מאת: יעקב זיו צילומים:gettyimages
ז'וזה מוריניו מעולם לא חשש להביע את דעתו. אתמול קיבלנו לכך עדות נוספת כאשר המיוחדת יצא במתקפת-נגד המכוונת אל גרהאם סונס וג'יימי קארגר, שביקרו אותו לאחר ההדחה של צ'לסי מליגת האלופות.
השניים טענו שהכדורגל של צ'לסי הוא לא ג'נטלמני, ובעיקר יצאו כנגד העובדה ששחקני הבלוז "חלבו" את הרחקתו של זלאטן איברהימוביץ', כנראה בהשפעתו של המיוחד. סונס טען שצ'לסי פאתטית וקארגר אמר שהיא מבישה.
לקראת המשחק מחר מול סאות'המפטון (15:30, ספורט1 וב-HD) הגיע הפורטוגלי למסיבת העיתונאים הקבועה, ויצא למתקפת הנגד תוך כדי הפגנת הביטחון המופרז הרגיל שלו: "אנחנו נזכה באליפות אנגליה. השחקנים שלי יעמדו בלחץ שיש עליהם, אבל אני יכול לומר רק דבר אחד לגרהאם סונס: הוא מקנא בי". ה'דיילי מירור' הפיק שער משעשע על דברי מוריניו שאמר: "כמנג'ר כדורגל אני למעלה וסונס למטה".
מתוך הדיילי מירור (צילום מסך)
"ההבדל הוא שכשחקן סונס היה למעלה ומוריניו היה למטה", המשיך המיוחד. "אבל כמאמן אני למעלה והוא כאן למטה. לי אין מה להיות מתוסכל, כי לא הייתי שחקן גדול. הוא כיום מאמן מתוסכל, אך יש לי כבוד גדול לקריירה הפנטסטית שהייתה לו כשחקן במועדון גדול כמו ליברפול".
הפורטוגלי אמר גם שהשניים לא זוכרים כנראה איך נהגו כשחקנים. "העולם קצת מוזר, הזיכרונות נשכחים. קארגר פרש רק לפני שנתיים וכבר שכח מה עשה על כר הדשא כל הקריירה שלו. סונס סיים לשחק מזמן, אבל אני יודע מה עשה כשאימן בבנפיקה. אני מעדיף לצחוק ממה שאמרו עליי".
סונס בליברפול. "היה שחקן גדול, כיום מאמן מתוסכל"
קארגר לא נשאר חייב ובטור שלו היום ב'דיילי מייל' טען שהמנג'ר עסוק מדי במספר התארים שיזכה בהם ולא שם מספיק דגש על הדרך והאופן בו נראית קבוצתו או הנאת הקהל: "האומנות החשוכה של מוריניו משמעותה שאף פעם לא יאהבו את הקבוצות שלו כמו את הגדולות באמת".
"הדבר הראשון שאתם צריכים לדעת על מוריניו הוא עד כמה הוא אוהב לנצח ולא משנה באיזה מסגרת", המשיך קראגר. "בשנה שעברה שיחקנו במשחק צדקה עם נבחרת אנגליה כשסם אלרדייס מאמן נגד שאר העולם של מוריניו. קבוצתו של הפורטוגלי הוליכה 2:4, אבל הוא הכניס את כוכב הקולנוע ג'יימס מקבוי והורה לו להתחזות שהוא פצוע כדי למשוך זמן. זה היה הכל ברוח טובה, אבל נגד פ.ס.ז' הקבוצה שלו עברה את הגבול".
בלם ליברפול לשעבר מסביר במאמר על פני עמוד שלם: " אם ימשיך לזכות בתואר כל 35 משחקים, אין ספק שעוד כמה שנים הוא עשוי להיות המנג'ר הכי מצליח בכל הזמנים. אבל האם יאהבו אותו?" שאל קארגר. "התשובה של אוהדי פורטו, צ'לסי, אינטר ברורה, אבל האם תארים חשובים יותר מזיכרונות טובים שיש לך מהמנג'ר ומהכדורגל שלו?".
לדברי קארגר, אנשים מדברים עד היום בגעגוע על קבוצות כמו ניוקאסל של קווין קיגאן, או לידס יונייטד של דייויד אולירי ששיחקו כדורגל יפה, אבל לא השיגו תארים. "אתה רוצה להצליח, אבל גם שהשם שלך יישאר כמו ריאל מדריד של שנות החמישים עם פרנץ פושאקש ואלפרדו די סטפנו". בהמשך הוא מצטט את יוהאן קרויף שאמר פעם: "איך אתה משחק חשוב יותר מאילו תארים אתה זוכה".
"עד היום מדברים יותר על הולנד 1974 מאשר על מערב גרמניה שניצחה אותם בגמר המונדיאל, או על ברזיל 1982 שהודחה על ידי איטליה". לדברי קארגר, מנג'רים כמו רפא בניטס והפורטוגלי חושבים שהדרך לא חשובה כלל אלא התוצאה: "ספק אם הקבוצות של מוריניו ייזכרו לטובה גם אם ימשיכו לקחת תארים".
מה דעתך על הכתבה?