים. אחד כזה היה, כאמור, בהחלטתם של כדורגלני נבחרת איראן לעשות מעשה. אי אפשר שלא להעריך את אומץ ליבם, ומי יודע לאן הוא יוביל אותם בעתיד הקרוב. כי עם כל הכבוד למשחק הכדורגל ועם כל האהבה למונדיאל, עדיין החיים הם מעל הכל.

שלשום בערב כאשר נפתחו משחקי גביע העולם, אירחה נבחרת ישראל את נבחרת קפריסין. העיתוי היה ממש מוזר ובכל זאת הוא לא הפריע לקפריסין לנצח בתוצאה 2:3. פעם אחר פעם כאשר עולה השאלה מדוע הנבחרת שלנו לא משתתפת במונדיאל, היא עצמה דואגת לספק את התשובה: אם קפריסין הקטנה חזרה הביתה עם ניצחון, אזי לנבחרת שלנו באמת אין מה לחפש בטורניר הגמר של גביע העולם.

התפטרותו של גיא גודס מאימון הנבחרת יוצרת הזדמנות טובה לאיגוד הכדורסל לשנות כיוון ולבחור מאמן לאומי חדש, הפעם במשרה מלאה! המשרה המלאה תאפשר לו לעקוב בשקט אחר משחקי הליגה, ולראות שחקנים מבלי שבמקביל ראשו יהיה נתון לקבוצה שאותה הוא מאמן. את האנרגיות שלו הוא ישמור אך ורק עבור הנבחרת.

לי לא נוח עם מאמן קבוצה המדלג ממנה לאימון הנבחרת וחוזר אליה עמוס בדאגות. הגיע הזמן לקבל את ההחלטה הנכונה.