זלאטן איברהימוביץ' הוא האלוף המעוטר ביותר בעולם. הוא זולל אליפויות מקומיות בקצב מטורף שלא זכור מעולם. ב-15 השנים מאז 2002 יש לו 13 אליפויות, אם נספור גם את התואר בו תזכה פריז סן ז'רמן העונה. השנים היחידות שהתפספסו הן 2003 עם איאקס ו-2012 עם מילאן. מעבר לכך הוא זכה פעמיים עם איאקס, פעמיים עם יובנטוס, 3 פעמים עם אינטר, פעם עם ברצלונה, פעם עם מילאן, וסוגר 4 אליפויות בבירת צרפת. לעתים התארים היו בזכותו – במיוחד בסן סירו. לעתים הוא היה שותף שולי יחסית – למשל, בעונה האחרונה עם יובה ובעונה הבעייתית בקאמפ נואו. בשורה התחתונה, זה לא באמת משנה. השבדי היה ונשאר אלוף.
לעומת זאת, בליגת האלופות התמונה שונה ב-180 מעלות. בזירה הבינלאומית זלאטן הוא הלוזר האולטימטיבי. הוא לא מסוגל להנהיג את קבוצותיו, והן מצליחות הרבה יותר דווקא בלעדיו. למשל, זכתה אינטר בצ'מפיונס ליג דווקא ב-2010, אחרי שאיברהימוביץ' נמכר לברצלונה אשר הפסידה לאקסית שלו בחצי הגמר. היתה לו אפילו החוצפה להאשים בכך את פפ גווארדיולה. "היתה לנו הקבוצה החזקה בעולם, אבל לא זכינו בליגת האלופות בגלל קבלת החלטות גרועה של מישהו", הוא הצהיר בשחצנות אופיינית.
- בלאן: "אורייה פתטי ועלוב, הוא יישא בתוצאות"
- וראטי האריך את חוזהו בפ.ס.ז' עד 2020
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
ככל שחלפו השנים, כך הפכו ההדחות מליגת האלופות לכואבות הרבה יותר. בתחילת דרכו, איברהימוביץ' לא ייחס חשיבות עליונה לליגת האלופות, אך עם הזמן הפך הנושא לקוף שאינו מסוגל להוריד מהגב. כאשר שיחק ביובנטוס ובאינטר, ביקרו אותו רבות על כך שאינו מסוגל לבוא לידי ביטוי בזירה האירופית, ובמיוחד בעונת 2008/09 כאשר מצא את הרשת 25 פעמים בליגה האיטלקית, אך רק פעם אחת בצ'מפיונס ליג, בעוד נראזורי מודחים בידי ליברפול בשמינית הגמר מבלי לכבוש שער ב-180 דקות. אחרי הפיאסקו בברצלונה, זה כבר היה הנושא המרכזי בחייו. מאז הושקע כל המאמץ של זלאטן בתיקון המעוות, ללא הצלחה. במהלך השנתיים במילאן, בהתחשב בסגל הבעייתי, לא באמת היה לו סיכוי להניף את הגביע. המעבר לסן ז'רמן, אשר מטרתה היא להפוך לכוח המוביל בכדורגל האירופי, נבע בעיקר מהדחף לזכות בתואר הנכסף.
אז מה קרה מאז? בעונת 2012/13, עם קרלו אנצ'לוטי על הקווים, העפילו הפריזאים לרבע הגמר, שם נעצרו בקרב דרמטי דווקא על ידי ברצלונה. זלאטן הפגין לשם שינוי יכולת טובה במשחק הראשון, ואף הבקיע בתיקו 2:2 דרמטי. בגומלין הובילה סן ז'רמן בקאמפ נואו, השבדי בישל באמנות לחבייר פאסטורה, והסנסציה היתה קרובה – אבל פדרו השווה ל-1:1, והקטאלונים המשיכו הלאה במפעל, רק כדי לספוג תבוסה מוחצת מבאיירן מינכן בחצי הגמר.
ב-2013 ברצלונה עצרה אותו ברבע הגמר (GettyImages)
2013/14 היתה העונה הטובה ביותר של זלאטן באירופה עד כה. עם 10 שערים ב-8 משחקים הוא נראה בלתי ניתן לעצירה, אבל ברבע הגמר מול צ'לסי נעצר באופן כואב – תיקול עם דויד לואיז גרם לפציעה בשריר הירך באמצע המחצית הראשונה בפארק דה פראנס. סן ז'רמן ניצחה אז 1:3, אבל זלאטן החמיץ את הגומלין, ודמבה בה השלים את הקאמבק של ז'וזה מוריניו כאשר קבע 0:2 בדקה ה-89. הצרפתים הודחו, כמו שנה קודם לכן, בגלל שערי חוץ. מבחינת השבדי, היה זה חוסר מזל כפול. האם גם זה סימפטום של לוזריות?
חוסר המזל המשיך לרדוף אחרי זלאטן גם בעונה שעברה, כאשר הורחק בהחלטה שנויה מאוד במחלוקת במשחק הגומלין מול צ'לסי בשמינית הגמר בסטמפורד ברידג'. הפעם חבריו דווקא התעלו על עצמם, כפו תיקו 2:2 בזכות דויד לואיז וטיאגו סילבה, ועלו בזכות שערי חוץ אחרי 1:1 במשחק הראשון – צחוק הגורל במובנים כה רבים. אלא שהכרטיס האדום הלא מוצדק מנע מאיברהימוביץ' ליטול חלק במשחק הראשון מול ברצלונה ברבע הגמר. בלעדיו, הקטלונים ניצחו 1:3 בפריז והגומלין הפך ללא רלוונטי. זלאטן שוב הודח.
מתקשה לעכל את ההרחקה (GettyImages)
כעת, כשאפשרות העזיבה בסוף העונה מוחשית למדי, מגיעה אולי ההזדמנות האחרונה. בפעם השלישית ברציפות פוגשת פ.ס.ז' את צ'לסי, אבל הפעם – בניגוד לשנתיים הקודמות – אלופת צרפת היא פייבוריטית ברורה. עם אנחל די מריה בכושר שיא והסגל הטוב ביותר בתולדותיה, זלאטן יודע שהוא חייב לשחזר את יכולתו האדירה מהליגה הצרפתית. הדרך לתואר הנכסף תהיה ארוכה, אבל המבחן האמיתי הראשון מגיע כבר הערב. האם יצליח להימנע מפציעה, הרחקה או כל אירוע אחר שימנע ממנו לככב על הבמה הגדולה עד הסוף? ההיסטוריה מלמדת שזלאטן לא מסוגל להגיע לגמר ליגת האלופות – בין אם באשמתו ובין אם לאו. אבל גם הרצפים האומללים ביותר בהיסטוריה יכולים להישבר.
מה דעתך על הכתבה?